בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במקום לחשוב - התלמידים לומדים לשנן

מערכת החינוך

תגובות

>> נראה שסר מייקל בארבר, העומד בראש תחום החינוך בחברת מקינזי אנד קומפני, הוא בעל השפעה קריטית על שר החינוך הנוכחי. בראיון ל-TheMarker (4 בפברואר 2011) הוא התייחס להיבט הפדגוגי של החינוך רק ברמיזה, אבל כנראה שלא במקרה. בארבר הוא ביסודו "ניהוליסט" (מנג'ריאליסט) קיצוני, כלומר, מי שרואה את מערכת החינוך מהזווית של הצלחות בבחינות סטנדרט, בקרה ופיקוח קפדניים על בתי ספר ותשלום מחיר אישי ("אחריותיות") של מנהלים חינוכיים על כישלונות. הדברים האלה עלו הרבה בראיון עמו.

האם זה מה שדרוש לנו? לדעת שר החינוך, גדעון סער, התשובה היא "כן" רבתי. אנחנו רואים את הפעילות המאסיבית המכוונת בדיוק לכך - שיפור מצבנו ומיקומנו בבחינות הבינלאומיות, המיצ"ב והבגרויות - זהו דבר שעליו מצהיר השר ואותו הוא מנסה בכל מאודו ליישם, מבלי להבחין בנזקים הנגרמים בינתיים לבתי הספר, לתלמידים, להורים ולחינוך הציבורי.

בארבר, אחד האישים המשפיעים על רפורמות בחינוך בבריטניה ובעולם כולו, אינו מגדיר הישגים לימודיים. ניתן להסיק את ההגדרה שלו להישגים מהתייחסותו למבחני פיז"ה, שבדירוגם הם כנראה נמצאים. עם זאת, מהמשפט בראיון: "מערכות שהתפתחו למצוינות כמו פינלנד, העניקו אחריות וסמכות לבתי הספר ולמורים, שהמשיכו לשפר את המערכת בדרכים יצירתיות, בתמיכת השלטון", ניתן להניח שלא מדובר אך ורק בידע שמקורו בשינון חומר המועבר אל הנייר.

הוא מכיר היטב את כישורי המאה ה-21 שמחקרים רבים עוסקים בהם, הכוללים תקשורת בין-אישית, יושרה, מחויבות, נכונות למאמץ, סקרנות, יצירתיות, עבודת צוות ועוד - אבל אלה לא ממש עומדים לנגד עיניו של השר סער. בתי הספר בישראל צריכים להתמודד עם גודש מבחנים סטנדרטיים, ומתקשים להרים מהם את הראש. אלה מעכבים את פיתוח הכישורים הנדרשים בתקופתנו.

שיטת הבחינות גם עומדת בניגוד לשכל הישר האומר שכאשר יש ידע רב וזמין, אין טעם להמשיך ולהנחיל עוד ועוד ידע כזה בבית הספר, וצריך לעשות משהו אחר. ואכן, התלמידים מצביעים ברגליים - הם אינם רואים את פעילותם במוסדות החינוך כמשמעותית, אלא כמשהו שיש לעשותו בכדי לקבל את האישור הפורמלי - התעודה המתאימה - ולכן אינם מתרגשים אם פגעו בטוהר הנשק, סליחה... טוהר הבחינות.

בשל הבחינות הסטנדרטיות המחייבות את כולם, יש מעט התייחסות להבדלים באינטליגנציות ובסגנונות הלמידה של התלמידים, והחלשים יותר בתחומי זכירה ושפה נפגעים. בשל הסטנדרטים, בתי הספר שלנו נטולי אוטונומיה, ולכן המורים מפעילים מעט כישורים גבוהים של חשיבה והמצאתיות ואינם דורשים זאת מתלמידיהם. המורים מלמדים לבחינות והתלמידים לומדים לבחינות, ורפורמות אופק חדש ועוז לתמורה מאפשרות לסייע למקצת התלמידים להצליח בכך יותר ולעשות את הייאוש קצת יותר נוח. בנסיבות אלה אין בסיס לצמיחתו של לומד עצמאי. הלומד הישראלי הוא תלותי, וללא סיכומי המורה בכיתה ושיעורים פרטיים בבית הוא בבעיה גדולה.

במצב הזה, נטול האתגרים האינטלקטואליים, נראה שרק מעט מורים בעלי כישורים גבוהים יצטרפו לצוותים המזדקנים של בתי הספר. התלמידים ימשיכו לפגוע במשמעת ויסלקו את אלה שבכל זאת ניסו. הניסיונות השונים והגימיקים להביא מורים איכותיים למערכת החינוך מבלי לבצע בה שינוי רב-תחומי לא יצלחו. חבל על הכיוון המוקצן שלקחו סער ומנכ"ל משרד החינוך, שמעון שושני, מבארבר, שבעצמו כבר למד כנראה שסטנדרטים אינם חזות הכל. ומי מרוויח בסוף? החינוך הפרטי.

יש להקים בהקדם רשות חינוך לאומית (רח"ל) - גם בארבר מציין את השפעת חוסר היציבות הפוליטית אצלנו - ולהוציא את התכנון החינוכי האסטרטגי מידיו של שר בודד. אם להיזכר בעתידן אלווין טופלר, מערכת החינוך שלנו מדשדשת אי שם בשולי הגל השני, בעוד שהסביבה כולה מצויה כבר הרחק בתוככי גל חדש.

הכותב הוא מנהל בית ספר בדימוס ודוקטורנט לחינוך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו