בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

האם אתה יזם בנפשך או יושב על הגדר?

הרוב המוחלט של הסטודנטים למינהל עסקים טוענים כי הם רוצים להיות יזמים, אך מחקר שנערך באוניברסיטת בן גוריון מגלה כי חלקם הם יזמים בנפשם, חלקם לעולם לא יהיו וחלקם עדיין מתלבטים, ולכל אחת מהקבוצות יש להתאים תוכנית לימודים משלה

תגובות

>> תחום היזמות מרכז אליו הרבה מאוד תשומת לב בשנים האחרונות, ובתי הספר למינהל עסקים בעולם משקיעים לא מעט חשיבה וכסף בפיצוח הנושא.

בקצה האחד של הסקאלה עומד סקולקובו, בית הספר הבינלאומי שהוקם לפני שנתיים במוסקווה, המלמד תיאוריה סמסטר אחד, ובשאר השלושה נפוצים התלמידים להודו ולסין כדי לחוות את השטח. מן הצד השני עומד בית הספר הוותיק של הרווארד שנחשב למוביל בתחום הניהול, ומתגאה במחלקת היזמות - המחלקה השנייה במהירות צמיחתה במוסד. אפילו באוקספורד השמרנית, שבה הוקם בית הספר למינהל עסקים רק לפני כ-15 שנה, היזמות היא תוכנית מובילה, הנתמכת, בין היתר, על ידי מרכז יזמות וחדשנות בהנהגתו של ד"ר ניר וולקן הישראלי.

בישראל כמו בישראל, הכל מתחיל מעט מאוחר יותר, אבל בתאוצה גדולה. במרכז הבינתחומי בהרצליה פועלת זה כמה שנים תוכנית זל ליזמים צעירים; באוניברסיטת בן-גוריון בנגב פועל מרכז ליזמות; ניצני מרכזים נראים במקומות נוספים; ובמרבית המוסדות כבר מכינים תוכניות עסקיות ונוסעים יחד להודו (תלמידי קלוג) או לארה"ב (תלמידי האוניברסיטה העברית).

פרופ' דפנה שורץ, ראש המגמה ליזמות וניהול היי-טק באוניברסיטת בן-גוריון, העומדת גם בראש מרכז בנג'יס ליזמות וניהול, שמה לב לתופעה מעניינת: למרות השפע הפתאומי, ולמרות הרצון הכן של סטודנטים להשתתף בקורסי יזמות, הרי שמחקרים מהעולם מראים כי הלימודים אינם עומדים במבחן התוצאה. "סטודנטים רבים מדווחים כי הם מאוכזבים מקורסי היזמות שלמדו ואינם מרגישים כי באמת תרמו להם כשיצאו לשטח", היא מספרת. "מכיוון שאנחנו חושבים שניתן להפוך אנשים ליזמים טובים יותר בעזרת האקדמיה, היה לנו חשוב להבין מדוע זה קורה".

שלושה סוגים של סטודנטים ליזמות

ב-2008 יצא לדרך מחקר שערכה שורץ יחד עם הפסיכולוגית פרופ' איילה מלאך פיינס, כיום דקאנית בית הספר למינהל עסקים בבן-גוריון. משתתפי המחקר היו 340 סטודנטים מן הפקולטה למינהל עסקים, לכאורה אוכלוסייה הומוגנית בעלת יעדים משותפים.

תוצאות השלב הראשון לא הפתיעו: 90% מהסטודנטים המשתתפים טענו שהם רוצים, וגם יכולים, להיות יזמים. 80% הגדירו יכולות יזמיות ככלי חשוב בשוק העבודה הנוכחי. בדיקה מעמיקה יותר הוכיחה שנטייה יזמית היא עניין סובייקטיבי. החוקרות חילקו את הסטודנטים לשלוש קבוצות בולטות - אנשי ה"לעולם לא", היזמים בנפשם ואלה שעל הגדר.

"אנשי 'לעולם לא' הם אלה שככל הנראה לא יהיו יזמים, אבל יודעים שמנהל טוב צריך להכיר את התחום", מסבירה שורץ. "הם רוצים לשבת בקורסי מבוא וללמוד את הנושא כחלק מהרחבת האופקים המקצועית. אך אם יתבקשו להכין תוכנית עסקית, הם יבקשו לעשות במקומה סקירת ספרות. המפגש עם יזמי השטח לא בוער בהם. הם רוצים ללמוד את הנושא, אבל בתיאוריה".

אנשי הקבוצה השנייה הם היזמים בנפשם - סטודנטים שמגיעים לעתים קרובות עם רקע עסקי, כשחלקם כבר הקימו מיזמים או נמצאים בתוך התהליך. "הסטודנטים האלה לא זקוקים, לתפישתם, למבואות התיאורטיים", אומרת שורץ. "הם מגיעים כדי לקבל באקדמיה כלים יותר פרקטיים שיסייעו להם לממש את ההגדרה העצמית שלהם. אם לא נותנים להם את הכלים האלה, הם מאוכזבים".

הקבוצה השלישית היא "היושבים על הגדר" - סטודנטים שעוד לא החליטו מהי נטיית לבם. "הם זקוקים לתוכנית גמישה שיש בה אופציות", אומרת שורץ. "מצד אחד הם זקוקים למבואות. מצד שני הם רוצים לוודא שהפרקטיקה לא סגורה בפניהם אם יחליטו ללכת לכיוון הזה".

מה בעצם אומרת החלוקה לשלושה סוגים של יזמים?

שורץ: "ההבדלים מכתיבים הן את תוכן הקורס, והן את אופי הלימוד שצריכים להיות שונים מקבוצה לקבוצה".

מעשית נדרשות פה שלוש תוכניות שונות.

"אפשר למצוא לא מעט פתרונות כדי להפוך את התואר לנכון יותר עבור כל שלושת הסוגים גם בלי להשקיע בתוכניות שלמות. למשל, עבור תלמידי מניהל עסקים יש ליצור קורסים מתמחים בתחומים ספציפיים כמו יזמות בהיי-טק, ניהול חדשנות, יזמות ארגונית וכדומה. קורסים מסוג זה יכללו הן מבואות והן התמחויות ספציפיות כך שברור לכל סטודנט מראש, לא משנה מאיזו קבוצה הוא מבין השלוש, למה הוא נכנס וכיצד זה יכול לסייע לו בהמשך.

"במקביל חשוב להקים מרכזי יזמות וחדשנות הפועלים בצד הפקולטות. מדובר במקומות שבהם ניתן לתרגל ולקדם יזמות מעשית ולספק את דרישת היזמים בנפשם שזקוקים לתגבור מעשי. חשוב להביא יותר אנשי תעשייה אל האקדמיה. למפגש עמם יש ערך לסטודנטים מכל שלוש הקבוצות. חשוב גם לשלב פעילות יזמית בתוך הקהילה ובתוך התעשייה. רעיון נוסף הוא לפתוח את קורסי היזמות הבסיסיים לסטודנטים מכל הפקולטות ולחשוף אותם לנושא. יש לא מעט מיזמים בתחומי רפואה או הנדסה ואין סיבה שהסטודנטים לא יפרו האחד את השני".

לתשומת לב הדוקטורנטים

אחת הבעיות העומדות כיום בפני המוסדות האקדמיים הוא מחסור במרצים טובים בתחום היזמות. "מדובר בתחום חדש שדורש הן תואר גבוה והן היכרות עם השטח", אומרת שורץ. "כמה בעלי תואר אקדמי הם גם חוקרי יזמות או חדשנות, גם מורים טובים וגם אנשי שטח? בתחומים חדשים התיאוריה מנסה להדביק את המציאות שמהירה ממנה".

אולי אנשים מהתעשייה יכולים למלא את החלל?

"אם נביא אנשי תעשייה ללמד יזמות יחסר הערך המוסף האקדמי, מה גם שמעטים יכולים להתחייב לקורס בן 14 פגישות".

אז מה הפתרון?

"עידוד אינטנסיבי של אנשים שרואים את מקומם באקדמיה להתמחות בנושאים הקשורים ביזמות. בשל המחסור הגדול הם יהפכו לאנשים מאוד נדרשים בתוך זמן קצר".

yazam@themarker.com




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו