בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בית המשפט מזהיר עורכי דין: אל תסתמכו על אתר אינטרנט של עמית לקביעת תחומי התמחותו

השופטת קבעה שעו"ד אילת אפיק-חכמון תשלם לעו"ד צחי הורוביץ 8,000 שקל לאחר שקיבלה ממנו ייעוץ משפטי

תגובות

>> עו"ד אילת אפיק-חכמון תשלם לעו"ד צחי הורוביץ שכר טרחה בסך 8,000 שקל לאחר שקיבלה ממנו ייעוץ משפטי - כך קבעה באחרונה השופטת חנה קלוגמן מבית משפט השלום בהרצליה.

אפיק-חכמון, המתמחה בייצוג פלילי של עבירות צווארון לבן, היתה זקוקה לייעוץ משפטי בעקבות מבוי סתום שאליו נקלעה ביישום הסכם גירושין שערכה עם בעלה לשעבר, עו"ד דורון אפיק. היא פנתה להורוביץ לאחר שבחרה בו בהסתמך על אתר האינטרנט של משרדו, לפיו הוא מתמחה בדיני אישות ובתחום הבנקאות ושוק ההון. בין הצדדים נחתם באוקטובר 2008 הסכם ייצוג ושכר טרחה.

לטענת הורוביץ, בהתאם להסכם הוא התחייב לייצג את אפיק-חכמון בתביעה נזיקית נגד בעלה לשעבר, בשל נזקים שנגרמו לה לטענתה בשל מעשיו ומחדליו בכל הקשור למשכנתא שרובצת על ביתם המשותף. לטענת הורוביץ, שכר הטרחה שנקבע בין הצדדים היה בשיעור של 20% מכל סכום שייפסק לטובת הנתבעת, והוסיף כי נקבע ביניהם שאם יתברר כי הנתבעת לא מסרה לתובע את המידע הנכון לצורך הכנת התביעה, היא תשלם לו שכר טרחה על בסיס של 750 שקל לכל שעת עבודה. בהתאם לסעיף נוסף בהסכם נקבע כי הסכמה זו תחול גם במקרה בו היא תחליט לחדול מלקבל את שירותיו באותו עניין.

הורוביץ טען כי הוא עשה את עבודתו על הצד הטוב ביותר, והוא מניח שהנתבעת נהנתה מפירות עבודתו בתביעה שהיא הגישה בכוחות עצמה לאחר מכן, ולכן הוא זכאי בסך הכל לכ-22 אלף שקל כשכר טרחה שלא שולם לו. אפיק-חכמון טענה כי הורוביץ אינו בקיא בנושא שוק ההון, כך שלא יכול היה לתת לה את מלוא הייעוץ המשפטי הנדרש. פנייתה אליו, התבררה כמקח טעות שנבע מהטעייה שהוא ביצע באמצעות פרסום מטעה באתר האינטרנט שלו.

היא מוסיפה כי הורוביץ סירב להגיש תביעה בשמה ובכך גרם להתמשכות הנזק שלה וגם משא ומתן שניהל מול הבנק העלה שאין לו את הכלים לבצע את שהתבקש על ידה. לשיטתה, כשהתברר לה שהוא איננו בקיא בתחומים שאותם פירסם, ולא יכול היה לתת לה את הייעוץ המשפטי שלו היתה זקוקה, היא נאלצה להפסיק את הייצוג ולהגיש את התביעה בדרך אחרת, ולכן הוא לא זכאי לכל שכר טרחה. ההתקשרות בין הצדדים ארכה כמה שבועות בלבד.

השופטת קלוגמן האמינה לאפיק-חכמון שפנתה להורוביץ בעקבות אתר האינטרנט שפורסם על ידו, ואולם לדבריה, "מן הראוי היה לערוך בירור מעמיק יותר לגבי תחומי התמחותו של התובע ולא להתבסס רק מה שפורסם באתר האינטרנט. התובע מצדו היה חייב אף הוא לתת לנתבעת את המידע המדויק לגבי התמחותו ולאור צרכיה המיידיים".

השופטת השתכנעה שעיקר בעייתה של אפיק-חכמון, שבגינה פנתה אליו, לא נפתרה באמצעות טיפולו של הורוביץ ופסקה כי "הבעיה שהטרידה את הנתבעת לא באה לידי ביטוי בהסכם הייצוג ובשכר הטרחה שעליו חתמה עם התובע, ועל כך עליה להלין גם על עצמה. לאור ניסוח ההסכם ולאור היותה של הנתבעת עורכת דין במקצועה הרי שחלה עליה אחריות לבדוק את פרטי ההתקשרות, ואל לה להסתמך על אתר אינטרנט במקום קריאה מדוקדקת של ההסכם שעליו חתמה".

אין ספק, פסקה השופטת, שהורוביץ השקיע שעות עבודה בעניינה של אפיק-חכמון, אך לא לטובת המטרה הדחופה שאותה היא היתה צריכה להשיג באופן מיידי. השופטת איבחנה כי "אפיק-חכמון, עורכת דין במקצועה, חתמה על הסכם שכר טרחה המתייחס באופן ברור לתביעה נזיקית, והגם שניתן לטעון שהיא כוללת בתוכה את הסעד המיידי הנדרש לה, הרי שמהות הסכם שכר הטרחה היה הכנת תביעה נזיקית".

לפיכך קבעה השופטת כי הורוביץ זכאי לשכר טרחה מופחת בסך 8,000 שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו