בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרטת שירותי הרווחה התקיימה מאז ומעולם

שביתת העובדים הסוציאליים

תגובות

>> שביתת העובדים הסוציאליים - שהפנתה את תשומת הלב הציבורית לפערי השכר בין העובדים במגזר הציבורי (משרדי הממשלה והרשויות המקומיות) לבין עמיתיהם בעמותות המספקות שירותים ממלכתיים ומוניציפאליים שונים - העלתה לדיון ציבורי את נושא הפרטת השירותים החברתיים. העניין מתבטא בכך שרבים משירותי הרווחה שאותם חייבות (בתוקף חוקים שונים) או מעוניינות המדינה והרשויות המקומיות להעניק לאוכלוסיות שונות, מסופקים על ידי ארגונים לא-ממשלתיים, המהווים מבחינה זו זרוע ביצוע של הממשלה והרשויות המממנות את פעילותם ומפקחות עליהם.

הרושם שהציבור עשוי לקבל מהמידע המסופק על נושא הפרטת שירותי הרווחה באמצעי התקשורת השונים הוא שהממשלה והרשויות המקומיות חדלו להעניק מגוון רחב של שירותים שאותם סיפקו בעבר והעבירו את האחריות לאספקתם לעמותות. מידע זה מספק תמונה חלקית בלבד.

ראשית, מאז ומתמיד רבים משירותי הרווחה שפעלו בישראל סופקו על ידי ארגונים לא-ממשלתיים, ולא על ידי הממשלה והרשויות המקומיות. ניתן לציין בהקשר זה את הרוב המכריע של הפנימיות לילדים והמוסדות לזקנים, את מעונות היום לילדים וחלק מהמוסדות לאנשים בפיגור ולנכים.

בתחום השירותים המוסדיים המהווים מרכיב מרכזי של שירותי הרווחה, ותופסים נתח נכבד מההוצאה הממשלתית לרווחה, חלקן של הממשלה והרשויות כגורמים המספקים שירותים היה איפוא חלקי ביותר.

שנית, רבים משירותי הרווחה בישראל פותחו מלכתחילה על ידי עמותות שגילו יזמות ומילאו תפקיד חלוצי בהקמת שירותים חדשים שענו על צרכים שהגורמים הממשלתיים לא סיפקו להם מענים. ניתן לציין בהקשר זה שירותי חיוניים כמו המוסדות לאוכלוסיות שונות שצוינו לעיל, המקלטים לנשים מוכות, שירותי סיעוד לזקנים ושירותים שונים לילדים, לבני נוער ולצעירים.

רק בשלב מאוחר יותר, לאחר ששירותים אלה פעלו, הכירה הממשלה בחשיבות של חלק מהם והחלה להשתתף במימונם, בקביעת אופי פעילותם ובפיקוח עליהם. גם שירותים אלה נתפשים כשירותים מופרטים, אם כי למעשה מדובר בשירותים שהם מולאמים למחצה, מכיוון שהמדינה החלה לממן ולהשפיע על פעילותם של ארגונים שפעלו קודם לכן באורח עצמאי.

הסתכלות במפת שירותי הרווחה מנקודת הראות של אחריות הגורמים הציבוריים (הממשלה והרשויות המקומיות) והגורמים הלא-ממשלתיים (עמותות וחברות פרטיות) מחייבת איפוא הבחנה בין חמישה סוגי שירותים: שירותים הממומנים ומסופקים על ידי המדינה והרשויות המקומיות (שירותים אלה הם עדיין רבים למדי); שירותים שפותחו על ידי עמותות והממשלה החליטה ליטול אחריות על מימנם והכוונתם (הלאמה חלקית); שירותים שמאז ומתמיד סופקו על ידי ארגונים לא-ממשלתיים במימון מלא או חלקי של הממשלה ובפיקוחה; שירותים שהממשלה והרשויות סיפקו בעבר והעבירו את האחריות לאספקתם לעמותות ולארגונים פרטיים ושירותים חדשים שהממשלה או הרשויות החליטו להעניק לאוכלוסיות שונות, אך הפקידו את אספקתם בידי ארגונים לא-ממשלתיים.

אין בדברים אלה כדי לשלול את העובדה שבישראל קיים תהליך חלקי של הפרטה וכי הגיעה העת לבחון ולהעריך תהליך זה באורח יסודי ושיטתי, תוך התייחסות לכמה היבטים מרכזיים. למשל, השפעתו על איכות השירותים לאזרחים, יעילות הבקרה הממשלתית על פעילות הארגונים המספקים את השירותים, השכר ותנאי העבודה של העובדים בארגונים אלה ויכולת הארגונים ליזום ולפתח שירותים חדשים.

הכותב הוא פרופסור (בדימוס) בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו