בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הספרייה החדשה

הצצה ראשונה בתוכנית הספרייה הלאומית, המוסד הוותיק שמאחסן את אוצרות הספרות היהודית והישראלית, להתחדשות כללית: בניין חדש ליד הכנסת והתעדכנות ברוח הזמן. עם השלמת הפרויקט, ייהנו משירותיה גולשי אינטרנט רבים יותר מקוראי ספרים

תגובות

ב-5 במארס 1950 שלח ראש הממשלה דוד בן גוריון מכתב לשר האוצר שלו, אליעזר קפלן. "לשנת הכספים החדשה אני מציע להכניס לתקציב סכום של 50 אלף ל"י לשם צילום כתבי יד עבריים מכל הדורות המפוזרים בספריות ובמוסיאונים בכל קצוי תבל", כתב, "מדינת ישראל שומה עליה לאסוף ולכנס נדחים אלה - נדחי רוח ישראל בגולה".

עשרות שנים לפני המהפכה הדיגיטלית הציע בן גוריון לעשות שימוש בטכנולוגיה החדשה ביותר של תקופתו, כדי להעשיר את אוסף הספרייה הלאומית של ישראל, שבגלגולה הראשון נוסדה ב-1892. "איני רואה אפשרות להשיג ולרכז בישראל כתבי היד המקוריים, אבל צילומים משוכללים מיד הטכניקה החדישה אינם נופלים בערכם השימושי מכתבי היד עצמם, וזאת אשר עלינו לעשות בהקדם, בלי דחוי, בכל המרץ", הוסיף. "זוהי לדעתי חובת כבוד של מדינת ישראל".

בשבוע הבא, 61 שנה לאחר שבן גוריון שטח את חזונו, תשיק הספרייה הלאומית את תוכנית ההתחדשות שלה. במרכז התוכנית, שעלותה נאמדת במיליארד שקל, עומדת מהפכה טכנולוגית שתהפוך את הספרייה לארכיון הדיגיטלי המרכזי של ישראל, שירוכזו בו מאות אלפי כתבי יד סרוקים. רבים מהם יועלו לאינטרנט ויהיו נגישים בחינם לציבור. לצד זאת תעבור הספרייה - המכונה גם "בית הספרים הלאומי" - לבניין חדש ומשוכלל במרכז ירושלים. מדי שנה, כך צופים, יפקדו את הבניין 600 אלף מבקרים. עשרה מיליון גולשים ייהנו משירותי המוסד באינטרנט.

אם הכל יתנהל כשורה, המשכן החדש יעמוד על תלו ב-2016. "אני רוצה שבעתיד, כשנשיא ארה"ב יבקר בישראל, הוא יקדיש שעה וחצי ל'יד ושם' - כדי לראות מה עשו לעם היהודי, ושעה וחצי לספרייה הלאומית החדשה - כדי לראות מה העם היהודי נתן לעולם", אמר יו"ר דירקטוריון הספרייה, הבנקאי לשעבר דוד בלומברג, שמוביל את תוכנית ההתחדשות. אנדרטת הספרייה הריקה בכיכר בבל בברלין, שבה שרפו הנאצים ספרים יהודיים רבים ב-1933, ממחישה לדבריו את הצורך בספרייה לאומית "גדולה ומפוארת דווקא בישראל".

המעבר לבניין החדש הוא יותר משינוי מעונה של הספרייה, ששוכנת כיום בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים. "הבניין הנוכחי, בתוך האוניבררסיטה, תוכנן בשנות ה-50. הוא אטום וחסר חלונות. הוא כולא את החוכמה פנימה, תופס אותה במגדל השן ומעמיד אותה לרשות בודדים", הסביר בלומברג. לעומת זאת, הבניין החדש, שבקרוב תיערך תחרות אדריכלים לתכנונו, ישקף לדבריו "תפישה הפוכה של פתיחות, שקיפות והנגשה - הן בארכיטקטורה שלו והן בתוכן".

גם לאתר שבו תוקם הספרייה החדשה יש משמעות רבה. הממשלה הקצתה למבנה 14 דונמים בקרית הלאום, למרגלות הכנסת, סמוך לשדרת המוזיאונים של ירושלים. בכך היא מממשת את חלקה ב"עסקה" עם המממנת העיקרית של הפרויקט, קרן "יד הנדיב" של משפחת רוטשילד. כחלק מההתחדשות תיהפך הספרייה לחברה ציבורית, בבעלות הממשלה, האוניברסיטה העברית ומוסדות ציבור.

בטקס שיתקיים מחרתיים יחתמו ראשי המדינה על אמנה שתבטא את הזדהותם עם המהלך. "משחר נעוריו, כרת העם היהודי ברית עם אוצרות התרבות שלו", נכתב שם. ישראל מתוארת כ"מרכז לאוצרות הרוח של העם היהודי". "לעם היהודי לא היו אתלטים, ציירים או פסלים גדולים", סיכם בלומברג את רוח האמנה, "היצירה היהודית לדורותיה היתה באמצעות המלה הכתובה".

חזון

המועד שנבחר לחנוכת המשכן החדש, 26 ביולי 2016, כ' בתמוז, אינו מקרי. בכ' בתמוז 1892 נפתחה הספרייה הציבורית "בית הספרים מדרש אברבנאל" בירושלים, והיתה הגרעין שממנו צמחה הספרייה הלאומית.

את הקמת הספרייה ההיא יזם הרופא היהודי והציוני יוסף חזנוביץ' מביאליסטוק (כיום בפולין), שהיה אספן ספרים וביבליופיל. ב-1890 הוא ביקר בירושלים ונפגש עם מנהיגי היישוב כדי לדון אתם בהקמת הספרייה. שנה לאחר הקמתה, שלח אליה חזנוביץ' את המשלוח הראשון - 8,800 ספרים ב-34 ארגזים. בהמשך פעל במרץ לגיוס כספים ותמיכה מיהודים חשובים וקרא לסופרים ולמו"לים לאסוף ספרים ולשלוח אותם לספרייה. בהתלהבותו אף הסכים לקבל ממטופליו ספרים במקום כסף, והעבירם לארץ ישראל.

ב-1899 גולל חזנוביץ' את חזונו בעיתון "הצפירה": "בירושלים ייבנה בית גדול, רם ונישא ובו ייאצר כל פרי רוח ישראל... כל הספרים הכתובים עברית וכל הספרים בכל הלשונות המדברים על היהודים ותורתם... אל הבית הזה ינהרו רבנינו, חכמינו וכל משכילי עמנו וכל אשר לו לב ומבין בספרותנו ורוחו שוקקה ושואפת לתורה ולחכמה ולדעת...".

הרבה גלגולים עברה מאז הספרייה. ב-1925 היא חברה לאוניברסיטה העברית ונוהלה על ידי פרופ' שמואל הוגו ברגמן. ב-1948, בעקבות ניתוק הר הצופים, שם שכנה האוניברסיטה, הועברה למערב ירושלים. ב-1960 נחנך הבניין הנוכחי שלה, בגבעת רם.

בשנים שחלפו מאז קיבלה הספרייה לידיה כמה אוספים חשובים, שכוללים אלפי ספרים נדירים וכתבי יד של יוצרים יהודים חשובים. היא מחזיקה בין היתר כתבי יד של הרמב"ם ורש"י, פרנץ קפקא, אייזק ניוטון, אלברט איינשטיין, מרטין בובר, ש"י עגנון, חיים גורי, לאה גולדברג ונעמי שמר.

לקראת סוף המאה ה-20 התגלעו קשיים בהפעלת הספרייה, בין היתר בגלל מחסור בתקציבים, והתעוררו בעיות תחזוקה שסיכנו חלק מהספרים. ועדה בינלאומית, שעם חבריה נמנו ספרנים בכירים מחו"ל, קבעה ב-1998 כי "הספרייה צריכה להיוולד מחדש". בשנים האחרונות גובשה תוכנית ההתחדשות, לאחר שהובטחה קבלת התקציבים למימושה מהממשלה ומקרן "יד הנדיב".

המבנה החדש ייחנך כמאה שנים לאחר מותו של חזנוביץ'. עשרים שנה לפני מותו כתב: "מסופקני אם אזכה לראות בעיני את הבית הזה, אשר הקדשתי לו כל ימי חיי, אבל די אם אהיה בטוח כי אחרי מותי נכון יהיה הבית הזה, שבו יתגלם רוח ישראל במשך הגלות המרה וכל עברי אשר יחפץ לדעת מה פעל רוח ישראל בטהרתו במשך אלפיים שנה ימצא בו את מבוקשו".

מול הרשת

לפי התוכנית, הבניין החדש ישמש את הספרייה למאה שנים, אל תוך המאה ה-22. מנהליה מתמודדים עם שאלות מורכבות על מקומו, תפקידו וצורתו של מוסד המאחסן ספרים, גם כשניתן לסרוק אותם ולפרסמם באינטרנט.

"החוויה של הלימוד והקריאה תישאר קהילתית גם בעידן הדיגיטלי", מנבא מנהל הספרייה אורן ויינברג. "כשאני מבקר באולמות הקריאה, אני רואה גם היום מאות חוקרים. רובם עובדים עם המחשב, אבל יושבים כאן בגלל חוויית הלמידה והמחקר המשותפים". על כך הוסיף בלומברג: "לספרים, למלה הכתובה ולחוויית הקריאה והמפגש הבין-אישי אין תחליף, גם בעולם של גוגל".

לצד זאת, סבורים מנהלי הספרייה כי המהפכה הדיגיטלית דווקא מדגישה את הצורך במוסד גדול ומרכזי. "כל אחד זקוק לעזרה בחיפוש מקורות אמינים ורלוונטיים, בהצלבה יצירתית בין מאגרי מידע וצמתים דיגיטליים אחרים בתוך האוקיינוס האינסופי של החומרים הקיימים", נכתב בחזון הספרייה.

בעיה נוספת שנדרשים אליה בספרייה היא המתח בין היותה הספרייה הלאומית של העם היהודי לבין היותה ספרייה ישראלית, שמשרתת גם את שאר הציבור הישראלי. בהקשר זה מתגאים בספרייה בכך שהם מחזיקים באחד מאוספי האיסלאם הגדולים והחשובים בעולם. "אנחנו פועלים בשביל כל הסקטורים של החברה הישראלית ורוצים לאצור גם את האוספים של ערביי ארץ ישראל, ולעודד אותם להשתמש באוצרות שיש כאן", אמר ויינברג. כמתחייב מהחוק, עותק של כל יצירה היוצאת לאור בישראל - בעברית או בכל שפה אחרת - חייב להישלח לספרייה הלאומית.

"היצירה הערבית-הישראלית העכשווית היא חלק בלתי נפרד מישראל וחייבת לבוא לידי ביטוי באוצרות ובפעילות התרבותית שלנו", הוסיף בלומברג. לצד זאת, לדבריו, הספרייה תשקף בעתיד גם את מכלול התרבויות שנקלטו בישראל מאז הקמתה. "מה אנחנו יודעים היום על התרבות האתיופית? הרוסית? המרוקאית? מה עשינו כדי לשמר ולהפיץ אותן?" תהה.

על המפה

מרכיב חשוב במהפכה שעוברת הספרייה הלאומית יהיה, כך מקווים, הצבתה בשורה אחת עם ספריות חשובות אחרות בעולם. "נהפוך לשחקן מרכזי ונוכל לשים את ידינו על כתבי יד שעד לאחרונה לא היינו רלוונטיים בתחרות עליהם", אמר בלומברג.

אחת הדוגמאות שהוא מזכיר בהקשר זה היא המאבק המשפטי שמנהלת בימים אלה הספרייה, לקבלת כתבי היד של קפקא ומקס ברוד הנמצאים בידיים פרטיות, בעקבות חשיפת הפרשה ב"הארץ". "אם הפרשה הזאת היתה מתעוררת עוד כמה שנים, אין לי ספק שהיינו מנצחים במערכה. עוצמת האש שיכולנו להשיב היתה פי עשרה גדולה יותר, אל מול שלל עורכי הדין שמעורבים בפרשה", אמר בלומברג.

דוגמה נוספת היא הניסיון של הספרייה לשים את ידה על אוסף וולמדונה, שכולל 13 אלף ספרים וכתבי יד עבריים מראשית תקופת הדפוס ועד המאה ה-19. בעלי האוסף הוא יהלומן בריטי, שניהל בשנים האחרונות מגעים למכירתו תמורת עשרות מיליוני דולרים. לאחר שהמשא ומתן עם ספריית הקונגרס בוושינגטון עלה על שרטון, הועמד האוסף למכירה פומבית בבית המכירות סותביס בניו יורק.

בלומברג משוכנע שמקומו הטבעי והבלעדי של האוסף הוא בספרייה הלאומית החדשה. בחודשים האחרונים הפעיל את קשריו בחו"ל, בניסיון לגייס את הכסף הדרוש לרכישתו, והוא מצפה לבשורות טובות בקרוב. "אלה מלחמה ומאבק שלעולם לא ייגמרו. מלחמה על אוספי התרבות והנגשתם לציבור", סיכם. *

נצחונות קודמים

ספריות לאומיות עולמיות

? ספריית הקונגרס בוושינגטון: המוסד התרבותי-הפדרלי העתיק בארה"ב. נוסדה ב-1800 כספריית מחקר בשביל הנשיא אדמס. במלחמה עם הבריטים ב-1812 נשרפה ואחר שנים שוקמה בעזרת אוסף הספרים הפרטי של תומס ג'פרסון. ב-1850 נשרפה שוב. כיום היא הספרייה בעלת השטח הגדול בעולם, עם 135 מיליון ספרים ב-470 שפות

? הספרייה הבריטית: שוכנת בלונדון. קמה ב-1973 על בסיס ספריית המוזיאון הבריטי, שקיימת מ-1753. האוסף הספרותי שלה הוא הגדול בעולם - כ-150 מיליון כותרים במגוון רחב של שפות. נוספים לו שלושה מיליון פריטים בשנה. לצד הספרים, מחזיקה הספרייה אוסף גדול של סרטי קולנוע והקלטות היסטוריות

? הספרייה הלאומית של צרפת: קמה ב-1996, על בסיס ספרייה שהוקמה ב-1368. מחולקת בין כמה מבנים, שהעיקרי שבהם נמצא בגדה השמאלית של הסן בפאריס. פתיחתה לוותה בשערוריות ובהאשמות על תכנון לקוי. אוסף הספרייה מחזיק כ-13 מיליון כותרים, והיא מחזיקה גם באוספים דיגיטליים גדולים

? ארכיון הספרות הגרמנית: הוקם בעיר מרבאך ב-1955 ומכיל כתבי יד גרמניים מ-1750 ועד היום. בין היתר מכיל 1,200 אוספים ועזבונות של סופרים, 50 אלף כתבי יד מקוריים ו-5,000 מחברות תווים

? הספרייה הדיגיטלית הלאומית של דרום-קוריאה: קמה ב-2009 בסיאול. נחשבת המתקדמת בעולם בתחום המחשוב והדיגיטציה של כתבים וידועה גם כ-"Dibrary". מאפשרת גישה ממוחשבת ליותר מ-800 ספריות ברחבי העולם, ובסך הכל לכ-116 מיליון כותרים

הספרייה הלאומית מהמאה ה-19 עד המאה ה-21

? 1872 ?

בעיתון העברי "חבצלת" מתפרסמת קריאה לכינון ספרייה מרכזית בירושלים

? 1892 ?

הספרייה "בית הספרים מדרש אברבנאל" נפתחת בירושלים

? 1900 ?

הקונגרס הציוני מתייחס לראשונה ל"בית הספרים" כאל "ספרייה לאומית"

? 1925 ?

הספרייה הופכת ל"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי", חלק מהאוניברסיטה העברית

? 1930 ?

נחנך משכן הספרייה בהר הצופים

? 1953 ?

נחקק "חוק עותקי חובה", ולפיו יישלחו מכל ספר מודפס בישראל עותקים לספרייה הלאומית

? 1960 ?

נחנך בניין הספרייה הלאומית בגבעת רם

? 2007 ?

נחקק "חוק הספרייה הלאומית", הקובע שמטרתה לאסוף ולשמור את מורשת א"י, מדינת ישראל והעם היהודי

? 2011 ?

הספרייה הופכת לחברה עצמאית ששותפים בה הממשלה, האוניברסיטה העברית ומוסדות ציבור

? 2016 ?

חנוכתו המתוכננת של משכן הספרייה החדש



''בית הספרים מדרש אברבנאל'', לימים הספרייה הלאומית, ב-1902 מימין וחלק מהפריטים השמורים בספרייה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו