בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האוצר: "ההקלות לחברות הגז אינן מהותיות"

ברגע האחרון אושרה לשותפות תמר הטבת מס בגובה 10 מיליון דולר. 14 מבין 48 סעיפי החוק עברו שינויים בנוסח הסופי

תגובות

>> אמש קיבלה דלק אנרגיה אישור להקלה נוספת במס חברות, על בסיס הנחיה מקדמית (פרה רולינג) שקיבלה מידי רשות המסים לפני כינון ועדת ששינסקי, ובוטלה במסגרת הוראות החוק החדשות. מדובר בפרשנות שלפיה הרשות תכיר בהוצאות החיפוש של מאגר תמר וכן בהוצאות הפיתוח של המאגר - כהוצאה פירותית, הניתנת לניכוי מן החבות במס. זאת, מבלי לוותר על הפחת המואץ שאושר לה במסגר חוק ששינסקי. לפי הערכות, תסתכם הטבה זו ב-10 מיליון דולר.

14 מבין 48 הסעיפים של חוק מיסוי רווי נפט (חוק ששינסקי) כללו שינויים מהותיים בנוסח הסופי של הצעת החוק, שהונחה אתמול לאישור ועדת הכספים של הכנסת. בראש השינויים שלוש הקלות המס שהוכנסו לנוסח הסופי של החוק ברגע האחרון, בהנחיית ראש הממשלה בנימין נתינהו, ונחשפו אתמול ב-TheMarker: הבטחת חסינות מפני העלאת מס חברות עתידית, כיסוי ריבית עבור הפסדים מגולגלים ודחיית מועד פקיעת ההטבות למאגר תמר.

בנוסף, יצהיר נתניהו בישיבת הממשלה ביום ראשון כי המדינה תסתפק בשינויים פיסקאליים אלה - ולא תפעל לשינויים. זאת, עקב דרישות כמה מחברי הוועדה לקבע את המשטר הפיסקאלי המוצע לעשר שנים במטרה להקל על מאמצי המימון. ואולם הצהרה זו לא תיתחם בזמן, משום הקושי המשפטי שבחיוב הממשלה הבאה בהתחייבות זו.

מדובר בסעיף שלפיו ההיטל המגזרי שקבעה ועדת ששינסקי על רווחי היתר של חברות הגז, בשיעור מדורג של 20%-50% - יוצמד לשיעור מס החברות במשק. זאת, לכאורה, במטרה לקבוע תקרה לנתח המדינה בהכנסותיה מתגליות הגז העתידיות. כלומר, מנגנון שלפיו במקרה ששיעור מס החברות במשק יגדל - יופחת בהתאם שיעור ההיטל שבו יחוייבו חברות הגז, ולחלופין: אם יפחת מס החברות יגדל שיעור ההיטל על הרווחים.

ואולם, הדו"ח הסופי שפירסמה ועדת ששינסקי התבסס על שיעור המס המופחת ב-2016, שיהיה 18% בלבד. מכאן, שהפחתה נוספת לא תיתכן ככל הנראה בעתיד, ואילו כל העלאה של מס החברות בעשורים הבאים תגרור מיידית את הפחתת שיעור ההיטל שייגבה מרווחי החברות. בנוסף, מדובר למעשה בהסכמה עקרונית, שמקנה למגזר מסוים חסינות מפני שינויים פיסקאליים כלל-משקיים עתידיים.

כמו כן, אושר תיקון שלפיו המדינה תתחייב לשאת בריבית עבור הפסדים שיגולגלו במטרה ליהנות מניכוי במס. כלומר, להטיל על המדינה לשמור על ערך ההוצאה העודפת שמבקשות חברות הגז לגלגל לשנת מס עוקבת לצורך ניכוי מס באמצעות כיסוי ריבית שתיקבע לפי גובה ריבית הליבור בתוספת 3%.

במסגרת הדיונים, אישרו חברי הוועדה לחברות הגז כי בשנה שבה יירשמו הוצאות פיתוח הגבוהות מן ההכנסות שלהן ממכירת גז יוכלו אלה לגלגל את ההוצאה העודפת לשנת המס הבאה, כדי לנכותה מחבותן בהיטל בשנה שלאחר מכן. כלומר, אישרו ניוד הוצאות מוכרות למס שאותן לא ניתן יהיה לנצל בשנה מסוימת לצורך קיזוז מס בשנה עוקבת, כך שלא "יאבדו".

בנוסף, נכלל בנוסח הסופי סעיף שלפיו שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יהיה רשאי להאריך עד חצי שנה את המועד שבו יוכלו שותפות תמר להזרים את הגז למשק - ולזכות בהטבות הגלומות ב"הוראות המעבר" שמציע החוק. מדובר בדחיית גביית ההיטל על רווחי שותפות תמר בשנתיים והגדלת הפחת המואץ מ-10% ל-15%, בתנאי שהמאגר יזרים למשק גז עד 1 בינואר 2014. זאת, במטרה להבטיח לשותפות תמריץ לזירוז פרויקט ההפקה. כעת יוכלו השותפות ליהנות מן ההטבות גם אם יזרימו את הגז באיחור של חצי שנה, ובלבד שהוכיחו כי האיחור נגרם מסיבות שנובעות ממקור חיצוני ובלתי תלויות.

לפי הערכות, הובאו הטבות מס אלה - בהסכמת שר האוצר - במטרה לשכנע את חברי ועדת הכספים מטעם הליכוד לתמוך בהצעת החוק. ואולם בנוסף להטבות אלה, הוכנסו בחוק תיקונים מקלים נוספים לחברות הגז והנפט. למשל, נקבע כי תקופת ההפקה המסחרית של המאגרים, שבה מבוטלת הכרת המדינה בריבית ההון של החברות, תחל לא מיד עם מכירת המשאב אלא רק לאחר הפקה בשווי 250 מיליון שקל, או לאחר ששווק גז למשל בשווי של 5% מסכום השקעות החיפוש וההקמה (ולא פחות מ-10 מיליון שקל).

שינוי מהותי נוסף בוצע בשאלת המיסוי שיוטל על הגז הנמכר לשווקי חו"ל. ועדת ששינסקי קבעה כי ההיטל שבו יחוייב הגז המיוצא ייקבע בהתאם למחיר הגז הממוצע בשוק המקומי. חברות הגז, מצדן, ביקשו שלא לחייב את ההיטל לפי מחיר זה, אם ייצאו את הגז במחיר זול יותר. משרד האוצר סירב לדרישה זו מחשש כי המדינה תסבסד למעשה את יצוא הגז שלה שיימכר לחו"ל במחיר מוזל. לבסוף, נקבע כי חישוב זה של ההיטל יבוטל, אם היזם יוכיח כי לא ניתן לשווק את המשאב בשוק המקומי.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו