בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נתניהו הורה לגבש תוכנית לפתיחת שוק הגז הטבעי לתחרות

בלעדי ראש הממשלה הנחה להקים צוותי עבודה בין-משרדיים שיבחנו דרכים לעודד ספקים נוספים להיכנס לשוק ויכינו את המשק למעבר לגז טבעי. בין הצעדים שיידונו: הקלות ביצוא הגז ממאגר לווייתן, הטלת פיקוח על השימוש בתשתית ההולכה של דלק ונובל אנרג'י - ועידוד של שימוש בגז טבעי גם בבתים פרטיים

תגובות

>> לקראת כינונו של משטר המס החדש בתחום אוצרות הטבע, נערכת ישראל לשלב הבא של עיצוב שוק הגז הטבעי המתפתח. ל-TheMarker נודע כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הורה בימים האחרונים לבחון את הדרכים להגברת התחרות בענף הגז, לצד טיפול בהגדלת הביקושים בו.

נתניהו הורה על הקמתם של כמה צוותי עבודה ייעודיים ובין-משרדיים שיעסקו בהיבטי המאקרו של גיבוש הענף - לרבות גיוון מקורות אספקת הגז למשק, התערבות ממשלתית באכיפת התחרות החופשית בו, קביעת אסטרטגיה ליצוא הגז, וכן בחינת האפשרויות להגדלת השימוש בגז טבעי, למשל בתעשייה ובתחבורה. את צוותי העבודה יאיישו בין השאר נציגים של משרדי ראש הממשלה, האוצר, התשתיות, התמ"ת, התחבורה והחוץ. העבודה תרוכז בידי המועצה הלאומית לכלכלה בראשות פרופ' יוג'ין קנדל.

תגליות הגז הטבעי מאפשרות למשק הישראלי לבצע שינוי אסטרטגי במדיניות האנרגיה שלו - בעיקר במעבר לשימוש מוגבר בגז על חשבון שריפת פחם או תזקיקי נפט בהליך ייצור החשמל והקיטור לתעשייה, ובעתיד גם להנעת כלי רכב. למעבר זה השלכות מהותיות בהוזלת סל הדלק במשק, הפחתת זיהום אוויר וצמצום התלות במקורות יבוא זרים.

עם זאת, שוק הגז המתפתח במהירות מתאפיין בריכוזיות גבוהה, שהיא תוצר של חלוקת רישיונות חיפוש וקידוח באופן לא מבוקר ולא תחרותי בידי משרד התשתיות זה כעשור. כתוצאה מכך, השותפות האסטרטגית שהתגבשה בין קבוצת דלק של יצחק תשובה לבין חברת נובל אנרג'י האמריקאית מחזיקה כיום בכלל עתודות הגז הטבעי של ישראל, לרבות המאגרים מארי B ונועה (אחזקה של 100%), תמר ודלית (67%) ולווייתן (85%).

מעבר להשלכות הרוחביות של ריכוז מוצר חיוני כדוגמת גז טבעי בידי גוף מונופוליסטי, הרי שמציאות זו עלולה למנוע תחרות מצד מאגרי גז מתחרים שייחשפו בעתיד. זאת, בשל היתרון לגודל במאגרים כדוגמת לווייתן ותמר, וגם בשל היתרון שבראשוניות בהנחת תשתית להולכת גז מהים לחוף.

אם יתגלו מאגרי גז טבעי למשל, בשטחי הרישיונות מירה (של הכשרת הישוב ומודיעין) או שמשון (ישראמקו), הם יידרשו להשתמש בצנרת הולכת הגז התת-ימית שכבר תניח נובל אנרג'י ממאגרי תמר או לווייתן אל החוף, אם ירצו להתמודד מולה על שיווק הגז ללקוחות בשוק המקומי. זאת, לצד שימוש אפשרי גם במאגרי מארי B המתרוקנים שמול אשקלון, לשם אחסון אסטרטגי והגברת הגמישות התפעולית בהזרמה ללקוחות.

המאגרים המתחרים יחויבו לפיכך בתשלום דמי שימוש לדלק ולנובל אנרג'י, באופן שמייצר תלות שעשויה לסכן את פיתוח התחרות. לכן, הצוותים הבין-משרדיים ידונו בין היתר בחיוב דלק ונובל בהענקת גישה חופשית (Open Access) לשימוש במתקניהן, תוך פיקוח על גובה דמי השימוש שייגבו. דיון כזה כבר עלה ברקע המשא ומתן שמקיימת חברת החשמל מול שותפות ים תטיס לשימוש במאגר מארי-B המתרוקן לצרכיה התפעוליים של החברה.

לצד ה"מקל" הרגולטורי יבחנו ככל הנראה הצוותים גם "גזר" לשותפות בתמר ובלווייתן, בדמות הקלות ביצוא הגז מן המאגרים. זאת, מתוך תפישה שלפיה יצוא הגז יאפשר לחשוף לשוק המקומי מגוון ספקים גדול יותר וליצור תחרות ביניהם מכיוון שמאגרים אלה עתידים לספק את כל צורכי הגז בעשורים הקרובים, ולחסום את השוק בפני ספקים מתחרים.

צעד ראשון בכיוון נעשה בתיקון שהוכנס לחוק ששינסקי בשבוע שעבר, שבו ויתרה המדינה על חיוב הגז המיוצא בתשלום היטל רווחים שיחושב לפי מחיר הגז המקומי. לחלופין, הסכימה לגבות היטל בהתאם למחיר הגז שיימכר לשווקי חוץ (גם אם יהיה נמוך יותר), ובלבד שהיצואן הוכיח שלא הצליח למכור את הגז לשוק המקומי, ומכר לפחות מחצית מהכמות המיוצאת בשוק המקומי.

מהלכים אלה עשויים להתנגש עם מדיניות משרד התשתיות המתגבשת בימים אלה באשר ליצוא הגז מן המאגרים. שר התשתיות עוזי לנדאו אמר באחרונה כי בכוונת המשרד לקבוע כי המדינה תחייב לשמור לצרכיה האסטרטגיים גז בנפח מינימלי של 50 שנות צריכה לפני שתתיר ליזמים לייצא גז.

לצד היצע הגז הטבעי יעסקו הצוותים גם בצד הביקושים - במטרה להרחיב את השימוש בגז טבעי לצרכי המשק, ולהאיץ את קצב הגידול בביקוש לגז, המוערך כיום בשיעור של 20%-25% מדי חמש שנים.

דיונים אלה יתמקדו ככל הנראה בהגברת יתירות תשתית הולכת הגז בישראל כדי לאפשר את שילוב הגז הטבעי במערך ייצור החשמל בשיעורים גבוהים יותר. כמו כן תיבחן ההסדרה הנדרשת כדי לתמרץ מפעלים, מוסדות ואף בתים פרטיים לעבור לשימוש בגז טבעי במקום מזוט או גז בישול (גפ"מ). הדיונים צפויים להתמקד גם בשאלת מעבר ציי תחבורה גדולים לשימוש בגז טבעי דחוס (CNG) במקום בסולר ובבנזין.





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו