בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

משרד הבריאות מבטיח שוויון - אבל עושה את ההפך

מערכת הבריאות

תגובות

>> בדצמבר 2010 פירסם משרד הבריאות תוכנית כוללת לשיפור שירותי הבריאות בישראל, והציג שבעה "עמודי אש" להשגתה של תוכנית זו. שני עמודי האש הראשונים שהוצגו במסגרת התוכנית כללו את חיזוק אופיה הציבורי של המערכת וצמצום אי השוויון בבריאות.

כחודשיים לאחר מכן פורסם כי המשרד תומך במתן אפשרות לבחירת רופא בתשלום (שר"פ) במערכת הבריאות הציבורית כולה, שמימונה יוסדר באמצעות תוכניות הביטוח המשלים של קופות החולים.

סוגיית השר"פ בבתי החולים הציבוריים מלווה את מערכת הבריאות בישראל מזה שנים: תומכי השר"פ מעלים את הטענה שהסדרתו תאפשר ניצול תשתיות ציבוריות של בתי החולים באופן יעיל, תצמצם את נטישת הרופאים מהמערכת הציבורית למערכת הפרטית ותביא לקיצור תורים. מתנגדי השר"פ רואים בהפעלתו פגיעה קשה בעיקרון השוויון, יצירת שתי רמות של מערכות בריאות בתוך המערכת הציבורית והפיכת הזכות לבחור כאמצעי לקיצור תור.

הוויכוח העקרוני שבין תומכי ומתנגדי השר"פ ימשיך ללוות את השיח הציבורי גם בחודשים הקרובים. במסגרת שיח זה יש גם מקום לדון בשאלה אם הרחבת השר"פ מקרבת או מרחיקה את מערכת הבריאות מהיעדים הכלולים ב"עמודי האש" אותם הציג משרד הבריאות. בחירת רופא בתשלום אפשרית כיום רק בבתי החולים הפרטיים ובבתי החולים הציבוריים בירושלים, המהווים ביחד כ-10% מכלל מיטות האשפוז במדינה, וכ-20% מכלל המיטות הכירורגיות.

החזרי ההוצאות של הביטוח המשלים והמסחרי למימושה של השר"פ במימדיו הנוכחיים מוערכים כיום במיליארד שקל. ההערכות הן שבמידה שהשר"פ יורחב לכלל מערך האשפוז הציבורי, הוצאות חברות הביטוח המשלים והמסחרי לכיסוי היקפי השר"פ העתידי יעלו פי ארבעה מהיקפם כיום ויסתכמו בכ-4 מיליארד שקל. מטבע הדברים, יעמיסו חברות הביטוח המשלים והמסחרי את תוספת הוצאה זו על תשלומי הפרמיות אותם יידרש הציבור לשלם. מגמה זו תעמיד את שיעור המימון הפרטי במערכת הבריאות הישראלית על כ-46% מההוצאה הלאומית לבריאות - שיעור מהגבוהים בעולם המערבי.

חיזוק אופיה הציבורי של מערכת הבריאות היה כאמור אחד מעמודי האש החשובים אותם הציג משרד הבריאות, והאמצעי המרכזי שהוצג על ידי המשרד להשגתו היה ריסון והפחתת המימון הפרטי. יעד זה (ריסון המימון הפרטי) עומד אם כן בסתירה מוחלטת למגמת ההתפתחות שתתרחש עם החלתו של השר"פ על כלל המערכת הציבורית. חמור מכך, תוספת ההוצאה הכרוכה בהרחבת הסדרי השר"פ תועמס על פרמיות הביטוחים המשלימים והמסחריים לא באופן אחיד על כלל המבוטחים, אלא תתרכז בשכבות הגיל הגבוהות - הצורכות את מירב שירותי הבריאות - שיידרשו לשלם פרמיה חודשית העשויה לעלות פי ארבעה משיעורה הנוכחי.

תשלומים אלה, יחד עם העלייה בתשלומי ההשתתפות העצמית שיתלוו אליהם, יהדקו את הקשר שבין קבלת שירותי בריאות לבין היכולת לשלם בעבורם, ויגדילו את הפערים בנגישות הכלכלית לשירותי בריאות וזאת בניגוד לעמוד אש מרכזי נוסף של משרד הבריאות - צמצום אי השוויון וצמצום פערים בנגישות כלכלית לשירותי בריאות.

אופיה הציבורי של מערכת הבריאות נשחק בשנים האחרונות. נראה שקיימת הסכמה שיש לשנות כיוון ולחזק את אופיה הציבורי של המערכת, בין השאר על ידי השגתם של עמודי האש שהוגדרו על ידי משרד הבריאות. אימוץ השר"פ לכלל המערכת הציבורית משיג את מערכת הבריאות בדיוק לכיוון ההפוך.

הכותב הוא מרצה במחלקה לניהול מערכות בריאות באוניברסיטת בן גוריון. בעבר שימש סמנכ"ל לענייני כלכלה וביטוח בריאות במשרד הבריאות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו