בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוק ועדות הקבלה אושר בכנסת ב-3 לפנות בוקר; יותר מ-60 ח"כים נעדרו

רק 3 ח"כים מקדימה השתתפו: "התקזזנו עם תומכי החוק. גם כך לא יכולנו להשפיע על התוצאה"

תגובות

נעדרים מההצבעות | רוב חברי קדימה ועצמאות התאדו

מליאת הכנסת אישרה אתמול לפנות בוקר בקריאה שנייה ושלישית את חוק ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים. על פי הצעת החוק, אותה יזמו שני חברי קדימה, שי חרמש וישראל חסון, יחד עם ח"כ דוד רותם מישראל ביתנו, יישובים קהילתיים קטנים יוכלו לברור את התושבים המתקבלים אליהם. מבקרי החוק טוענים כי החוק יוכל למנוע מקבוצות חלשות באוכלוסייה, בהן ערבים, עולים, בני זוג חד-מיניים או משפחות חד-הוריות, מלהתקבל ליישובים. מצדדיו, מנגד, טענו כי הסייגים שהוכנסו בו ימנעו מוועדות הקבלה לפסול את המועמדים בשל נימוקים אלה.

החוק עלה להצבעה בשעה 02:42 לפנות בוקר, במסגרת מרתון חקיקה של הכנסת לקראת צאתה לפגרת האביב בשבוע הבא. ואולם אף שמדובר בחוק מעורר מחלוקת בקרב חברי הכנסת - אחד הסממנים המרכזיים של העימות בין הקואליציה לאופוזיציה - בהצבעה עליו במליאה נכחו רק 55 מבין 120 חברי הכנסת. 35 תמכו בחוק ו-20 התנגדו. רק שלושה מ-28 חברי סיעת "קדימה" התייצבו להצבעה. שניים מחברי הסיעה, ישראל חסון ושי חרמש, תמכו בהצעה. ח"כ שלמה מולה התנגד לה.

סיעת "עצמאות", בה חברים חמישה חברי כנסת, שיגרה רק את השרה אורית נוקד להצבעה. נוקד, לשעבר נציגת מחוז הקיבוצים במפלגת העבודה, תמכה גם היא בחוק השנוי במחלוקת. בהצבעה על חוק הנכבה, שעתיים קודם לכן, לא השתתף איש מחברי "עצמאות" ורק חמישה מחברי קדימה באו כדי להתנגד לו.

לבקשת עיתון "הארץ", העבירה קדימה רשימה מפורטת ובה שמות כל חברי הכנסת שלא השתתפו בהצבעה, לצד שמות חברי הכנסת שתמכו בחוק - שעמם התקזזו. מן הרשימה שהעבירה קדימה עולה כי היעדרות חברי הכנסת מהדיון לא פגעה בסיכויי הקואליציה להעביר אותו. גם ב"עצמאות" טענו כי כל חבריה היו מקוזזים ולכן לא התייצבו להצבעה.

חוק הנכבה וחוק ועדות הקבלה עמדו במוקד ויכוחים פוליטיים נוקבים בחודשים האחרונים. למרות זאת, בשעת האמת, נוכחותם של חברי הכנסת במליאה היתה דלה במיוחד: פחות ממחציתם הטריחו עצמם לדיון. לנוכחות הדלה של חברי קדימה ו"עצמאות" במליאה לא היתה, אמנם, שום השפעה על התוצאה הסופית של ההצבעה, בשל הקיזוזים, אבל בהתחשב בעובדה שבשעות אלה לא היו כנסים פוליטיים, חתונות של חברי מרכז, פגישות או ישיבות - העדפתם להישאר בבית הייתה מביכה.

סיעות אחרות הקפידו על גיוס נרחב של חבריהן להצבעה על שורה ארוכה של חוקים, בדיון שנמשך גם אחרי השעה 3:00 בבוקר. ישראל ביתנו, יוזמת חוקי "נאמנות אזרחות", שמרה על נוכחות מלאה בדיונים. סיעות נוספות, בהן העבודה, מרצ, האיחוד הלאומי וש"ס, הפגינו נוכחות בולטת וכמוהן גם הסיעות הערביות.

"אני לא מתעלם מהחששות בדבר פסילה לא ראויה של אנשים, אך חשש כזה לא יכול למנוע טיפול של הכנסת במצב בו נמנע פיתוח של יישובים בשל חששם שלא יוכלו לבנות את היישוב ולחזקו", אמר ח"כ רותם, שהציג את החוק במליאה. "קבענו בוועדה כי ועדת קבלה לא תורשה לסרב לקבל מועמד מטעמים של גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות וטעמים אחרים נוספים, כדי לומר במפורש את המובן מאליו ולמנוע פירוש לא נכון".

הפרצות בחוק

ח"כ חנא סוויד (חד"ש) הבהיר בתגובה כי הפרצות בחוק יאפשרו לפסול ערבים מלהתקבל ליישובים השונים. "תראו, יש פה סעיף בחוק הזה שמדבר על כך שאסור להפלות על יסוד אתני או דתי או כל הסיפורים האלה, אבל אפשר על בסיס מאפיינים תרבותיים", אמר סוויד והוסיף, "על זה באמת אפשר להגיד: בצער וביגון, אבל לא בתדהמה, אנחנו מודיעים על פטירה מוחית וקלינית של הדמוקרטיה במדינת ישראל". ח"כ טאלב א-סאנע (רעמ-תעל), אמר בדיון כי "הצעת החוק הזו היא שמונה בסולם ליברמן לגזענות. זה יותר מתאים לחוק של אזורי התיישבות שנחקק בדרום אפריקה בזמן האפרטהייד. שם קבעו אזורי התיישבות לשחורים ואזורי התיישבות ללבנים, אבל לא הגדירו את מדינתם כמדינה דמוקרטית". לדבריו, "אנחנו יודעים שלא כל דבר שעובר ברוב הוא אוטומטית חוקי. חוקי נירנברג קיבלו רוב. מה המטרה של החקיקה הזו? הרי מדינת ישראל התקיימה שנים ללא החוק הזה. כמה יישובים ערביים הוקמו, רבותי, מאז 1948? אף לא אחד. בנכבה נהרסו 531".

החוק שאושר אתמול מתבסס על פשרה שאותה יזם יו"ר הכנסת, ראובן ריבלין, בעקבות הביקורת הציבורית עליו. ריבלין הציע לצמצם את החוק כך שיחול רק על יישובים קהילתיים בנגב ובגליל שבהם מתגוררות עד 400 משפחות בלבד. היועצת המשפטית של ועדת החוקה של הכנסת, עו"ד סיגל קוגוט, העריכה באחרונה כי בנוסח שאושר ישנה בעיה חוקתית: "האבחנה לגבי הגליל והנגב, שמכוונת בעיקרה לאוכלוסייה שאחד מסעיפי השוויון האלה נועדו דווקא למנוע את אפלייתה, יכולה להתפרש כאילו החוק נועד דווקא להדיר אותה במיוחד", אמרה קוגוט והוסיפה: "זו אבחנה בעייתית. האפיון של אזור גיאוגרפי הוא הרבה יותר בעייתי".

בהצעת החוק נקבע ש"הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי, שבו פועלת ועדת קבלה, תיעשה רק לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה". לפי ההצעה, ועדת הקבלה תורכב מחמישה חברים: שני נציגי היישוב הקהילתי; נציג התנועה שהיישוב מסונף אליה או חבר בה; נציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית; ונציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב. ועדת הקבלה תהיה רשאית לסרב לקבל מועמד ליישוב קהילתי אם המועמד הוא קטין; אם הוא נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי, בפרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין; אם אין לו כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב; אם אינו מתאים לחיי חברה בקהילה בהתבסס על חוות דעת מקצועית בלבד; אם נמצא חוסר התאמה שלו למרקם החברתי-תרבותי של היישוב, שיש יסוד להניח שיהיה בו לפגוע במרקם זה.

המיון - עקיפת בג"ץ

אף שהחוק עבר אתמול ברוב גורף, בית המשפט עשוי לפסול חלקים ממנו בעקבות עתירה לבג"ץ שהגישו אתמול האגודה לזכויות האזרח יחד עם יוזמות קרן אברהם ותושבי יישובים קהילתיים במועצה האזורית משגב. הארגונים דרשו לפסול את החוק בטענה שהוא מהווה מעין "רישיון לאפליה" של מי שנדחים על ידי ועדות הקבלה.

בעתירה מצביע עו"ד גיל גן מור מהאגודה לזכויות האזרח על כך שברוב היישובים הקהילתיים וההרחבות אורח החיים אינו שיתופי, ואין לאוכלוסייה המתגוררת בהם אפיון ייחודי מלבד הרצון לחיות באיכות חיים גבוהה. לדבריו, הצעת החוק תאפשר אפליה בקבלה ליישוב של "אוכלוסיות לא רצויות" - ערבים, אנשים עם מוגבלות, אמהות חד-הוריות, מזרחיים, דתיים ועוד.

בתצהיר של תושבת ההרחבה הקהילתית של קיבוץ מעין ברוך, שצורף לעתירה, היא מספרת כי חברי ועדת הקבלה הסבירו לה שתהליך המיון הוא במקרים רבים כיסוי שמטרתו המרכזית למנוע מכירת נכסים ביישוב לערבים ולחרדים - כדי לעקוף את פסיקת בג"ץ שאסרה על אפליה. בתצהיר נוסף מתאר אליהו שטרן, תושב היישוב הקהילתי יעד, ששימש בעצמו יו"ר ועדת הקבלה ביישובו, את שיטות הסלקציה. גם במרכז המשפטי "עדאלה" הודיעו כי בכוונתם לעתור לבג"ץ נגד החוק יחד עם ארגונים חברתיים נוספים, בהם הבית הפתוח, הקשת המזרחית, במקום וקול אחר בגליל, בטענה כי הוא ממסד לראשונה בהיסטוריה משטר הפרדה במגורים. בארגון טענו גם כי "חוק הנכבה" הוא עוד חוליה בשרשרת החוקים אשר מכוונים נגד האזרחים הערבים, ומטרתם לפגוע בזכויותיהם ובחופש הביטוי שלהם.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו