בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גוף תקשורת שצבוע באינטרסים

הון ועיתון

תגובות

>> האפשרות לרכוש את "מעריב" עלתה על שולחנו של נוחי דנקנר וירדה ממנו כמה פעמים במחצית העשור האחרון. בכל פעם שמצבו של העיתון הגיע לשפל חדש, חזר עופר נמרודי לחברו דנקנר וניסה לשכנע אותו לשחררו מהנכס הבעייתי הזה.

בכל פעם מחדש נשלחה עסקת "מעריב" לעמי אראל, נשיא דסק"ש ומנהל העסקים המוערך של דנקנר, שהמליץ נגדה באופן עקבי. אראל הוא איש עסקים קר. הוא בדק את השורות התחתונות, הוא בדק את האופק העסקי, והתקשה לראות את תקומתו של יצרן התוכן החשוב הזה. כל עוד דנקנר בחן את העסקה בעיניים עסקיות קרות - הוא דחה אותה. אך נראה שדנקנר יכול עתה למהול בשיקוליו הקרים גם שיקולים אחרים.

נוחי דנקנר התחזק והלך מאז רכש את קונצרן אי.די.בי ב-2003. הוא הגדיל אחיזה ונהפך לאחד מבעלי ההון החזקים במשק, אם לא החזק בהם. המשאבים הפנויים שלו גדלו, בעוד המחיר של "מעריב" ירד והלך. כנראה שעתה חצה מחירו של "מעריב" את הסף שמתחתיו שווה לדנקנר לרכוש את העיתון.

מרבית גופי המדיה בישראל, ובכללם "מעריב", הם גופים עסקיים שבמקרה הטוב נושמים באופן עצמאי, ובמקרה הגרוע נזקקים להנשמה שוטפת מבעלי הבית שלהם. כישות עסקית עצמאית, השווי שלהם הוא שלילי. למרות זאת, יש אנשים שמוכנים לשלם בעבור השליטה בזכיינית ערוץ 2 רשת, ב"מעריב" או בערוץ 10. אנשים אלה רואים את גופי המדיה כמכפילי כוח.

בניגוד ליתר הטייקונים המחזיקים בגופי מדיה, דנקנר גר בבית זכוכית, ורכישת "מעריב" היא זריקת אבן. הוא מחזיק בחברות ענק דומיננטיות שפועלות בשווקים שבהם התחרות אינה גבוהה. שופרסל בתחום הקמעונות, כלל ביטוח בתחום הפיננסים, נשר ונכסים ובניין בתחום הבנייה, וכמובן סלקום-נטוויז'ן בתחום התקשורת - כולן פועלות בשווקים ריכוזיים יחסית ומרביתן נמצאות תחת פיקוח הדוק של הרגולטור.

עתה רכש דנקנר מכפיל כוח שרק באחרונה מנע מינוי רמטכ"ל בישראל. יידרש רגולטור אמיץ מאוד, או טיפש, כדי לנסות לנטרל את השווקים הלא תחרותיים שבהם פועל דנקנר. האם שר התקשורת, משה כחלון, היה מעז לצאת במהלך אדיר של הגברת התחרות בשוק הסלולר, אם דנקנר היה מחזיק ב"מעריב"? האם הממונה על ההגבלים העסקיים היתה מונעת מדנקנר לקנות את בנק לאומי או את HOT?

קשה לראות את "מעריב" תחת דנקנר תומך בהרחבת התחרות במשק או בצמצום הריכוזיות. "מעריב" ייהפך לגוף תקשורת שצבוע באינטרסים הרבים מדי של בעל השליטה שלו. דנקנר אמנם מציל את העיתון מכליה, ואת עובדיו מפיטורים, ועל כך מגיע לו קרדיט, אך בראייה כלל משקית הוא כנראה בעל ההון האחרון שצריך לעשות זאת. יותר מכל אחזקותיו, האחזקה ב"מעריב" תסמן את דנקנר כחלק מהותי מבעיית הריכוזיות במשק הישראלי. אם עד כה היו מי שחלקו על כך, רכישת העיתון תוכיח זאת סופית - "מעריב" יהפוך את דנקנר לבעיה כלל משקית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו