בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחדל מתמשך בהיערכות לרעידת אדמה בישראל

בתי חולים, מתקנים לחומרים מסוכנים ומבני מגורים שסמוכים לקווי שבר גיאולוגי - כולם נמצאים בסיכון גבוה לקרוס בעת רעידות אדמה. עם זאת, דו"ח מבקר המדינה קובע כי עד לאחרונה, ממשלות ישראל לא הקצו תקציבים לחיזוק המבנים

תגובות

>> רעידות האדמה הקטלניות שאירעו ביפאן ובניו זילנד היו תזכורת חיה לסכנה שרובצת גם לפתחה של ישראל. ואולם אף שכולם מודעים לסכנה, מעט מאוד נעשה. דו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול בנוגע להיערכות המדינה לרעידת אדמה ועמידות מבנים ותשתיות ברעידות אדמה, חושף תמונת מצב עגומה, שלפיה המדינה מזניחה במשך עשרות שנים את הטיפול בתחום בגלל היעדר תקציבים, למרות התרעות חוזרות ונשנות.

המבקר מותח ביקורת על ההזנחה של בתי חולים, מתקנים המכילים חומרים מסוכנים, מבני חינוך, גשרים ומבני מגורים. מבין בתי החולים, שהם תשתית חיונית בעיקר לאחר רעידת אדמה, רבים מהמבנים בצפון ישנים, ולפי סקר שערך משרד הבריאות רובם עלולים לקרוס ברעידת אדמה. למרות זאת, ומטעמי חוסר תקציב, טרם חוזקו בתי החולים הללו והפתרון החלקי הוא חדרי מיון ממוגנים שבנה משרד הבריאות לאחר מלחמת לבנון השנייה.

בנוסף, אזור מפרץ חיפה עתיר מתקנים המכילים חומרים מסוכנים שעלולים לגרום לפגיעה בבריאות הציבור - מעבר לזו שתיגרם מרעידת האדמה - אך המשרד להגנת הסביבה לא קבע ברישיונות עסק ובהיתרי הרעלים, תנאים שמפעילי המתקנים צריכים לעמוד בהם.

לגבי הגברת העמידות של מבני מגורים, מציין המבקר כי דווקא באזור הצפון, שנמצא במוקד הסכנה, לא הוחל בחיזוק מבנים - וכך גם בדיור הציבורי, שהוא רכוש המדינה ונמצא באחריות משרד הבינוי והשיכון. בנוסף, משרד השיכון בנה 4,530 דירות באזורים בסיכון גבוה - קריית שמונה, טבריה, צפת ובית שאן - שאינן עומדות כיום באמות מידה שקבע משרד השיכון לעמידות מפני רעידות אדמה. ברחבי המדינה מספרן גבוה בהרבה ומגיע לעשרות אלפים.

המבקר מצא כי משרד הבינוי והשיכון כמעט לא פעל לחיזוק המבנים, וכי עד 2010 עדיין לא הקצתה הממשלה תקציב לטיפול בנושא. בחודש שעבר מסר משרד השיכון כי בימים אלה מתגבשת הסכמה בין משרד הבינוי, משרד האוצר והמשרד לפיתוח הנגב והגליל להקצות 90 מיליון שקל לחיזוק מבנים באזורים בעלי רגישות גבוהה.

בעלי דירות שנמצאות בבעלות פרטית, אמורים לפעול במשותף כדי למגן את נכסיהם באמצעות תמ"א 38 - תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים שמספקת תמריצים כלכליים כדי לעודד ולאפשר חיזוק בניינים. המבקר מצא כי אין בה תמריץ מספיק לחיזוק מבנים בפריפריה, וכן שגם באזורים שבהם השתלם ליישם אותה שיעור היישום היה נמוך. בין הבעיות שמעכבות את יישום התמ"א: העדר אפשרות להרחיב דירות באזורים צפופים, סרבנות של דיירים, תוכניות חיזוק שמתנגשות בדרישות לשימור מבנים, תוכניות חיזוק באיכות ירודה ותוכניות שאינן עומדות בדרישות התמ"א.

האסון כמעט ודאי

הדו"ח מצייר תמונת מצב עגומה שבה המדינה מזניחה את ההיערכות לרעידת אדמה במשך 20 שנה - והגורם העיקרי לבעיה הוא קיצוצי תקציב במשך שנים. ב-2006 הגישה ועדת מנכ"לים את המלצותיה לעידוד חיזוק המבנים לממשלה. ועדת שרים אישרה את ההמלצות, שכללו תקצוב של 10 מיליארד שקל לחיזוק מבני ציבור ו-200 מיליון שקל לחיזוק מבני מגורים בבעלות פרטית. בסוף 2008 אושר לבסוף תקציב לחיזוק של מבני ציבור - של 3.5 מיליארד שקל בלבד בפריסה על פני 25 שנה.

בנוסף, ב-2007 הקימה הכנסת ועדה מיוחדת לבדיקת ההיערכות והמוכנות לרעידות אדמה. בתרחיש שאימצה הוועדה, רעידת אדמה חזקה בעוצמה של 7.5 בסולם ריכטר בצפון תגבה 16 אלף הרוגים, 6,000 פצועים קשה, 83 אלף פצועים קל, 377 אלף מפונים, 10,000 מבנים הרוסים ונזק כבד ל-20 אלף מבנים ונזק קל עד בינוני ל-104 אלף מבנים. מסקנות הוועדה אושרו בכנסת, אך המבקר לא מצא עדות להתייחסות של הממשלה למסקנות הוועדה או להמלצותיה.

לדברי המבקר, הערכות המומחים הן כי אסון רעידת אדמה שעלול לגבות אלפי קורבנות ולגרום לנזקים ברכוש הוא כמעט ודאי. "ההיערכות לקראת רעידת אדמה חייבת לעמוד בראש סדר העדיפויות הלאומי, ואם המדינה תיערך ותחזק מבנים היא תצליח לצמצם את הפגיעה באופן ניכר. לפיכך, אין לראות בהוצאות למימון חיזוק מבנים בזבוז, אלא השקעה בביסוס ובחיזוק של תשתית המדינה שתישא פירות בטווח הארוך".

עוד מוסיף המבקר, כי "על הממשלה מוטלת החובה לפעול לאלתר תוך שיתוף פעולה בין כל משרדי הממשלה כדי להפסיק את הסחבת ולהקצות את המשאבים הנדרשים למילוי משימות חיוניות לשיפור המוכנות לקראת אסון רעידת אדמה". הוא הדגיש כי "אין לרשותנו אף רגע אחד נוסף ונדרשת לאלתר פעולה נחרצת".

ממשרד הפנים נמסר בתגובה: "מהדו"ח עולה כי מבין כל הגופים הנוגעים לעניין, משרד הפנים הוא הגורם שקידם את נושא חיזוק מבנים בפני רעידות אדמה בצורה משמעותית על ידי קידומה של תמ"א 38 והשינויים שנערכו בה בשנים האחרונות. עם זאת, אין ביכולת התמ"א להשפיע על מקומות שבהם ערכי הקרקע נמוכים, בייחוד בפריפריה.

"על הגורמים האחראים - ובראשם ועדת ההיגוי להיערכות לרעידות אדמה - לקדם שורה של אמצעים משלימים שיגרמו להגברת היקף הפרויקטים לחיזוק מבנים, בהם הקצאת מקורות מימון לחיזוק מבנים בפריפריה. לגבי מימון החיזוק יצוין כי אין באפשרותו של משרד הפנים לסייע תקציבית בחיזוק המבנים. כמו כן, לא נראה נכון להעביר את האחריות בעניין ממשרד ממשלתי אחד למשנהו, ולטשטש בדרך זו את גבולות האחריות של הגורמים השונים בעניין ההיערכות לרעידות אדמה".

ממשרד השיכון נמסר: "אנו מאמצים את דו"ח מבקר המדינה. נושא ההיערכות לרעידות אדמה תלוי משאבים ותקציבים גדולים הנדרשים לחיזוק מבנים ממשרד האוצר. רוב הדרישות בנושא שיש להן עלויות תקציביות נדחות כמעט לאלתר. למרות זאת, בשנה האחרונה רתם משרד השיכון והבינוי את משרד האוצר והמשרד לפיתוח הנגב והגליל בבקשה לאיגום משאבים לטובת חיזוק מבני דיור ציבורי שממוקמים באזורים בעלי רגישות סיסמית הגבוהה ביותר, בהיקף של 90 מיליון שקל משנה זו.

"משרד הבינוי והשיכון יזם ומימן מחקר שהוצג לפני שנה לוועדת הפנים של הכנסת, שלפיו קיימות בישראל 810 אלף יחידות דיור הזקוקות לחיזוק, 70 אלף מהן ביישובים חלשים באזורי סיכון סיסמולוגי. מאחר שכיום אין כדאיות כלכלית לתמ"א 38 שם, הצגנו תוכנית שתגדיל את הכדאיות, ואף הוצע פתרון שלפיו תהיה 'קופה סגורה' מהכנסות המדינה ממסים מביצוע פרויקטי תמ"א 38, לצורך סבסוד וחיזוק יחידות דיור באזורים כאלה. משרד האוצר מתנגד, ואנו ניאבק לקידום התוכנית".

מוועדת ההיגוי הבין-משרדית להיערכות לרעידות אדמה נמסר: "בעשור שעבר מאז פרסום הדו"ח הקודם של מבקר המדינה חל שיפור בהיערכות להגברת עמידותם של מבנים בפני רעידות אדמה. בשנה שעברה הקציבה הממשלה 140 מיליון שקל בשנה למשך 25 שנה לחיזוק מבני ציבור, והוחל בבדיקה ובתכנון חיזוקם של כ-70 מבני ציבור. במחצית השנייה של 2011 יוחל בבדיקה ובחיזוק של כ-200 מבנים נוספים. פעולות החיזוק תימשכנה בשנים הבאות.

"בנוסף, ועדת ההיגוי מלווה פעילות למתן מענה לרעידת אדמה הרסנית, שבמסגרתה נערכו תרגולים ופורסמו הנחיות מפורטות לאוכלוסייה כיצד להתנהג בזמן רעידת אדמה. כמו כן, הסתיים פיילוט של הקמת צוותי חילוץ אזרחיים, והוחל בהתקנה של מערכות התרעה בבתי ספר ובתכנון מערכת התרעה ארצית".





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו