בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך איבדו העובדים הסוציאליים את המומנטום

שעון החול של שביתת העובדים הסוציאליים אוזל והולך. עופר עיני, שאיכזב אותם עם הסכם השכר שהשיג, זז אמנם הצדה, אבל חוסר ניסיונם של העובדים בניהול שביתות עלול לעלות להם ביוקר ? אהדת הקהל נשחקת, קרעים בתוך איגוד העובדים מכרסמים בתוכם, בית המשפט עשוי להתערב בכל רגע - ועיני עוד יחזור מהדלת האחורית כמנצח הגדול ? מאת חיים ביאור

תגובות

1. השופט שפיצר: גלגל את תפוח האדמה הלוהט

יום שלישי השבוע, 22:00 בלילה, אולמו של נשיא בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, מיכאל שפיצר. יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים יצחק פרי, סגן הממונה על השכר יוסי כהן, נציג פרקליטות המדינה עו"ד קובי אמסלם ועוד עשרות עובדים סוציאליים מצטופפים דרוכים לקראת החלטת השופט שפיצר בבקשה שהגישה המדינה לחייב את העובדים הסוציאליים במשרדי הממשלה להפסיק את השביתה ולחזור לאלתר לעבודה מלאה.

מחוץ לבניין מקיימות הפגנה רועשת כ-100 עובדות סוציאליות, גברים בודדים ביניהן, נגד הסכם השכר "הצמחוני" שאליו הגיע עיני עם האוצר - תוספת של 25% בשכרם, סך של כ-1,100 שקל בממוצע בארבע מנות ובתמורה לתוספת של שעה וחצי עבודה בשבוע. המפגינות, שזו ההפגנה השלישית שהם מקיימות באותו יום, חוסמות לפרקים את התנועה ברחוב שוקן, אך בעיקר משפיעות על המתרחש בתוך אולם בית הדין. השופט שפיצר הוא עתיר ניסיון בתחומו ובתפקידו הקודם בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע הוא ידע לקבל החלטות קשות. אך הפעם החליט לדחות את עתירת המדינה ובכך איפשר את המשך השביתה. הוא גם "המליץ" לצדדים, האוצר ואיגוד העובדים הסוציאליים, להמשיך במשא ומתן ביניהם על הסכם שכר חדש ולדווח לבית הדין בישיבתו ביום רביעי הקרוב על התקדמות במגעים ביניהם.

קרוב לוודאי שבהחלטתו ידע השופט שפיצר כי המדינה לא תשלים עם מצב שבו שביתת העובדים תיכנס לשבוע הרביעי. הוא העריך שהמדינה תערער על ההחלטתו בפני בית הדין הארצי לעבודה בירושלים. כך, תפוח האדמה הלוהט הזה יסור ממפתנו ויתגלגל לפתחה של נשיאת בית הדין הארצי, השופטת נילי ארד - שהיא תשבור את הראש.

2. עופר עיני: הוא עוד ישוב ויגרוף את כל הקופה

אבל השופט שפיצר לא היה היחיד שהעדיף לברוח מהמערכה הזאת. מאבק העובדים הסוציאליים על הסכם שכר ששיאו בשביתה הנמשכת כבר שלושה שבועות, הגיע בימים האחרונים לשלב שבו כמה מהאישים שאך טבעי שיהיו מעורבים בו, זזו הצידה, גם אם לגבי חלקם זו רק פוזה.

עיני, האיש שלקח על עצמו לנווט מטעם העובדים הסוציאליים את השלבים האחרונים של המשא ומתן מול האוצר על הסכם השכר (יחד עם יד ימינו, עו"ד אבי ניסנקורן, יו"ר האגף לאיגוד מקצועי), הסיר את ידיו אף הוא מהאש, גם אם מדובר בטקטיקה מתוחכמת. עיני הגיע עם הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, לטיוטת הסכם שלפיה העובדים הסוציאליים יקבלו תוספת שכר ממוצעת של 25% - פי 3.5 מהתוספת שהובטחה לכלל עובדי המגזר הציבורי. סוכם שעובדי העמותות המעניקות שירותי רווחה שהופרטו יקבלו שכר שלא יפחת מ-7,100 שקל וייקבע מנגנון שיבטיח כי כספי המדינה המוזרמים לעמותות לצורך מימון תוספת השכר לעובדיהן, אכן יגיע למטרה זו ולא ליעדים אחרים כמו ניפוח שכר המנכ"לים של העמותות. אלא שעם פרסום פרטי ההסכמות שאליהן הגיעו עיני ולוין, החל סוג של אינתיפאדה מצד עובדים סוציאליים נגד ההסכם.

"ההסתדרות חברה עם משרד האוצר נגד העובדים", טוענת עמית נחום-שאתי, ראש השירות הסוציאלי בבית החולים לחולי נפש בבאר יעקב. "ההסתדרות בראשות עיני לא מסוגלת להבין שהיא מייצגת כל מיני מגזרים, גם כאלה שאחרי 20 שנות עבודה מרוויחים 5,500 שקל. אני חשה פגיעה אישית עקב כך. ככל שהשביתה נמשכת אני לומדת את רזי המשחק הפוליטי, האינטריגות והאינטרסים. יש פה עוול גדול. אנשים לא יכולים להמשיך ולשתוק, בעוד שהממשלה ממשיכה לחלק את כספי הציבור לג'ובים ולהפריט יותר שירותים, כדי שישאר לה כסף לממן שרים בלי תיק".

דברים כמו אלה שמשמיעה נחום-שאתי השפיעו על שיקוליהם של חברי מרכז איגוד העובדים הסוציאליים, הגוף הקובע את מדיניות האיגוד. בתחילת השבוע הובא הסכם עיני-לוין להצבעה בפורום זה, בעוד שמאות עובדים סוציאליים מקיימים ליד חדר הישיבות הפגנה רועשת נגד "ההסכם המבזה". בניגוד למצב עד כה, שבו עמדתו של יו"ר האיגוד זוכה לתמיכה של רוב חברי המרכז, הפעם רוב חברי המרכז הרימו ידם נגד ההסכם ובכך אותתו שהשביתה תימשך עד לשיפור ההישגים הגלומים בו. יו"ר האיגוד, יצחק פרי, תמך בהסכם ובסיום השביתה, אך נותר עם המיעוט.

עיני, איש ריכוזי הרגיל לכך שמהלכיו זוכים לתמיכה אוטומטית בסביבתו, לא אהב את התנגדות חברי מרכז האיגוד להסכם הרשום על שמו. הוא הודיע בתגובה שהוא מפסיק לנהל את המשא ומתן מול האוצר, ושמצדו העובדים הסוציאליים ינהלו את המשך המשא ומתן לבדם. "מיציתי את הדיונים. אי אפשר להשיג יותר. גם אם העובדים הסוציאליים ישבתו חודשיים, לא נגיע לתוצאה טובה יותר", הוא אומר. אין ספק שעיני, אשף ניהול המשא ומתן, חטף מכה בכנף. ציבור חסר מנוח של אלפי עובדים סוציאליים שעדיין נהנים מתמיכה ציבורית, אמר "לא" להסכמות שלו עם האוצר.

אבל עיני לא התרחק מזירת המאבק של העובדים הסוציאליים כדי להפוך לצופה פסיבי. איגוד העובדים הסוציאליים הוא חלק מההסתדרות. עיני יעשה הכל כדי לשמור עליו תחת כנפיו, במיוחד כאשר בסביבה קם לו ארגון עובדים מתחרה, כוח לעובדים, וכאשר כמה עובדים סוציאליים, אמנם מעטים בינתיים, קוראים לאיגוד להתנתק מההסתדרות.

סביר להניח כי ככל שתימשך שביתת העובדים הסוציאליים, על הנזקים המצטברים שהיא גורמת לאוכלוסייה של מיליון וחצי איש, או כשנשיאת בית הדין הארצי לעבודה תציע את מעורבותה בפתרון המשבר - יגדל הלחץ על האוצר ועל איגוד העובדים להיכנס למשא ומתן מואץ כדי לסיים את הסאגה הזאת. או אז, תגיע שעתו הגדולה של עיני. כולם יבקשו ממנו, כמעט יתחננו, שיגיע אל שולחן הדיונים כדי לגמור עניין. והוא יעשה זאת, בתוך לילה או שניים (תמיד בשעות הלילה) כדי להציל את כולם מהברוך. אבל כדי להפוך באמת לגיבור הפרשה, יהיה עליו להזיע מעט ולכופף עוד את האוצר. למשל, לבטל את הסעיף בטיוטת ההסכם המעורר תרעומת רבה בקרב עובדי השטח, שלפיו שבוע העבודה של העובדים הסוציאליים יתארך בשעה וחצי, או לצופף את הפעימות שבהן אמורים העובדים לקבל את תוספת השכר בסך 1,100 שקל.

3. השטח: סטודנטים צעירים, מחוברים לפייסבוק

אבל עיני עוד לא חזר לתמונה וכעת המאבק הזה מנוהל בעיקר על ידי השטח. גלי המחאה מורכבים ברובם מפקידי סעד, עובדי שטח וסטודנטים לעבודה סוציאלית, שהבולטים בהם הם ממכללת תל חי. אלה הם אנשים צעירים, שזו להם ההפגנה הראשונה, רובם חדורי תחושת שליחות ורצון לחזק את המקצוע ששקע במשך עשור וחצי. הם השמיעו ססמאות כלליות נגד שכרם הנמוך של העובדים הסוציאליים, אבל התקשו להסביר מה רע בהסכם המבטיח לעובדים הסוציאליים תוספת הגבוהה פי 3.5 מזו שהובטחה לשאר עובדי המגזר הציבורי.

מה גרם לתסיסה של אלפי עובדים סוציאליים? ראשית, שכרם של רוב העובדים הסוציאליים, אם לנטרל תוספות של שעות נוספות, הוא פחות מהשכר הממוצע במשק (שהוא כיום 8,600 שקל). רובם עובדים בעל כורחם במשרות חלקיות, כך ששכרם בפועל הוא 5,000-6,000 שקל. היחידים ששכרם סביר, יותר מ-10,000 שקל בחודש, הם העובדים הסוציאליים במשרד הביטחון ובביטוח הלאומי.

שרית צרפתי, עובדת סוציאלית בעיריית הרצליה, טוענת כי "המפגינים אינם נגד האיגוד, אלא רוצים לחזק את ידיו מול האוצר. הצעת האוצר מוסיפה לי לנטו בסך הכל 400 שקל, סכום שלא סוגר לי את החודש. אין שום תגמול על התמקצעות, כך שאדם יכול לעבוד 15 שנים ולהישאר באותו דירוג שכר וכך גם לגבי 15 השנים הבאות. במקרה שלי, אני מדשדשת כבר שבע שנים באותה דרגת שכר אף שיש לי תואר שני".

סיבה שנייה ועיקרית לזעם של השטח היא העובדה שלאחר 17 שנים ללא הסכם שכר, ציפיות העובדים היו בשמיים. "הבעיה היא שלא עסקנו בהסברה. לא דאגנו להעמיד את רגלי העובדים על קרקע מוצקה", מודה גורם בתוך האיגוד. "אחת התוצאות לכך היא שהמאבק יצא משליטת האיגוד. את כל ההפגנות, פרט לזו הראשונה שהתקיימה מול משרד האוצר בירושלים, מובילים כעת עובדים המתנגדים להסכם".

לתסיסה השתרבבה גם סיבה שלישית: דרישת האיגוד שלפיה תוספת השכר לעובדים הסוציאליים תהיה דיפרנציאלית, באופן שבעלי השכר הנמוך יקבלו תוספת גדולה של יותר מ-40% ובעלי השכר הגבוה יסתפקו בתוספת צנועה של 12% - יצרה חיכוך בין שתי הקבוצות. כשהדרישה התקבלה על ידי האוצר והפכה לחלק מטיוטת ההסכם בינו לבין עיני, היא הפכה לבומרנג נגד האיגוד. בעלי השכר הבינוני והגבוה רוצים לשמור על פער לטובתם מול בעלי השכר הנמוך ולא רוצים שבעלי השכר הנמוך ידביקו אותם עקב תוספת השכר הדיפרנציאלית.

4. יצחק פרי: המנהיג הבא צומח כעת בהפגנות

האם למאבק של העובדים הסוציאליים, בעיקר לקבוצות המפגינים נגד הסכם עיני-האוצר, השתרבבו גורמים פוליטיים? כן, אבל באופן מוגבל. קיר הפייסבוק של איגוד העובדים הסוציאליים נכבש על ידי עשרות עובדים ממורמרים שמילאו אותו במילות יאוש על מצב הביש של העובדים הסוציאליים ובביקורת על כך שההסכם מותיר אותם בתחתית המדרגה. בהמשך ייסדו המורדים חשבון פייסבוק משלהם, שממש כמו במדינות השכנות, קרא לכל עובד, וגם לסטודנטים, לבוא להפגנות המחאה.

עליזה עופר, 82, "זקנת השבט" שבין חברי המרכז של איגוד העובדים הסוציאליים: "יש גופים שאינם שייכים להסתדרות המנסים לגרוף הון פוליטי מהמאבק שלנו. למשל, בין המפגינים התערבו הרבה אנשים שאינם חברי האיגוד. המפגינים אינם מבינים כי מה שאתה משיג - קודם כל תיקח. שמעתי על 6,000 עובדים סוציאליים שמאיימים להקים איגוד אחר. הם לא מבינים את משמעותו של כוח הנמצא בתוך ההסתדרות". נכון שעם המפגינים נגד ההסכם שהרעישו מול בית ההסתדרות בתל אביב היו פעילי חד"ש וצעירי תנועת מאבק סוציאליסטי, כמו גם כמה חסידים של ארגון כוח לעובדים, אבל אלה רק הוסיפו קיסם למדורה שכבר בערה.

עם זאת, ככל שסיום המשבר יתעכב, ההפגנות עשויות להצמיח אלטרנטיבה למנהיגות הקיימת של איגוד העובדים הסוציאליים, שבראשה עומד פרי בן ה-64. פרי הוא איש זכויות: ב-1994 הוא היה בצוות המשא ומתן של איגוד העובדים הסוציאליים שחתם על הסכם השכר הנדיב ביותר במגזר הציבורי, שהניב תוספת שכר של 58%. אבל כבר כעת פועלת בתוך מוסדות האיגוד סיעה מבודלת הנקראת "עתידנו", בראשות ענבל סלוסברג.

6. הציבור: האהדה נשחקת והולכת

אהדת הציבור כלפי השביתה נמצאת בירידה. התקשורת ממעטת לפרסם ראיונות עם עובדים סוציאליים ווועדת החריגים של האיגוד, בראשות רחל וידל, מופצצת במאות פניות מדי יום כדי שתאשר טיפול בנערה המאיימת להתאבד, במשפחה שהתפרקה בגלל מעשי אלימות של ההורים או באחים עם פיגור שכלי שלא נמצא להם מעון מתאים. מגמה זו מגבירה את המתח בצמרת האיגוד בין המצדדים בהמשך המאבק "עד לניצחון" לבין התומכים בסיום מהיר של השביתה.

7. האוצר: סדקים בין הממונה על השכר לממונה על התקציבים

המאבק יצר סדק, ואולי יותר מכך, בתוך האוצר. הממונה על השכר לוין, נתפש על ידי כמה מבכירי המשרד כמתחשב מדי בדרישות העובדים הסוציאליים, לאחר שהסכים ללכת לקראתם ולגבש הסכם שעלותו כ-250 מיליון שקל בשנה. הממונה על התקציבים באוצר, אודי ניסן, לא אוהב, בלשון המעטה, את התנהלותו של לוין. זו היתה הסיבה לכך שבכמה מהפגישות עם עיני הוא השתתף אישית, כדי לנסות לשמור על הקופה. ניסן חושש כי נדיבות כלפי העובדים הסוציאליים תגבה מחיר כלפי הרופאים, הדורשים להכפיל את שכרם ומאיימים לפתוח בשביתה.

8. ועד עובדי הנמל יושב על הגדר ומאיים

ואי אפשר להימנע מההשוואה בין שתי קבוצת עובדים אלה לעובדי נמל חיפה. בעוד שהעובדים הסוציאליים נאבקים כבר חצי שנה על הסכם שיתקן משמעותית את שכרם, הודיעו ועדי העובדים בנמל חיפה שאם עובדי דור ב' (שהתקבלו לעבודה אחרי 2005) לא יקבלו כמה הטבות שהובטחו להם עוד מימי הרפורמה, "תפרוץ מלחמת עולם". ואכן עובדי נמל חיפה פתחו בשביתה לפני כחודש, אף ללא תיאום עם ההסתדרות. לא עברו שלוש שעות, והכסף הועבר ליעדו. השביתה שהחלה בבוקר, הסתיימה בצהריים.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו