בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נאבקים על כל עץ

ועדת התכנון אמורות להגן על הטבע העירוני מפני יזמי הנדל"ן, אך גופים ירוקים טוענים כי לא תמיד הן עומדות במשימה

תגובות

<<אתרי טבע עירוניים זכו עד לאחרונה בעיקר להגנתם של פעילים למען הסביבה ותושבים שנלחמו על מקומות היקרים ללבם. אך לאחרונה החלו גם מוסדות תכנון להכיר בחשיבותם ולשנות תוכניות בנייה כדי להגן עליהם.

דוגמה אחת לכך נמצאת ברחוב רוטשילד בחיפה, שם החלו יזמים לקדם תוכנית בנייה שאיפשרה הריסת מבנה ישן והקמת בית של שש יחידות דיור. בסמוך לאותו בניין יש שדרה של עצי דקל מזן וושינגטוניה חסונה. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה של חיפה לא התעלמה מקיומם, וקבעה ששימור העצים יטופל במסגרת תוכנית הפיתוח הכוללת של הבניין. עם זאת, תושבי השכונה ואנשי החברה להגנת הטבע בחיפה חששו שהיזמים לא יעשו את הנדרש כדי להגן על העצים, והגישו ערר נגד החלטת הוועדה המקומית. הם טענו שבפני הוועדה לא עמד מידע מלא לגבי מצב העצים והצעדים הנדרשים לשימורם, ולכן החלטתה היא בגדר "גזר דין מוות לעצים אלה".

החברה להגנת הטבע ציינה בערר שהעצים שבהם מדובר הם חלק חשוב מהמורשת הנופית והאסתטית של ישראל. בערר הציגו דברים שאמר פקיד היערות הארצי במשרד החקלאות,ישראל גלון, בדבר הצורך לשמור עצים בוגרים: "עצים, ובהם עצים עתיקים, סובלים מהתעללות והשחתה. הם נעקרים ומועברים מאתר לאתר מתוך שיקולי נדל"ן. הם עלולים להיכרת תוך זמן קצר כשקולות המסור החשמלי המצמררים מעידים על שיקול חפוז ואומלל".

ועדת הערר של מחוז חיפה, שדנה בערר שהגישו התושבים והחברה להגנת הגנת הטבע, קבעה כי אף שהאתר שבו מדובר אינו נכלל בתוכנית שימור כלשהי, אחד מתפקידיה החשובים של הוועדה המקומית הוא לבחון את הצורך בשימור הסביבה העירונית הטבעית. הוועדה הזכירה שבשנים האחרונות נקבעו הליכי תכנון מיוחדים הנוגעים לשימור עצים ולכן על הוועדה המקומית היה לתת את דעתה בדבר שימור הדקלים.

תוכנית הפיתוח של המבנה קבעה שיש לשמור על חמישה עצים ולהעתיק שלושה אחרים, אולם ועדת הערר קבעה שהצעה זו אינה מאזנת בין הצורך לשמור על עצים לפיתוח הנדרש במקום. "מדובר בשדרת עצים מיוחדת במינה, הכוללת שורה של עצים בוגרים במצב טוב, שדרה המהווה גורם מאפיין ברחוב ובסביבה כולה", ציינה הוועדה בהחלטתה. "אין מדובר בעץ מקרי או סתמי אלא בשדרה של דקל גבוה מסוג מיוחד. שדרה של עצים אלה היא דפוס נופי מפורסם בישראל, ואחת הדוגמאות הבולטות היא השדרה בכביש הגישה ליישוב עתלית אשר ניטעה על ידי אהרן אהרונסון".

"אם משמעות שימור העצים היתה אי מתן אפשרות בנייה", מציינת ועדת הערר, "הרי שאז לא היה מקום לשמר אותם תוך פגיעה בקניין פרטי. אולם במקרה הזה נועדה עקירת העצים לאפשר הקמת מדרגות בשולי החלקה הבנויה, ולכן קבעה הוועדה שיש לשמור על העצים ולשלב אותם בתוך המדרגות המתוכננות. ייתכן כי שילוב העצים ביחד עם המדרגות ידרוש מאמץ תכנוני וביצועי, אך מאמץ זה מוצדק לצורך שימור השדרה ואופיה".

אתרי טבע בסכנה

אחת הטענות של החברה להגנת הטבע כלפי החלטת הוועדה המקומית לתכנון ובנייה היתה כי הוועדה לא דאגה לקידום תוכנית כוללת בעיר למיפוי אתרי טבע עירוני הראויים לשימור, ובראשם אתרים שבהם עצים. תוכנית דומה נמצאת בשלבי גיבוש בערים שונות ובהן ירושלים.

בתקציב העירייה ל-2011 אושר מימון להכנת תוכנית אב לשימור ופיתוח תשתיות טבע עירוני. תוכנית האב תתבסס על סקר מקיף של אתרי טבע עירוני שהעירייה ערכה בשיתוף החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה. תוכנית האב תדרג את אתרי הטבע העירוני שנמצאו בסקר על פי חשיבותם ותקבע הנחיות לשימור ופיתוח אתרים אלה. הנחיות אלה אמורות להיות אחד המרכיבים שאותם יצטרכו לשקול ועדות תכנון בבואן לדון בתוכניות בנייה שונות.

לצד ההתקדמות הרבה בהכרה בחשיבות של שימור אתרי טבע עירוני, יש לזכור שבירושלים ובחיפה ממשיכים לקדם תוכניות בנייה רחבות היקף, שעלולות לגרום פגיעה קשה באתרים אלה. במקרה של חיפה מדובר בין השאר במקרה של נחל נדר הנמצא בשולי העיר. לטענת הארגון הסביבתי "מגמה ירוקה", מתוכננת במקום הקמת בתי מלון ומרכז מסחרי שיגרמו לפגיעה קשה בריאה ירוקה של העיר.

בירושלים תומכת העירייה בתוכנית להקמת אלפי יחידות דיור באזור יער מצפה נפתוח, אחד מאתרי הטבע היפים ביותר בתחומי העיר, ואחד המוקדים האחרונים באזור ירושלים שבו נותרה אוכלוסייה של צבאים. לאחרונה אישרה הממשלה גריעת שטח זה מתוכנית המתאר הארצית לייעור, לטובת הבנייה. על ההחלטה הוגש ערר מטעם שר החקלאות אך הממשלה עדיין לא דנה בו.

המאמצים לשימור טבע עירוני ובעיקר עצים, מעוגנים במסורת ארץ-ישראלית ארוכת שנים כפי שניתן ללמוד מתערוכה על המושל הבריטי הראשון בירושלים, רונלד סטורס, שאותה אצרה נירית שלו-כליפא, והיא מוצגת כיום במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. אחד המוצגים בתערוכה הוא מודעה שפירסם המושל בפברואר 1919 ובה הוא מטיל איסור על כריתת עצי זית, אלה וחרוב וקובע שאין לעשות זאת גם בתירוץ שהדבר נועד לקיום חוזה אספקת עצים לצבא הבריטי. סטורס הזהיר שמי שיעבור על כלל זה צפוי למאסר של עד שישה חודשים ולקנס. האם מורשת זו תימשך?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו