בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תעשיית ה-IT רוכשת את עתידה

2010 היתה שנה טובה בשוק המחשוב הישראלי. חמש חברות ה-IT הציבוריות צמחו יחד בכ-9%, הרבה בזכות גל רכישות שהסתכם בכ-160 מיליון שקל. 2011 צפויה אף היא להיות שנת צמיחה, וגל המיזוגים, כך נראה, אינו עומד להיעצר בקרוב

תגובות

>> שוק המחשוב הישראלי הוא שוק ענק המעסיק כ-60 אלף עובדים, והיקפו מגיע לכ-16 מיליארד שקל בשנה, אלא שבניגוד לשוקי ענק אחרים, שוק המחשוב המקומי הוא שוק תוסס שבו התחרות היא בשמים ורווחיות החברות נמוכה יחסית. מספר המתחרים בשוק גבוה מאוד, וכולל חברות קטנות ובינוניות המספקות שירותים נישתיים, וגם חברות ענק כמו HP ויבמ הבינלאומיות ונס הישראלית, שאף היא נהפכה לחברה גלובלית. מניתוח הנתונים הכספיים של החברות הציבוריות עולה כי התעשייה אינה שוקטת על שמריה, והתחרות הקשה דוחפת את השוק למיזוגים ורכישות.

דו"חות סוף השנה של חברות ה-IT הישראליות הציבוריות מגלים שתחזיות השנה הקודמת בנוגע לצמיחת השוק התגשמו, וחושפים תמונה אופטימית: כל חמש החברות הגדילו את הכנסותיהן, שבסך הכל עלו בשנה האחרונה ביותר מ-9%, לכ-6.5 מיליארד שקל. מדובר בהתאוששות לעומת 2009, שהסתיימה בשיעורי צמיחה נמוכים מאוד ובהצטמצמות של הענף כולו.

ב-2010 החל תהליך הקונסולידציה שצפו האנליסטים, ואשר בא לידי ביטוי בסדרה של רכישות ומיזוגים שנמשכה גם בתחילת 2011. החברה שצמחה בשיעור הגבוה ביותר השנה היא One1, שהציגה גידול של 18.2% בהכנסותיה ושל 50.7% ברווח התפעולי שלה בהשוואה ל-2009.

הנתונים בדו"חות הבורסה מציגים תמונה חלקית בלבד, שאותה ניתן להשלים באמצעות דו"חות סיכום השנה של חברת הייעוץ STKI שפורסמו השבוע, וכוללים גם את חברות ה-IT הבינלאומיות הפועלות בישראל וחברות פרטיות שאינן נסחרות בבורסה. לפי נתוני STKI, שוק ה-IT גדל ב-2010 ב-19.9% להיקף של 4.87 מיליארד דולר, והמקור למחצית מהצמיחה היה בתחום התשתיות. תחום החומרה, שנפגע בצורה הקשה ביותר בשנות המשבר, היה התחום החזק ביותר ב-2010. בשנה הבאה צופים בחברה צמיחה של 8.9% בענף. ד"ר ג'ימי שוורצקופף, מנכ"ל STKI, מסביר כי הסיבה לתנודתיות היא שממוצע הצמיחה השנתי הוא 9% בשנה, אולם בשנות המשבר ארגונים עצרו פרויקטים, וב-2010 הגדילו מחדש את תקציבי ה-IT.

2010 - שנה של רכישות ומיזוגים

הגידול בהכנסות החברות מיוחס בחלקו לגידול אורגני בפעילות החברות, אך ב-2010 היה משקל משמעותי גם לרכישות ומיזוגים של חברות, כחלק ממגמה כלל-עולמית שאיפיינה את שוק טכנולוגיות המידע השנה. עם המיזוגים הבולטים נמנו רכישותיהן של החברות כלנית כרמון, ויזרום והראל טכנולוגיות מידע על ידי One1, וכן רכישת חברת הבינה העסקית גילון תמורת יותר מ-70 מיליון שקל על ידי נס ורכישת החברות SRL ומרטנס-הופמן שירותי מחשוב על ידי מלם-תים.

צחי אברהם, אנליסט התקשורת והטכנולוגיה של כלל פיננסים ברוקראז', טוען כי "כמעט כל החברות מהחמישייה הפותחת רכשו עוד חברות כדי לחזק סגמנט משלים לפעילותן או סגמנט שלא היה חלק מהפעילות שלהן, ולהראות תוספת לצמיחה על ידי רכישות. אפילו בחברה ממונפת עם חוב לא קטן כמו מלם-תים ראינו בשנה האחרונה רכישות". נראה כי מגמה זו תימשך גם השנה: חברת חילן-טק, שרשמה ב-2010 גידול של 15% בהכנסותיה, מכרה בינואר האחרון את החברה הבת חשבים תמורת כ-22 מיליון שקל, ובתחילת פברואר הודיעה חילן-טק על רכישת אנקור בסכום של כ-32 מיליון שקל.

אף שבשורת ההכנסות כל החברות רשמו עליות, המצב בשורת הרווח התפעולי שונה. בעוד מטריקס עלתה ב-10.7% ברווח התפעולי ו-One1 עלתה ב-50.7% בהשוואה ל-2009, הרווח התפעולי של טלדור ירד ב-11.3% ומלם-תים ירדה ביותר מ-37%. אברהם מייחס את ההבדלים להרכב הפעילות של החברות ולמרווחים הנמוכים בחברות המתמחות בחומרה. אחד האלמנטים שהשפיעו על חברות החומרה ב-2010 היה כניסתה לתחום של בזק בינלאומי, שרק באחרונה זכתה במכרז בהיקף של 45 מיליון שקל למחשוב ענן במשרד החינוך.

לדברי אברהם, "בזק בינלאומי שמה לה למטרה להתרחב בתחום החומרה. ראינו אותה זוכה בחוזים לאורך התקופה האחרונה, וכמעט כל המתחרים טוענים שהיא זוכה במרווחים נמוכים ואפילו אפסיים - הכל כדי להכניס בדלת האחורית את שירותי התקשורת של בזק". לדבריו, כניסתה של בזק לשוק צפויה להמשיך להכביד על החברות, דבר המתבטא כבר עתה בדו"חות סיכום השנה של מלם-תים. תחום החומרה אחראי למחצית מהכנסות החברה. בשני הרבעונים האחרונים ההפסד התפעולי במגזר זה היה כ-0.5%, ובסיכום השנתי הרווח התפעולי מחומרה היה 1.2% (10.5 מיליון שקל). עם זאת, אברהם מטיל ספק באפשרות יציאתן של חברות מתחום החומרה, ומנמק זאת בכך שהחברות רואות בו תחום סינרגטי ומשלים לפעילויות אחרות ורווחיות יותר מבחינתן.

בעיית המרווחים הנמוכים

מגמה נוספת שנמשכה גם היא ב-2010 בשוק ה-IT היא המרווחים הנמוכים שהציגו כל החברות, למעט מטריקס שהגיעה לרווחיות (שיעור הרווח התפעולי מתוך ההכנסות) של 8.6%. שיעורי הרווחיות של טלדור ומלם-תים ירדו בהשוואה ל-2009, והיו השנה 4.8% ו-2.8% בהתאמה. "השאלה לגבי 2011 היא אם החברות יצליחו להשיג שיפור נוסף במרווחים שלהן", אומר אברהם.

בנוסף לתחרותיות רבה המאפיינת את הענף, אברהם מזכיר אלמנט נוסף המשפיע על רמת הרווחיות של החברות - מכרזי הממשלה בתחום ה-IT. לדבריו, במכרזים חדשים שפירסמה הממשלה הורדו המחירים לתשלום לשירותי מיקור חוץ (אאוטסורסינג), מה שפוגע בכל הסקטור ולוחץ על המרווח הגולמי. אחד המכרזים הממשלתיים הללו הוא מכרז החשכ"ל, שגורמים בענף טוענים כי המחירים שנקבעו בו בתקופת המשבר הכלכלי נמוכים מן המחירים המקובלים עכשיו בשוק. לכן, החברות מתקשות למצוא עובדים שיעבדו בשכר שנקבע במכרז. אברהם צופה כי "חברות ה-IT בישראל שנהנו מהמכרזים של החשכ"ל ימשיכו להיות מעורבות במכרזים, ויראו ירידה במרווח הגולמי".

סיבה נוספת הקשורה לאופי המכרזים וגורמת לתנודתיות ברווחיות היא מכרזים שבהם המחיר נקבע מראש (fixed price). אחת הנפגעות משיטה זו היא טלדור, ולפי אברהם, "במקרה של טלדור ראינו כמה חוזים כאלה השנה שהשפיעו לרעה. אנחנו רואים חוזים שחותמים עליהם מול הלקוח וקובעים מחיר מסוים, ומקווים להגיע לרווח כלשהו לפי הערכות שמבצעים. הרבה פעמים החוזים האלה גולשים מכיוון שיש דרישות של הלקוח במהלך הדרך שלא בטוח שהצדדים יסכימו עליהן בהתחלה. הרבה פעמים רואים חוזים שנגמרים בהפסד".

נוסף לחברות ה-IT הציבוריות הנסחרות בבורסה פעילות בישראל גם חברות בינלאומיות שלהן נתח שוק גדול (hp, יבמ, מיקרוסופט) וחברות ישראליות פרטיות, כמו יעל תוכנה וקבוצת אמן, שאינן חושפות את דו"חות סיכום השנה שלהן. בן פסטרנק, מנכ"ל קבוצת אמן, מצביע על הבעייתיות הנגרמת מרמת הרווחיות הנמוכה המאפיינת את הענף. "מכיוון שישנם מאות רבות של אנשים ותפעול הביזנס יקר, הרווח התפעולי יורד פלאים ומגיע לפחות מ-5%. לא שווה לתפעל עסק מסוכן אם מרוויחים כל כך מעט. כדי להבין מהם סדרי הגודל, על מחזור מכירות של 700 מיליון שקל חברות מרוויחות 18 מיליון שקל".

פסטרנק טוען כי קופת המזומנים המדוללת של החברות מקשה עליהן להרחיב את פעילותן ולהתחדש. "מי שחי כל הזמן מרווחיות כל כך נמוכה, קשה לו להיכנס להשקעה חדשה ולפתוח שווקים חדשים. מי שיש לו קופת מזומנים גדולה יכול לפחות להיכנס לתחומי נישה שצריך בהם השקעה גדולה בהתחלה כדי לייצר יתרונות על השוק".

גם פסטרנק חוזה כי רמת הרווחיות הנמוכה תביא להמשך מגמת המיזוגים בתחום, אולם הוא צופה כי החברות הגדולות לא יהיו בהכרח אלו שיבלעו את הקטנות: "כשמסתכלים על חמש החברות האלה קשה לראות זכות קיום. בסופו של דבר, ברגע שיש למישהו כסף הוא יכול לקנות, ואם לחברה גדולה יש מעט כסף, לפעמים יקנו אותה אם יבוא מישהו עם כיסים עמוקים, לאו דווקא מהתחום. לחברות הגדולות קשה מאוד לקנות בגלל רווח נקי נמוך".

הרגולציה כמנוע צמיחה

אחד ממנועי הצמיחה של שוק ה-IT שמציין פסטרנק ככאלה ימשיכו לדחוף את השוק גם בשנה הבאה הוא הרגולציה בתחומי הפיננסים והביטוח. החקיקה מחייבת את הארגונים לפתח מערכות המטפלות בנושאים כמו ניהול סיכונים, המצריכות השקעה גדולה מאוד בטכנולוגיות IT בהשוואה למה שקיים כיום. חברות רבות ובראשן חברות הטלקום, שעצרו פרויקטים בגלל צמצומים שנדרשו בשנות המשבר, יחזרו להשקיע. לטענת פסטרנק, "לאחר שנים של צמצום גדול בהשקעות נראה ב-2011 חברות שיתחילו להשקיע".

חברות ה-IT עדיין מרגישות את השפעות המשבר הפיננסי, טוען פסטרנק. לדבריו, "השכר של העובדים עלה בשנה האחרונה ב-10% בממוצע, וחזר להיות כפי שהיה לפני המשבר. לעומת זאת, הלקוחות ממשיכים לשלם אותם תעריפים שנקבעו במשבר ולא הותאמו ליציאה מהמיתון. זה בהחלט לוחץ את רמת הרווחיות".

האנליסטים דווקא חושבים כי המשבר הכלכלי העולמי חשף את החוסן של שוק ה-IT הישראלי. אברהם טוען כי "גם בתקופה שבה החברות היו בחרדה גדולה לגבי הכנסותיהן, שמו דגש על קיצוצים ופיטורים ודאגו להוצאות, ראינו שחברות ה-IT לא ניזוקו יותר מדי. זה מראה לנו שה-IT הוא המהות, דבר בסיסי ומרכזי בפעילות של החברות, ואי אפשר להסתדר בלעדיו. היו שחשבו שזו הנקודה הראשונה שחברות יקצצו בה בעתות משבר, אבל ראינו הוכחה שזה לא המקרה".

במבט קדימה ל-2011 חוזה אברהם בזהירות כי "בשנה הבאה נראה עלייה במרווח התפעולי של כל השוק. הקריטריון המרכזי יהיה השורה העליונה, גידול שוק ה-IT יהיה קצת יותר מצמיחת התמ"ג בישראל, אז בסך הכל נראה תוצאות סולידיות גם ב-2011".

האנליסטים ב-STKI מעריכים כי ב-2011 יצמח שוק ה-IT הישראלי ב-8.9% ויגיע להיקף של כ-5.3 מיליארד דולר. החברה חוזה המשך צמיחה בשיעורים דומים ב-2012 וב-2013 - 11.8% ו-9.3% בהתאמה. ב-2011, מעריכים ב-STKI, יגדל חלקו היחסי של המגזר הפיננסי בהוצאות ה-IT בשוק המקומי מ-22.9% ל-25.1%. חלקם היחסי של יתר המגזרים צפוי להיוותר על כנו או לרדת - מגזרי התעשייה, ההיי-טק, הטלקום, המדיה והעסקים הקטנים צפויים לפי החברה לשמור על חלקם היחסי. חלקם היחסי של מגזר התשתיות, התחבורה, הממשלה, הביטחון, הרפואה והעסקים הזעירים, לעומת זאת, צפוי לרדת.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו