בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חשיבות התרומות הקטנות

פילנתרופיה

תגובות

>> סטטיסטיקות ומחקרים רבים שנעשו בתחום הפילנתרופיה בישראל מעידים כי הנתינה בישראל היא מהנמוכות בעולם המודרני, יחסית להכנסה לנפש. לכן יש לברך על המהלך של השולחן העגול הבין-מגזרי, בחסות משרד ראש הממשלה, שאימץ באחרונה שורה של צעדים שמטרתם לעודד את הנתינה ולהופכה לחלק בלתי נפרד מהחיים בישראל. בין הצעדים החשובים ניתן למנות את הורדת הרצפה והעלאת התקרה של התרומה השנתית המוכרת לצורכי מס והקמת קרנות פילנתרופיות פרטיות וציבוריות.

חשובה ביותר גם ההמלצה לאפשר קבלת הכרה במס על ידי תרומות דרך מעביד שמעסיק 50 עובדים ויותר. מנגנון זה יאפשר לכל שכיר להעביר חלק קטן משכרו לתרומה, ולקבל על כך הכרה במס. הדבר יאפשר לעובדים להתארגן לטובת עמותה הקרובה ללבם ולרתום לכך גם את המעסיק, וכך תשתפר הנתינה של המגזר הפרטי ושל המגזר העסקי. סביר להניח כי המהלך יגדיל גם את מספר העובדים התורמים באמצעות מנגנונים קיימים, כמו ארגון מתן ועיגול לטובה, המאפשרים לעובדים לתרום דרך השכר החודשי. מה שנותר הוא להשלים במהירות את החקיקה ולהפוך בהקדם את ההמלצות למציאות.

הורדת הרצפה המוכרת למס והרחבת האפשרות לתרום דרך השכר חשובות כדי להגדיל את נתח התרומות הקטנות, המכונות מיקרו-תרומות, מהציבור הרחב. למרות הציפייה של רוב הציבור מהאנשים שהפרוטה בכיסם לשאת במרבית נטל הנתינה, יש חשיבות רבה גם לנתינה הרחבה של הציבור בכללותו בהטמעת תרבות פילנתרופית. תרומות קטנות של הציבור הרחב מנחילות את הנתינה כדרך חיים.

לפיכך, האפשרות לתת דרך השכר או בהוראת קבע דרך חברת האשראי הופכת את התהליך לשגרתי, פשוט ולחלק מהיומיום של כל אדם. כשנתינה תהיה נורמה חברתית, גם אנשים שיכולים לתת יותר מאשר מיקרו-תרומות ירגישו שזוהי חובתם. וכל התורמים, הקטנים והגדולים כאחד, יבינו שזוהי יותר מחובה, זוהי זכות.

מוכרים גם מנגנונים אחרים למיקרו-תרומות, כמו תרומות באמצעות SMS, כמו דגל האורות של עמותת עלם ביום העצמאות), ומנגנון עיגול התנועות בכרטיס האשראי של עיגול לטובה.

בדרך כלל לא מונפקות קבלות עבור מיקרו-תרומות, וממילא התורמים לא מזדכים על תרומותיהם. עובדה זו מביאה לכך שלאוצר המדינה נוצר מעין רווח וירטואלי, מכיוון שהוא לא מעניק זיכוי מס לתורם. לכן, ראוי להקצות בתקציב המדינה סכום שיועבר לעמותות הנתרמות כחלף זיכוי מס, בגובה זיכוי המס שהיה ניתן לתורמים לו ניתנה קבלה. מנגנון כזה יגביר את המוטיבציה בקרב ציבור התורמים לתרום מיקרו-תרומות במנגנונים הפשוטים והמוכרים המאפשרים זאת.

התשובה המקובלת להצעה של מימון ממשלתי בחלף זיכוי מס היא שהאוצר יכול בקלות יחסית לוותר על הכנסות (באמצעות זיכוי מס רגיל), אך קשה לו הרבה יותר לתקצב עמותות כתלות בגובה התרומות שהן מגייסות. כמו בכל תחום, זוהי כמובן רק שאלה של סדרי עדיפויות. כשלממשלה יש אינטרס לקדם נושא מסוים היא אינה חוששת מלתקצב מנגנון של סבסוד. יש לא מעט דוגמאות לסבסוד שמעניקה המדינה - סבסוד ליזמים שמפתחים פרויקטים של אנרגיה חלופית, סבסוד של קרנות ההון סיכון למיזמים במגזר הערבי, והדוגמה הבולטת ביותר היא קרן יוזמה הממשלתית, שהוקמה בתחילת שנות ה-90 ומינפה את קרנות ההון סיכון ויצרה בישראל תעשיית היי-טק משגשגת באמצעות התערבות ממשלתית מוגבלת בזמן ובתקציב.

מקומה של הפילנתרופיה בחברות המתוקנות בעולם המערבי, לעומת מצבה הגרוע בישראל, מצדיקות העלאתה בסדר העדיפות. כפי שזה נראה כיום ועל פי מספרי הנתינה הנמוכים, התערבות ממשלתית ממוקדת בזמן ובנקודות השפעה ראויות יכולה לתת לנושא תנופה ולעודד תרבות של נתינה. השולחן העגול הממשלתי יזם את הצעד הראשון וראוי לברכה, אך יש עוד דרך ארוכה לפנינו.

הכותב הוא מייסד עמותת עיגול לטובה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו