בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אלי ישי לא מתעניין במשרד הפנים

תגובות

>> לפני שבועיים כינס ראש הממשלה מסיבת עיתונאים בהולה, כדי להכריז על עוד מהלכים דרמטיים לצינון עליות המחירים בשוק הנדל"ן. בנימין נתניהו הכריז ברוב גאון על הקמת הוד"לים - ועדות דיור לאומיות - שיקצרו הליכים, יחסכו בביורקרטיה ויביאו לבנייתן הדחופה של 50 אלף יחידות דיור.

ההצעה של נתניהו זכתה לביקורת מכיוונים רבים, בעיקר מקרב אלה שזוכרים, ולא לחיוב, מהלך דומה שנעשה בראשית שנות ה-90, כאשר הוכרז קיצור הליכים כדי לאפשר את הבנייה המסיבית שנדרשה כדי לקלוט את גל העלייה מרוסיה. קיצור ההליכים אז בא על חשבון, כמובן, התנגדויות של תושבים וארגוני טבע ואיכות סביבה, וכן על חשבון שיקולים תכנוניים רחבים יותר. אם בשנות ה-90 היה עוד צורך אמיתי שהצדיק זאת - מיליון עולים שהתדפקו על דלתה של ישראל - הרי שכיום קשה לזהות דחיפות דומה המצדיקה את הקרבת הליכי התכנון המקובלים.

על אף שהביקורת היתה צפויה מראש, נתניהו הסתכן בכך בשל הצורך "להציג קבלות" ולקדם צעדים לקירור שוק הנדל"ן. בדיעבד קשה שלא לרחם על ראש הממשלה על כך. מרוב להיטות לעשות, לקדם, לזרז ולקצר - נתניהו לא הבחין כי הוא שועט קדימה לבד, בלי גייסות אחריו. הגייסות, מתברר, מתמהמהות להן בערבות משרד הפנים, ולא נראה שאצה להם הדרך.

בעוד ראש הממשלה מסכן את ראשו, עם מהלך שנוי במחלוקת של הקמת הו"דלים, שר הפנים אלי ישי שאנן. כבר יותר מחצי שנה מאז פרש האיש הבכיר ביותר בתחום התכנון בישראל - ראש מנהל התכנון, שמאי אסיף - וככל הידוע אפילו המכרז לאתר לו מחליף עוד לא התקדם התקדמות ממשית. רק שאסיף אינו לבד. כך, הממונה על מחוז המרכז במשרד הפנים, שהוא גם יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, פרש כבר לפני שנה מהתפקיד - וטרם נמצא לו מחליף. בדצמבר הצטרף אליו גם השמאי הממשלתי - עוד משרה שנותרה מאז בלתי מאוישת.

בלי ראש מינהל תכנון קשה להבין איך ניתן להקים ולנהל את הוד"לים. לצורך העניין, זה כמו לצאת למלחמה בלי רמטכ"ל מכהן. הבעיה היא שלא רק רמטכ"ל אין. גם אלופים אין - בהיעדרם של הדמויות המרכזיות הנוספות בתחום התכנון. התוצאה היא שנתניהו האומלל סופג ביקורת לריק - הוא גם סופג את הביקורת וגם צפוי להוכיח למבקרים כי הצדק עמם. בלי מנהלים של תכנון הנדל"ן, נתניהו לא יוכל לקדם אף תוכנית להאצת הבנייה - ולכן הוא נידון מראש לכישלון.

כמובן שנתניהו אינו קורבן תמים כאן. למעשה, הוא זה שבו צריך לתלות את האשמה במצב שנוצר - כי הוא מינה את אלי ישי לתפקיד שר הפנים. קשה להניח שנתניהו לא ידע, בעת המינוי, כי משרד הפנים לא באמת מעניין את ישי. קשה להניח שנתניהו סבר כי ישי יתעלה על עצמו וייהפך לפתע למנהל מבריק שיחולל מהפכות במשרד הפנים. בתפקידו הקודם, כשר התמ"ת, הוכיח ישי את עצמו כמנהל בינוני ומאכזב, שמעדיף לעסוק בפוליטיקה מאשר לנהל את ענייני משרדו. מדוע היה יסוד סביר להניח כי הוא ינהג אחרת במשרד הפנים?

לא, ישי הוא אותו ישי. את התפקידים הבכירים בתחום התכנון הוא אינו מאייש, על אף מצבו הכמעט משברי של ענף הנדל"ן. את הרפורמה הנדרשת במערך הכבאות הוא לא מיהר לקדם, על אף ששם המשבר מכה במלוא עוזו. גם תפקיד מרכזי נוסף של משרד הפנים, הפיקוח על הרשויות המקומיות, לא ממש עומד בראש סדר יומו של ישי - כבר כשנה שאין מנהל קבוע לאגף הביקורת, האגף המפקח על פעילות הרשויות.

העדויות מלמדות כי ישי לא מתעניין במשרד הפנים, וכי הוא לא טורח לעשות אפילו את המינימום הנדרש כדי לנהל את המשרד - ולאייש את המשרות המרכזיות בו. בשל מרכזיותו של משרד הפנים בניהול ענייניה של ישראל, התוצאה היא נזק ישיר ומיידי למדינה. נו, מילא שאלי ישי משתעמם מהתפקיד שלו, אבל מדוע אזרחי ישראל צריכים לשלם את המחיר על כך?

הגיע הזמן לשים לשיעמום המיניסטריאלי הזה סוף. "הארץ" פירסם בסוף השבוע תוצאות סקר של מידת שביעות הרצון של הציבור מתפקוד השרים. בראש השרים המוצלחים, לדעת הציבור, דורגו שר התקשורת, משה כחלון, ושר החינוך, גדעון סער - שני שרים שמתבלטים בעשייה המקצועית שלהם. שר הפנים ישי דורג במקום התשיעי מתוך עשרה. מתברר שהציבור יודע להעריך את פעילות השרים, ויודע גם להוקיר את תרומתם - ולהוקיע את חוסר תרומתם.

את הנטייה הציבורית הזו צריך לחדד. הציבור צריך להבהיר לפוליטקאים, בעיקר לשרים, כי מבחן הציבוריות שלהם אינו מה שהם אומרים, אלא מה שהם עושים. שרים מצטיינים, כמו כחלון, צריכים לקבל על כך את ההיזון החיובי גם בסקרים וגם בקלפי; ואילו שרים כושלים, שרואים במשרדם לא יותר מסרח עודף, צריכים להבין כי הם ישלמו על כך מחיר בפופולריות הציבורית שלהם. מבחן העשייה בניהול ענייני המשרד, ולא מבחן הספינים והכותרות, צריך לקבוע מעתה את האהדה הציבורית. יחי כחלון והלאה ישי. זאת צריכה להיות השורה התחתונה.

משרד הפנים מסר בתגובה: "המשרד פועל באמצעות מכרז לאיוש משרות. לצערנו, המכרזים מעוכבים בשל גורמים שאינם תלויים במשרד. המשרד מינה ממלאי מקום בפועל לכל המשרות האמורות עד לאיושן במכרז. עבודת המשרד נמשכת במלוא היקפה. בכל המחוזות מקודמות תוכניות בנייה בהתאם למקובל, ואין שום עיכוב הקשור לעבודת מוסדות התכנון".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו