בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דנציגר: "אגיד את דעתי תמיד - גם אם היא תישאר דעת מיעוט"

בהרצאה בפני עורכי דין צעירים שטח שופט בית המשפט העליון יורם דנציגר את משנתו: "צריך להילחם על מה שאתה חושב ולקוות שהגישה שלך תתקבל. בשיפוט אין מקום להיעלבויות" ? על העימות עם אהרן ברק בסוגיית פרשנות החוזים: "אם התקבלה הלכה מסוימת בהרכב מורחב, האם שופט שהגיע מאוחר יותר עם דעה שונה צריך לשבת בשקט ולהמתין כדי ליצור ודאות?"

תגובות

>> קצת יותר משלוש שנים לאחר שעזב את הפרקטיקה הפרטית המשגשגת ומונה לשופט בבית המשפט העליון, סיפר השופט ד"ר יורם דנציגר בגילוי לב בהרצאה שנשא לפני עורכי דין צעירים, על הסיבות שגרמו לו לפנות לשיפוט ועל ה"אני מאמין" שלו כשופט.

"לפני שלוש שנים וארבעה חודשים התחלתי את כהונתי בבית המשפט העליון. אחת הסיבות המרכזיות שגורמות לאדם להגיש מועמדות לתפקיד מסוג זה, היא התקווה שאוכל לעשות בו משהו בעל משמעות. אני מקווה ומאמין שבדברים מסוימים הצלחתי. הדרך עוד ארוכה, ולא כל מה שלטעמי טעון שינוי - יצלח", אמר דנציגר. את הדברים אמר דנציגר בסוף השבוע האחרון, בכנס עורכי הדין הצעירים של לשכת עורכי הדין שהתקיים באילת.

לפני כשנה מצא עצמו דנציגר במרכז מאבק איתנים עם נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, לאחר שביקר בעקביות בפסקי דין שכתב את תורת הפרשנות החוזית של ברק, שעוגנה בפסק הדין המכונן בסוגיה, הידוע כהלכת אפרופים. בכנס לשכת עורכי הדין השנתי באילת, שהתקיים ביוני האחרון, תקף ברק בבוטות את דנציגר על ניסיונו לשנות את הלכת אפרופים. "האמירה שטקסט ברור אינו זקוק לפרשנות היא פשוט דבר הבל", אמר ברק לדנציגר, בנוכחות אלפי עורכי דין, בפאנל שבו השתתפו השניים.

בהלכת אפרופים מ-1995 קבע ברק ששופט ישתמש בלשון החוזה וגם בנסיבות שסביבן נחתם החוזה, בבואו לפרש את כוונת הצדדים. הלכה זו אושרה על ידי בית המשפט העליון בדיון נוסף בהרכב חריג של תשעה שופטים, בהלכת "ארגון מגדלי הירקות" מ-2006. התוצאה של גישה זו היא שבית המשפט יכול לתת לחוזה פרשנות שעומדת בסתירה ישירה ללשון החוזה במובנה המילולי הפשוט - אם בית המשפט סבור שמטרת החוזה מבחינה אובייקטיבית שונה ממשמעות הטקסט.

דנציגר ניצח את ברק

גישת ברק זכתה לביקורת רבה מצד עורכי דין ואף מצד חלק מהמשפטנים, שטענו כי היא פוגעת בוודאות וביציבות החיונית לחיי המסחר. עמדתו המתנגדת של דנציגר, שהובעה החל מתחילת 2008 בפסקי דין שונים כמו "לוי נגד נורקייט" ו"בלום נגד אנגלו סכסון", היא שכשלשון החוזה ברורה, אין צורך לבחון את נסיבות כריתתו. בכך הוא ביקש להגביר את ודאות הצדדים.

כיום לדנציגר יש את כל הסיבות לחגוג את ניצחונו במאבק, לאחר שבינואר האחרון אישרה הכנסת תיקון לחוק החוזים שנועד לבטל את הלכת אפרופים של ברק. לפי התיקון לחוק, "חוזה יפורש לפי אומד (אומדן, ה"ר) דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומתוך נסיבות העניין, אך אם השתמע אומד דעתם במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו". ואולם אף שהמחוקק בחר לקדם ולעגן דווקא את עמדת דנציגר במאבק על פרשנות החוזים, הוא בחר בהרצאתו, באיפוק האופייני לו, שלא להתעמת חזיתית עם ברק, אלא להסביר את העקרונות שהנחו אותו בפסיקתו התקדימית.

"ברק אמר: 'אם דעתי לא נכונה תתקנו אותי'. מי יתקן אותו? או חבריו השופטים או המחוקק. אדם צריך לומר את עמדתו ולהילחם על דעתו, לומר שהוא בדעת מיעוט ולקוות שאנשים יפנימו שאולי צריך לעשות שינוי לא בעוד 100 שנה אלא עוד שנתיים", הסביר דנציגר.

דנציגר סיפר שהוא מנסה להשפיע ולשנות את ההלכות בתחום דיני החוזים, וניסיונות אלה מדגימים את הקושי שבו הוא נתקל בעבודתו. לדבריו, "אם התקבלה או שוריינה הלכה מסוימת בהרכב מורחב, האם זה אומר ששופט שהגיע מאוחר יותר עם דעה שונה צריך לשבת בשקט ולהמתין כדי ליצור ודאות? הלכת אפרופים וארגון מגדלי ירקות יצרו מצב שבו שופטי העליון סבורים שיש מעמד דרמטי לשופט הפרשן בהליך פרשנות החוזה. כשהגעתי עם השקפת עולם שונה במקצת, זו שאלה שעמדה בפני".

"בשיפוט אין עניין של כבוד אישי"

לגישתו של דנציגר, "אם אתה סבור שיש הלכה שאינה נכונה או שניתן לתקן או לשפר אותה, אתה לא צריך לשתוק אלא לומר את שעל לבך - כולל הבאה בחשבון שתהיה בדעת מיעוט. זה בסדר גמור. כשאתה בא עם השקפת עולם אתה לא יכול לצפות שכולם יגידו מיד 'טעינו, אתה צודק'. אבל זה לא אומר שאני לא יכול להביע את דעתי ולקחת אפשרות של ביקורת".

לדבריו, גם במקרים אחרים שבהם פסק בניגוד לעמדת הרוב, הוא סבר כי "צריכים להגיד מה שאתה חושב, להילחם על מה שאתה חושב ולקוות שבסופו של יום הגישה שלך תצליח ותתקבל על ידי שופטים אחרים". הוא הוסיף בנימה אישית יותר: "בעבודה הזאת אין מקום להיעלבויות. זה לא עניין של הכבוד האישי שלך. אתה לא מביא את הכבוד האישי שלך מהבית ונעלב אם לא מקבלים את דעתך. זו השקפתך, ואם לא מקבלים אותה - לא נורא. זה בסדר גמור". "אני אגיד את דעתי תמיד. זו חובתי, אפילו אם היא תישאר דעת מיעוט".

דנציגר אף הביע דעתו בדבריו על סוגיית ההצפה בשוק עריכת הדין. בדומה ליו"ר לשכת עורכי הדין, עו"ד יורי גיא רון, שסבור כי יש ריבוי מדאיג של עורכי דין, גם דנציגר רואה בכמות עורכי הדין הגדולה בעיה: "אנו עם שמתדיין במהותו. אנו רוצים להביא כל דבר לבית משפט, רוצים שהצד השני יפסיד ושכל העולם יידע מזה. יש יותר מדי עורכי דין, ויש הליכי סרק או הליכים בין שכנים שמגיעים לבית משפט. ייתכן שבמדינה עם תרבות אחרת, ופחות עורכי דין, סכסוכים כאלה לא היו מגיעים לבתי משפט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו