בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למרות ההבטחה: נתניהו לוחץ לאשר לחברות הגז הטבות של מאות מיליוני ש'

בלעדי כדי לרצות את חברי מפלגתו לוחץ ראש הממשלה להכניס ברגע האחרון שלושה שינויים בחוק ששינסקי: הבטחת ריבית להוצאות חברות הגז, הצמדת ההיטל למס חברות והארכה של המועד האחרון שבו יוזרם הגז מתמר ? ניתוח TheMarker: מאז מסקנות הביניים של ששינסקי ויתרה המדינה לחברות הגז על 30 מיליארד שקל

תגובות

>> למרות התחייבותו הפומבית לקבל את מסקנות ועדת ששינסקי כלשונן, ולמרות הכרזותיו הפומביות בדבר הרווח ההוגן שנשמר לחברות הגז, שינה ראש הממשלה בנימין נתניהו את דעתו בנוגע למסקנות ועדת ששינסקי. ל-TheMarker נודע כי נתניהו לוחץ להכניס ברגע האחרון שלושה שינויים בנוסח הצעת חוק מיסוי רווחי הנפט. ההצעה אושרה בממשלה ותובא היום לאישור ועדת הכספים של הכנסת.

מדובר בשלוש הקלות מס מהותיות שעשויות להיטיב בעתיד עם חברות הגז בהיקף של מאות מיליוני שקלים - על חשבון הכנסות המדינה מהתגליות העתידיות. באחד מהסעיפים מדובר אף בהטבת מס הכרוכה במימון ישיר מקופת המדינה.

במסגרת דיוני ועדת ששינסקי, אישרו חברי הוועדה לחברות הגז כי בשנה שבה יירשמו הוצאות פיתוח הגבוהות מההכנסות שלהן ממכירת גז, יוכלו אלה לגלגל את ההוצאה העודפת לשנת המס הבאה - כדי לנכותה מחבותן בהיטל בשנה שלאחר מכן. כלומר, אושר ניוד הוצאות מוכרות למס שאותן לא ניתן יהיה לנצל בשנה מסוימת לצורך קיזוז מס בשנה שלאחר מכן, כך שלא "יאבדו".

אם לא היה די בהטבה זו, דרש אתמול נתניהו להכניס לסעיף זה תיקון, שלפיו תתחייב המדינה לשאת בריבית בעבור ההוצאה המגולגלת. כלומר, המדינה תשמור על ערך ההוצאה העודפת שמבקשות חברות הגז לגלגל לשנה הבאה באמצעות כיסוי ריבית, שתסתכם ככל הנראה בריבית ליבור 3%+.

בנוסף, דרש נתניהו להכניס סעיף שלפיו ההיטל המגזרי שקבעה ועדת ששינסקי על רווחי היתר של חברות הגז, בשיעור מדורג של 20%-50%, יוצמד לשיעור מס החברות במשק. המהלך נעשה, לכאורה, כדי לקבוע תקרה לנתח המדינה בהכנסותיה מתגליות הגז העתידיות. כלומר, נתניהו מבקש לקבוע מנגנון שלפיו במקרה ששיעור מס החברות במשק יגדל - יופחת בהתאם שיעור ההיטל שבו יחוייבו חברות הגז; ולחלופין - במידה שיפחת מס החברות, יגדל שיעור ההיטל על הרווחים.

ואולם הדו"ח הסופי שפירסמה ועדת ששינסקי התבסס על העובדה כי שיעור מס החברות במשק יופחת בהדרגה עד 2016 ל-18% בלבד. כלומר, הפחתה נוספת אינה צפויה בעתיד, ואילו כל העלאה של מס החברות בעשורים הבאים תגרור מיידית את הפחתת שיעור ההיטל שייגבה מרווחי החברות.

ההטבה השלישית של נתניהו היא להאריך בכמה חודשים את המועד האחרון שבו יוכלו שותפות תמר להזרים את הגז למשק - כדי לזכות בהטבות הגלומות ב"הוראות המעבר" שמציע החוק. מדובר בדחיית גביית ההיטל על רווחי שותפות תמר בשנתיים, והגדלת הפחת המואץ מ-10% ל-15%, בתנאי שהמאגר יזרים למשק גז עד 1 בינואר 2014. זאת, כדי להבטיח לשותפות תמריץ לזירוז פרויקט ההפקה.

ככל הידוע, מבקש נתניהו לדחות מועד זה לתקופה של עד חצי שנה, כמענה לנסיבות אקסוגניות שימנעו את ההפקה עד התאריך הנקוב. ואולם לפי שעה לא ידוע מה טיב אותם תרחישי קיצון.

דרישות אלה של נתניהו הפתיעו אתמול גורמים בממשלה, וגררו התמרמרות רבה בקרב כמה מחברי ועדת ששינסקי. עד כה הציג נתניהו עמדה נחרצת שלפיה יש לשמור על מתווה הצעת החוק שאושר בממשלה.

לפי הערכות, נעתר נתניהו לדרישות חברי ועדת הכספים מטעם הליכוד - ציון פיניאן, זאב אלקין ומירי רגב - כדי לגייס את תמיכתם לקראת ההצבעה היום בוועדת הכספים של הכנסת על אישור החוק. נתניהו חושש מתרחיש שבו החוק יאושר בקולות האופוזיציה, תוך פגיעה תדמיתית קשה ביציבות הקואליציה וביכולתו לשמור על אחידות הצבעת חברי הליכוד.

מלשכת ראש הממשלה נמסר בתגובה: "ראש הממשלה הכריע באופן חד משמעי על אימוץ מתווה דו"ח ששינסקי. מאחר שנושא הריבית קיבל התייחסות בדו"ח הוועדה, לא יהיה שום שינוי מהנקבע בדו"ח. ברוח זו מבקש ראש הממשלה לדאוג שסך חלקה של המדינה - מס החברות וההיטל המגזרי - יישארו בדיוק כפי שהומלץ בדו"ח, ועל כן הורה לייצר מנגנון שישמור על ביצוע הדו"ח ככתבו וכלשונו".

סוגיה נוספת במחלוקת שתידון מחר היא על דרישת דלק לאשר לה הקלה נוספת במס חברות, על בסיס הנחייה מקדמית (פרה רולינג) שקיבלה מרשות המסים לפני כינון ועדת ששינסקי, ובוטלה בהוראות החוק החדשות. מדובר בפרשנות שלפיה הרשות תכיר בהוצאות החיפוש של תמר וכן בהוצאות הפיתוח של המאגר כהוצאה פירותית, הניתנת לניכוי מן החבות במס.

ויתרו על מיליארדים

30 מיליארד שקל - זהו סכום ההטבות המצטברות שאישרה הממשלה לחברות הגז מאז פרסום דו"ח הביניים של ועדת ששינסקי, על חשבון הכנסות המדינה מתגליות הגז הטבעי המוכחות.

מניתוח הקלות המס שאושרו לחברות הגז בשתי פעימות - בדו"ח הסופי של ועדת ששינסקי ובאישור הצעת חוק מיסוי רווחי הנפט בממשלה - עולה כי המדינה ויתרה עד כה לטובת היזמים על הכנסות משוערות של 18 מיליארד שקל מתגלית לווייתן, 10 מיליארד שקל מתגלית תמר ו-2-3 מיליארד שקל ממאגרי ים תטיס ודלית - כפי שנקבעו הכנסות אלה בדו"ח הביניים. בפני הממשלה מונחות בקשות נוספות מצד חברות הגז להקלות מס שאינן במסגרת הצעת החוק החדשה.

לפני חמישה חודשים פירסמה ועדת ששינסקי את המלצות הביניים שלה לחלוקה מחודשת של הרווחים ממכירת אוצרות הטבע של המדינה. המלצות ביניים אלה העמידו את נתח המדינה בתגליות הגז בטווח של 60%-70%, לעומת כ-30% כיום, תוך שהוועדה ציינה מפורשות כי "הלכה רחוק מדי לטובת היזמים כדי להיות בטוחים כי היזמים כיסו בביטחון המרבי את ההשקעות שלהם".

הוועדה קבעה כבר בשלב זה כמה מנגנונים מקלים ביחס לעולם, בהם הותרת התמלוגים (הנגבים ישירות מההכנסה) על כנם (12.5%); הבטחה לכיסוי הוצאות היזם בשיעור של 150% עד שיחוייב בהיטל המיוחד על רווחיו, לעומת כיסוי מובטח של 100%-130% הנהוג בעולם; קביעה כי ההיטל יהיה מדורג (20%-60%) ויגיע לרמת המקסימום רק לאחר 8-15 שנים (עם כיסוי 230% מההוצאות); והכרה בתשואה מוגברת של 150% בגין הוצאות החיפוש (Uplift).

אלא שמאז פרסום מסקנות אלה, ב-11 בנובמבר 2011, החל מסע כרסום בהמלצות הוועדה. בתהליך הזה נתח המדינה בתגליות הקיימות והעתידיות הצטמק, ואילו רווחי חברות הגז והנפט גדל בהתאם.

עיקרי הדו"ח הסופי של ועדת ששינסקי הפחיתו את נתח המדינה (Government take) מתגליות הגז והנפט - שהסתכם במסקנות הביניים ב-66% בממוצע - לטווח שמתחיל ב-52% (במאגר קטן או רווחי פחות), ומגיע ל-62% (במאגר גדול או רווחי במיוחד). ההפחתה הזאת נעשתה באמצעות הורדת שיעורו המקסימלי של ההיטל המגזרי שיוטל על רווחי חברות הגז מ-60% ל-50%, דחיית גבייתו, הבטחה לפחת מואץ של 10% (לפחות), הכרה בעלויות חיפוש בגובה 200% והכרה בעלויות המימון לצורך גביית ההיטל.

"זו לא התרככות, זו אולי התמתנות", אמר אז שר האוצר יובל שטייניץ. ואולם בשורה התחתונה, הפחיתה הוועדה את שיעור הכנסות המדינה (GT) בישראל לגבול התחתון של הממוצע העולמי הרלוונטי.

האובדן העיקרי של ההכנסות למדינה בשלב זה נרשם מן הסתם בגין מאגר לווייתן הגדול יותר. הפחתת נתח המדינה מ-70% ל-62% הסבה לבדה למדינה הפסד הכנסות משוער (על הנייר) של 17.6 מיליארד שקל (בערכים לא מהוונים). בנוסף, למרות הצהרת המדינה כי לא תשתתף בעלויות הקמת מתקן יצוא גז - ובהתאם, לא תגבה מס עודף על רווחי היצוא - החליטה בסוף הוועדה להכיר ליצואניות בעלות חלקית של הנחת צינור ליצוא לצורך חישוב ההיטל (ראו טבלה).

באשר למאגר תמר, הרי שזה זכה בדו"ח הסופי ל"הוראות מעבר" שיאפשרו החלה הדרגתית יותר של השינויים לגביו. בשורה התחתונה הביאו הוראות אלה לאובדן הכנסות של 9 מיליארד שקל למדינה, בשל הפחתת שיעור ה-GT לטווח של 43%-59% . בין השאר, זכה תמר בדחייה נוספת של גביית ההיטל עד כיסוי 200% מההוצאות בפרויקט וכיסוי של 280% עד גביית ההיטל המקסימלי. משמעות דחייה זו היא למעשה תחילת גביית ההיטל המקסימאלי רק עשור לאחר מועד תחילת פיתוח המאגר - במקום כשמונה שנים שנקבעו כתקופת מעבר במסקנות הביניים. בנוסף, יוכל מאגר תמר ליהנות מפחת מואץ של עד 15%.

>> הוראות מעבר נוספות נקבעו גם למאגרי ים תטיס של נובל אנרג'י וקבוצת דלק, הממוקם מול אשקלון. מאגר זה כבר כיסה את ההשקעות שבוצעו בו, ולכן נקבע כי יזכה להנחה של 80% בשיעור ההיטל על הרווח ב-2012 (יסתכם ב-10%) בלבד, ולמשך שנות הפרויקט הנותרות (עד 2015) יזכה להנחה של 50% בהיטל - ויחוייב לפיכך ב-25% בלבד. משמעות הטבה זו היא 1-2 מיליארד שקל.

הוועדה התייחסה בין השאר גם לשאלת נטל המס על מחזיקי יחידות ההשתתפות בשותפויות החיפושים, באמצעות תמלוג העל שהם נדרשים לשלם למנהלי השותפות. לפיכך קבעה הוועדה כי בעלי יחידות השתתפות יוכלו לנכות את התמלוג לשותף הכללי מחבותם בהיטל, ואף יהיו רשאים לנכות הפסדים ביחידת השתתפות נגד חבות אחרת במס (בלי למכור את היחידה). זאת, כאשר במקביל הקלה על שותפויות החיפושים עצמן (ראו טבלה בעמוד 3).

אלא שבכך לא הסתכם הקיצוץ במסקנות הביניים של ועדת ששינסקי. למרות הצהרתו כי יקבל את מסקנות הוועדה כלשונן, הביא נתניהו לאישור הממשלה הטבה נוספת לשותפות החיפושים באמצעות הבטחה למימון ממשלתי של 50% מהוצאות האבטחה של מתקני החיפוש וההפקה בים. הטבה זו מותנית אמנם במכירת 25% לפחות מהמשאב שבמאגר לשוק המקומי - אך עלותה עשויה להסתכם בכ-20 מיליון דולר בשנה.

בנוסף, חשף TheMarker כי בהצעת החוק שאישרו השרים נכלל ברגע האחרון סעיף שהעניק למאגר תמר הטבת מס נוספת. מדובר בהכפלת "תקופת הרצה" שבה מנוכות עלויות הפיתוח של החברות מהחבות במס - משנה לשנתיים. כך יוכלו השותפות לנכות מחבותן בהיטל המיוחד סכומים נוספים העשויים להגיע לכדי עשרות ומאות מיליוני דולרים.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו