בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שבבים של תקווה

האקזיט של פרוביג'נט, שנמכרה השבוע לברודקום ב-340 מיליון דולר, חידד את חשיבותו של תחום השבבים לתעשיית ההיי-טק המקומית. בקרנות ההון סיכון יצרו תוכנית שלטענתן מטפלת בכשל שוק שנוצר - מחסור במיזמי שבבים חדשים

תגובות

>> האקזיט של פרוביג'נט ביום שני ומכירתה לברודקום תמורת כ-340 מיליון דולר מוכיחים עד כמה תעשיית המוליכים-למחצה ממשיכה להיות חלק דומיננטי בתעשיית ההיי-טק הישראלית. גם המספרים מאחורי ההצלחות של תעשיית המוליכים למחצה מוכיחים זאת - בעשור האחרון סיפקה תעשיית המוליכים למחצה בישראל אקזיטים בשווי של יותר מ-10 מיליארד דולר, מהם 1.5 מיליארד דולר הועברו כמסים חזרה לציבור ו-2 מיליארד דולר הוחזרו לתעשיית ההון סיכון.

לאחר מיתון לא קצר שהסתיים ב-2009, המצב כיום של שוק השבבים העולמי טוב. סקר של איגוד תעשיית המוליכים העולמית שפורסם באחרונה מצא שחלה עלייה במכירות של שבבים בכל רחבי העולם - 25.5 מיליארד דולר בינואר 2011, גידול של 14% לעומת ינואר 2010. אחד הגורמים העיקריים ליציאת תעשייה זו ממיתון הוא העלייה האדירה בביקוש לסמארטפונים, ציוד תקשורת ומחשבים בשלוש השנים האחרונות.

לכאורה, המצב מצוין, אבל בקרנות ההון סיכון הישראליות מאמינים שלא. להערכתן, לחברות ישראליות יש בעיה בתחום - מצד אחד, תחום המוליכים למחצה הוא תחום חם ומבוקש בעולם, ויש בישראל יזמים עם ניסיון מקצועי בתחום. מנגד, מדובר בתחום יזמי עתיר הון, הדורש ממון רב כדי להעמיד חברה עם אופק עסקי ברור. יזמים רבים מעדיפים לזנוח את התחום לטובת תחומי פעילות פחות עתירי הון, כמו תוכנה. בחלק מהמקרים הבעיה היא גם בקרנות עצמן. רוב הקרנות בישראל הן בהיקף של כ-150 מיליון דולר, וקשה להקצות סכומים נכבדים לחברת שבבים אחת, כשאפשר להשקיע פחות בחברות תוכנה ואינטרנט.

המספרים מוכיחים שבקרנות ההון סיכון צודקים. באופן היסטורי קצב הההשקעות של תעשיית ההון סיכון בסטארט-אפים חדשים מתחום השבבים היתה שבע-עשר חברות בשנה. ב-2009 ו-2010 השקיעה תעשיית ההון סיכון הישראלית רק בשלוש חברות שבבים חדשות, כלומר קצב ההשקעות כעת עומד על חברות בודדות חדשות בשנה - נמוך בהרבה מהשנים האחרונות. בקרנות אומרים כי הבעיה שהם מזהים כעת לא תבוא לידי ביטוי בשנים הקרובות, שכן בשלוש השנים הקרובות יבשילו חברות שבבים שמומנו ב-2004-2008, אבל מעיין האקזיטים יתייבש ב-2014-2017.

כדי להתמודד עם הבעיה, חברו יחד ארבע קרנות הון סיכון: מאגמה, כרמל, ג'מיני וג'נסיס להקמת קרן משותפת בשם SOLID - Semiconductor Entrepreneur Framework (סוליד). הקרן תעניק ליזמים בתחום מענקים כבר בשלב הרעיון, Seed-Pre - שלב ראשוני מאוד שבו בדרך כלל קשה לגייס הון. מענקים אלה יאפשרו לחברת השבבים לשרוד את השנה הראשונה, ואז, במידה שהחברה טובה מספיק להגיע לשלב ה-Seed, יוכלו הקרנות להמיר את המענק ולהפוך אותו להשקעה.

מיזם סוליד יציע ארבעה דברים עיקריים: ראשית, הרעיון הוא להקים מעין "בית" חדש ליזמי המוליכים למחצה ולהעמיד לרשות היזמים צוות של מומחים. יזמים שכבר עשו זאת בעצמם יתרמו מזמנם לפגישות, ייעוץ והכוונה. צוות המומחים כולל, בין היתר, את אייל ולדמן ממלנוקס, בועז איתן מסייפן, דב מורן מאם-סיסטמס, פרופ' ישראל צידון מהטכניון ואהרון אהרון מקאמרו; המיזם יציע גם רשת של קשרים וניסיון של מומחים ושל קרנות ההון סיכון בגישה ללקוחות פוטנציאלים; המיזם יציע מימון ראשוני להקמת החברה; בנוסף, החברות שייקחו חלק במיזם יקבלו שירותים משמעותיים נוספים ללא תשלום לשנת הפעילות הראשונה, כמו ייעוץ משפטי מהפירמות GKH ומיתר ליקוורניק, שירותי ראיית חשבון מארנסט אנד יאנג, ושירותים טכנולוגיים ותוכנה מסינופסיס וקיידנס.

היזמים שיצליחו ויגיעו לסבב גיוס משמעותי ראשון ייהנו מגישה לקרנות (מגמה, כרמל, ג'מיני וג'נסיס) והקרנות מצדן יוכלו לבחור אם להשתתף בסיבוב ולהמיר את המענק הראשוני להשקעה ולהמשיך ולבנות את סיפורי ההצלחה הבאים בתחום.

המוליכים למחצה החזירו את ההשקעה לקרנות

כינסנו באחרונה פאנל מיוחד בנושא שבבים שבו השתתפו אורי בנדורי מכרמל ונצ'רס, יהל זילקה ממאגמה, איל ולדמן ממלאנוקס, ד"ר בועז איתן מקיוקור מדיקל והמייסד של סייפן ואת פרופ' ישראל צידון מהפקולטה להנדסת חשמל בטכניון.

בנדורי אומר כי לקרנות השותפות במיזם יש עניין רב לקדם את חברות מהתחום. "תעשיית המוליכים למחצה היא תעשייה מחזורית שנמצאת בתקופה טובה כרגע, אבל בצד של ההון סיכון והסטארט-אפים המצב לא טוב ויש מעט השקעות. רוב קרנות ההון סיכון בישראל ובעולם נרתעות מהשקעות במוליכים למחצה. בקרנות האמריקאיות זה אפילו חמור יותר מבישראל. לטעמי, מדובר בטעות - אפשר לעשות כסף מהשקעה בתחום הזה צ אפילו במיוחד".

זילקה ממאגמה, קרן שיש לה שבע השקעות בתחום הפאבלסס (תכנון שבבים ללא ייצור), מסכים עם בנדורי. "אנחנו רואים פריחה בחברות מוליכים למחצה שבהן אנו משקיעים. הן מוכרות יותר כי יש דרישה לכך בשוק. הסמארטפונים ומכשירי הקצה הם הצד שדוחף את זה. הבעיה היא בתפישה השגויה שכדי לממן חברות מוליכים למחצה העלויות הן גדולות".

צידון מבחין שהיזמות בתחום השבבים הולכת ופוחתת. פחות בוגרים מהטכניון פונים לעבור בחברות מוליכים מחצה ולהקים חברות שבבים. "הטכנולוגיות נהיו יותר מורכבות. מערכות השבבים היום משלבות סיגנלים דיגיטליים ואנלוגיים באותו השבב - זה דורש צוותי פיתוח מנוסים יותר. כשאתה מנסה לבחון מהיכן מגיעה היזמות הטכנולוגית הישראלית בתחום השבבים, אתה מגלה שמדובר בבוגרי צבא, למשל תלפיות, או מחברות בינלאומיות, כמו אינטל, טקסס אינסטרומנטס ופריסקייל. אבל יש כיום יציבות גדולה אצל המעסיקים. עליות השכר בחברות אלה גרמו להרבה אנשים להישאר בחברות אלה ולא לצאת ליזמות".

ולדמן רואה כיום את תעשיית המוליכים-למחצה בפריחה. "היו כאלה שבדקו ומצאו שאדם מוקף בכל שעות היממה בכ-100 פיסות סיליקון. כמעט בכל מוצר יש כיום פיסת סיליקון, והתופעה הזאת תמשיך לגדול. האתגר ביצירת חברת שבבים גדול יותר. זה דורש צוות דיספלינרי טוב מאוד וגם העלות הראשונית גדולה יחסית. מצד שני, אלה אתגרים שההיי-טק הישראלי למד להתמודד איתם. חברת פסעבה גייסה למשל מעט כסף, אבל הצליחה להימכר ב-300 מיליון דולר ל-PMC סיארה".

האם לא עדיף שקרנות הון סיכון ישקיעו בחברות תוכנה שצורכות פחות משאבים מימוניים?

בנדורי: "כשאתה מסתכל 20 שנה אחורה, התחום שהביא להון סיכון את ההחזרים הטובים ביותר הוא תחום המוליכים למחצה. כשליש מהיזמויות בתחום השבבים שנולדו לפני עשר שנים הצליחו באחוז הצלחה שנמצא בפער ניכר לעומת תחומים אחרים. זה גם תחום שמאפיין מאוד את ישראל. הרבה ידע נצבר אצל עובדים שעבדו בחברות שבבים בינלאומיות, והם השתמשו בידע הזה כאן. זה גם תחום שמבוסס באופן טהור על קניין רוחני, ואין צורך להקים מערכי מכירות גדולים.

"מודל הפאבלסס מאפשר לסטארט-אפ קטן לגדול. מה שכן, יש עלות גדולה במחקר ובפיתוח (מו"פ) בשלב ראשון. זה נובע מהתייקרות של הליך יצירת הסיליקון. גם המהנדס הישראלי לא נהיה זול יותר".

זילקה: "תחום המוליכים למחצה מתאים מאוד לישראל. אני תמיד אומר שבשביל להיות מנכ"ל של חברת סיליקון אתה לא צריך להיות שחקן גולף גדול. בחברות כאלה מהנדס מוכר למהנדס וזה יתרון גדול עבור ישראלים. הבעיה היא שיש פחות יזמים שמגיעים אלינו, למרות שאנחנו רוצים להשקיע בתחום. לא דופקים לנו על הדלת וחמור מכך, כשאתה כן פוגש יזמים עם ניסיון מקצועי עשיר בתחום המוליכים למחצה, אתה מגלה שהם מקימים מיזם חדש בתוכנה, קלינטק או מכשור רפואי ולא במוליכים למחצה. להערכתי יש בין 200-300 מיליון דולר פנויים כיום בהון סיכון הישראלי להשקעות פאבלסס בחברות מקומיות".

מדוע יש פחות יזמים שפונים לתחום השבבים בישראל?

איתן: "לצערי, העשור האחרון הוא דור אבוד של מהנדסים בתחום המוליכים למחצה. האנשים שיצאו מחברות המוליכים למחצה הגדולות הלכו והקימו מיזמי דוט.קום ולא הולידו חברות שבבים. המהלך הנוכחי של הקרנות הוא מהלך חכם, זה מהלך שמדבר לבני 40 פלוס מתעשיית השבבים, שכבר יש להם משפחה והם יכולים לעשות את הצעד הראשון באופן שלא בוצע בעבר. מי שישתתף במיזם יכול לעשות עבודת חשיבה של בין חצי שנה לתשעה חודשים, וגם אם לא יצא שום דבר - לא קרה אסון".

ולדמן: "הייתי רוצה לראות יותר יזמים שחושבים על בניית חברות גדולות. אם היה ניגש אלי יזם שלא חושב על חזון גדול - לא הייתי משקיע בו. אני לא כאן בשביל לבזבז את הזמן שלי על חברות קטנות - אני כאן כדי לבנות את האינטלים הבאים".

זילקה: "אנחנו מאמינים שעלות ההשקעה בחברות מוליכים למחצה לא כל כך גבוהה כמו שחושבים. אפשר להקים חברות שיגיעו לאקזיטים יפים גם בהשקעה של 20-50 מיליון דולר - זה המסר שאני רוצה להעביר".

צידון: "יש תפישה שתחום המוליכים למחצה קשה יותר ביזמות - שהוא דורש טכנולוגיה עמוקה ומשך החיים של חברת שבבים הוא ארוך יותר. נהוג לחשוב גם שהאקזיט לא מגיע מהר ובעקבות כך שתחומים אחרים קלים יותר. אבל שוכחים שהסיכוי להצלחה בחברת שבבים גדול יותר לעומת תחומים אחרים".

בנדורי: "יש מקום ליזמות בתחום התוכנה והחומרה, אבל הנקודה החשובה היא שלישראל יש יתרון יחסי בתחום. מיזם סוליד מנסה לומר שצריך לנצל את היתרונות האלה. יש לנו מעט הצלחות בחברות שפונות ללקוחות פרטיים באופו ישיר (Direct Consumer) - יש רק ICQ אחת. בשנתיים-שלוש האחרונות לא נוסדו מספיק חברות שבבים. הגל של חברות מ-2004 ו-2006 יוליד חברות מדהימות. אני לא מודאג מה יקרה ב-2011, אני מודאג מה יקרה עם החברות שאמורות לצאת לאקזיט ב-2015-2017".

איך בעצם יעבוד מיזם סוליד?

בנדורי: "הכוונה היא ליצור מנגנון עם כמה שפחות חיכוך בין היזמים לקרנות. היזם ממלא טופס, זה עובר לידי מומחים. אם שניים מתוך המומחים חושבים שזה מיזם שצריך לבדוק אותו, היזם מקבל השקעת Seed-pre לא מחייבת, והיזם לא חייב להחזיר את הכסף. זה בסך הכל כסף שנועד לתת את הדחיפה הראשונית לבדוק היתכנות ולהכין תוכנית עסקית אמיתית, לפגישות עם לקוחות ולרשום פטנט. אנחנו לא ממציאים את הגלגל מחדש. אנחנו רוצים להוציא את הפחד מהיזמים".





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו