בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

להגביל את השכר ל-2% מהרווחים

שכר הבכירים

תגובות

>> השכר המוגזם של בכירים בחברות ציבוריות נובע בעיקר מאי תפקוד של הדירקטורים, בייחוד של אלה המייצגים את הגופים המוסדיים (קרנות פנסיה והשתלמות וקופות גמל).

הסיבה לכך ברורה: הבעלים של הגופים האלה חובשים כובעים רבים ולא כדאי להם להתנגד לבעל השליטה, כי הם רוצים או נאלצים (עקב ריכוזיות המשק) לעשות אתו עסקים בתחום אחר ועלולים להפסיד מכך. ייתכן אפילו כי אותו בעל שליטה או מישהו מטעמו הוא בין המחליטים על גובה שכרם בדירקטוריון של חברתם.

הבעיה היא שבניגוד למשקיע פרטי, העמיתים של הגופים המוסדיים הם בבחינת קהל שבוי שאין באפשרותו להחליט היכן להשקיע או להשפיע על חלוקת השכר. לכאורה, דירקטורים מטעם הציבור (דמ"צים) היו אמורים למנוע את החגיגה, אך מספרם בדירקטוריון זניח, וגם אם המספר יוגדל אין לצפות לשיפור מהותי במצב.

הדמ"צים באים הרי מהתחום הפיננסי, גם הם יחשבו פעמיים אם כדאי להם לצאת נגד בעל השליטה שמינה אותם ושאולי מחר יעבדו אצלו וייתנו לו חוות דעת או ייעוץ. כתוצאה מכך נפרצו כל הסכרים. יש חברות רבות שהתגמול של בכיריהן גוזל חלק נכבד מרווחי החברה ובכך פוגע במשקיעים בה. לדוגמה, עלות התגמול של חמשת בכירי שופרסל ב-2010 היתה כ-7.5% מרווחיה, שלא לדבר על חברות מפסידות שלא היססו לשלם משכורות גבוהות למרות מצבן. האבסורד הוא שבחלק גדול מהמקרים רוב המניות מוחזקות על ידי המוסדיים, ולכן גם העלות נופלת ברובה על העמיתים שלהם.

ההצעות הקיימות לפתרון הבעיה, כמו מיסוי גבוה או אי-הכרה בשכר מעל רמה מסוימת כהוצאה, לא יועילו מאחר שניתן לעקוף אותן בקלות באמצעות בונוסים או אופציות. ספק אם הצעתה של ח"כ שלי יחימוביץ' היא חוקתית, וגם אותה ניתן לעקוף בקלות.

הדרך הפשוטה ביותר לפתור את הבעיה היא הטלת איסור גורף על הגופים המוסדיים להחזיק במניות או אג"ח של חברה ציבורית, שעלות התגמול לבכיריה עולה, למשל, על 2%-3% (1% במקרה של מונופול) מהרווח הנקי של החברה. במידה שאין רווח, יוסכם על "שכר מינימום" למנהלים לפי היקף המכירות.

ההיגיון מאחורי ההצעה פשוט. היות שרוב הכסף בשוק ההון מנוהל על ידי גופים מוסדיים, סנקציה כזו תשפיע באופן מיידי על מחיר המניה ויכולת גיוס הכסף של החברות, מה שייאלץ את רובן להגביל את חגיגת השכר.

יתרונות נוספים הם פשטות ביצוע ואכיפה קלה, מאחר שהנתונים הללו מפורסמים על ידי כל חברה ציבוריות וגוף מוסדי, הכללת כל מרכיבי התגמול (שכר, אופציות ובונוסים) לא רק שכר ויצירת קשר בין ביצועים אמיתיים לתגמול. במקביל, אין הגבלת תגמול גורפת, החברה רשאית להתעלם מהמוסדיים ולחלק תגמול כראות עיניה, אך זה לא יהיה על חשבון הקהל השבוי של עמיתי המוסדיים.

הכותב הוא ד"ר לפיסיקה ומנכ"ל חברת סקייראד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו