בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"ההחלטה שלא להעמיד לדין את פסגות לוותה בהמון כאבי בטן"

כך אמר אתמול המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד יהושע למברגר, בכנס אכיפה בשוק ההון. לדבריו, ההחלטה לפטור את פסגות מהליך פלילי אינה טריוויאלית, אך משרתת את אינטרס הציבור. עו"ד בן-צור: "ההסדר מהווה חריגה מיותרת מהכללים"

תגובות

>> מהם השיקולים והלבטים שעמדו בבסיס החלטת הפרקליטות להגיע להסדר עם בית ההשקעות פסגות? שאלה זו, שבדרך כלל הציבור אינו חשוף לתשובה עליה, עלתה אתמול לדיון בכנס בנושא אכיפה בשוק ההון שהתקיים בחסות המכון להשתלמות עורכי דין של לשכת עורכי הדין.

בפאנל בנושא "חשיפה לאחריות פלילית של תאגידים ושל מנהלים", שאותו הנחתה עו"ד יעל גרוסמן, המייצגת בין היתר את אחד החשודים מדויטשה בנק בפרשת בית ההשקעות פסגות, ביקשה גרוסמן מהמשנה לפרקליט המדינה לעניינים פליליים, עו"ד יהושע למברגר, להסביר את השיקולים שעמדו בבסיס ההסדר. זאת, לאור המאפיינים המיוחדים של הסדר זה, שאושר טרם התיקון לחוק ניירות ערך המסדיר את נושא האכיפה המינהלית. מסלול האכיפה המינהלית, לפי התיקון שנכנס לתוקף בימים אלה, אמור לאפשר לרשות החלפת חלק מהמסלול הפלילי האטי והמסורבל בהליך מינהלי, הכולל קנסות והגבלת עיסוק לפעילי שוק ההון.

תשתית ראייתית שמצדיקה את הקנס

בנובמבר 2010, לאחר שפרקליט המדינה סגר את תיק החקירה נגד פסגות, נסגרה העסקה למכירת פסגות מקרן יורק לקרן איפקס. איפקס שילמה ליורק כ-2.1 מיליארד שקל ורכשה ממנה את אחזקותיה בפסגות - 76%. איפקס הגיעה להסכמה בכתב עם הפרקליטות שלפיה החקירה נגד פסגות תיסגר ופסגות תשלם קנס של 150 מיליון שקל. במקביל סוכם כי מנהלים בפסגות שהיו מעורבים בחקירה יעזבו את בית ההשקעות, וכי המנכ"ל רועי ורמוס ומנכ"ל חבר הבורסה פסגות ניירות ערך, שי ירון, יסיימו את תפקידם עד סוף 2010.

לדברי למברגר, ההחלטה שלא להעמיד לדין את פסגות לוותה "בהמון כאבי בטן", במיוחד לנוכח העובדה שבאותה תקופה: "היה לחץ של ה-OECD ובמהלך קבלתנו לארגון היתה ביקורת אדירה על כך שישראל לא מעמידה לדין תאגידים".

עם זאת, לדבריו, לא מדובר במקרה זה בהסכם בין המדינה לפסגות, אלא "זהו מבנה של תהליך שפסגות למעשה, דרך הרוכשים העתידיים, איפקס, שעדיין לא היה להם תפקיד פורמלי, פנו גם לרשות וגם לפרקליטות בשאלה: 'בהנחה שנבצע כמה שינויים, האם ייחסך מאתנו ההליך הפלילי?'". לדבריו, הרוכשים העתידיים לא התחייבו לבצע את הדברים ולכן לא מדובר בהסכם. "הפרקליטות והרשות נזקקה לתשובה עוד בטרם התבצעה הרכישה ובטרם התקבלה ההחלטה שלנו האם להגיש כתבי אישום. בשלב זה היתה החלטה של פרקליט המדינה, משה לדור, ביחד עם יו"ר הרשות, זוהר גושן, לפיה אם אכן יתקיימו השינויים הללו, לא יתנהל הליך פלילי.

לדברי למברגר, אנשי איפקס עיינו בחומר הראיות, בחנו אותו והגיעו למסקנה שהם אינם קונים חתול בשק: "הם הבינו שיש תשתית ראייתית שמצדיקה את התשלום. אנחנו עמדנו על כך שהם יראו את חומר הראיות, הן מבחינת ההיבט הציבורי והן מבחינת מעמדנו בשוק ההון".

לדבריו, הקנס ששילמה פסגות הוא הולם: "הם למעשה ויתרו על כל רווחי הנוסטרו (החשבון העצמי של פסגות) בכל התקופה הרלוונטית". לדבריו, בהחלטה לפטור את פסגות מהליך פלילי שקלה הפרקליטות את הפגיעה בשוק ההון. "ההחלטה אינה טריוויאלית. אבל בסופו של יום, נשאלת השאלה איפה ירוויח יותר האינטרס הציבורי? האם בהליך ארוך או בהליך שבו התאגיד עובר רפורמה.

"אנחנו חשבנו, ועדיין חושבים כיום, שאם מסתכלים על הכל, כשהחוק החדש עומד לנגד עינינו, ההחלטה הזו עונה בצורה טובה יותר על האינטרס הכללי. אחרת היינו מנהלים הליך ארוך ומורכב ונפגשים עוד חמש, שש, שבע שנים".

"מבחן בוזגלו עתידי"

למברגר הוסיף וציין שבעלי התפקידים ובהם ורמוס וירון והסוחרים בנוסטרו, דוד אדרי ושי בן דוד, עומדים כעת לפני שימוע בפרקליטות מחוז תל אביב מיסוי וכלכלה שתכריע האם להגיש נגדם כתבי אישום בגין השפעה בדרכי תרמית בניירות ערך.

אחד מהמשתתפים בפאנל היה עו"ד בועז בן-צור, סניגור שייצג בין היתר, יחד עם עורכי הדין ניר כהן ואמיר בן-ארצי, את גבי רביד, מנכ"לית פסגות לשעבר, בפרשת יועצי ההשקעות בבנק לאומי שנחשדו בעבירות על חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות.

לדעת בן-צור, ההפרדה שעשתה רשות ניירות ערך והפרקליטות לפיה פסגות לא תועמד לדין פלילי, בעוד שהמנהלים כן יועמדו לדין, וזאת למרות שפסגות היא הנהנית העיקרית מהפעילות שביצעו לכאורה המנהלים, צורמת לעין: "יש פה מבחן בוזגלו עתידי במהופך". אמר בן-צור והוסיף: "ההסדר שנעשה לטעמי פוטר את התאגיד מהצד הפלילי ובעלי התפקידים, חשופים להליך פלילי. אני לא יכול להסכים עם הסיטואציה הזו. אני חושב שיש פה חריגה מיותרת מהכללים המקובלים".

לדבריו, במידה שבעלי התפקיד פוגעים בתאגיד, רק אז יש מקום שלא להעמיד את התאגיד לדין פלילי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו