בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצד המסוכן של תעשיית השבבים

תגובות

>> שוק המוליכים למחצה הוא שוק מרתק המתנהג בצורה מחזורית, שדומה מעט לשוק האנרגיה. הצמיחה והשינויים הטכנולוגיים יוצרים ביקוש גובר למוצרים חשמליים. מוצרים חדשים כמו אייפד ומכשירי סמארטפון יוצרים ביקוש גובר לשבבים.

אך תעשיית השבבים היא אטית יחסית - לוקח לה לפחות שנתיים להגביר את היצע השבבים, שכן הקמת מפעל שבבים חדש היא תהליך אטי ויקר. במהלך התקופה שבה נבנים מפעלים לייצור שבבים (פאבים), נוצר מחסור בהיצע או עודף ביקוש, מצב הגורם לעלייה במחיר השבבים. עלייה זו מעודדות הקמתם של עוד ועוד מפעלים. כשהמפעלים מתחילים לייצר, נוצר עודף היצע, ואז מחירי השבבים צונחים.

גלים אלה של עודף ביקוש ועודף היצע הופכים את תחום ייצור השבבים לתחום מסוכן יחסית. כדי לשכך סיכון זה נוצרו חברות ענק (Foundries), שמפעילות כמה מפעלים במקביל, ומבצעות השקעות בפאבים חדשים באופן שוטף, ללא תלות במחירי השבבים. זוהי הסיבה שטאוואר הישראלית מעולם לא הצליחה להתרומם - היא לא יצרה את המאסה הקריטית שמאפשרת שרידות ארוכת טווח בשוק רווי ההשקעות הזה.

מנגד, תכונות אלה של שוק השבבים יצרו מודל עסקי הנקרא פאבלסס (Fabless) - חברות קטנות שעוסקות רק בפיתוח שבבים ושיווקם, אך לא בייצורם. את הייצור הן מוצאות למפעלי הענק הנמצאים בעיקר בטייוואן. מודל זה מאפשר חדשנות זריזה יחסית, ללא צורך בהשקעות אדירות להקמת מפעלי ייצור.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו