בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשדירה בפתח תקוה עולה יותר מדירה בניו יורק

מחירי הדירות

תגובות

>> הררי מלים וספקולציות נכתבו על הסוגיה האם התפתחה התפתחה בועת נדל"ן בישראל. הממאנים להאמין נתלים בנתונים דמוגרפים וגיאוגרפים של גידול באוכלוסייה לצד שטח קטן יחסית - מה שבהכרח מוביל לעלייה במחירי הדירות.

ואולם אם נרים את הראש במעט ונביט על הנעשה במדינות אחרות - נבין כי בישראל הבועה נמצאת כמעט בשיאה ושום תירוץ דמוגרפי וגיאוגרפי לא יכול להתווכח עם עובדות פשוטות.

שיטוט קל באתרי הלוחות המקוונים מלמד אותנו שמחירה של דירת ארבעה חדרים ממוצעת בפתח תקוה או בראשון לציון הוא 1.5-2 מיליון שקל ואף יותר. במונחים דולריים מדובר בכ-400-550 אלף דולר לדירת ארבעה חדרים בעיר במרכז. בתל אביב, לשם המחשה, מחיר דירה דומה במרכז ובצפון העיר הוא 2-3.5 מיליון שקל, כלומר עד כדי מיליון דולר לדירה.

מנגד, בניו יורק, מחיר דירה חדשה בסדר גודל דומה ברובע ברוקלין, אחד האזורים התוססים של ניו יורק ומוקד משיכה למשפחות צעירות, אמנים, סטודנטים ומוסיקאים, הוא 350-450 אלף דולר. כאשר אנו מדברים על ברוקלין, חשוב להדגיש, מדברים על המקבילה של אזור שינקין של ניו יורק. כאשר יוצאים מניו יורק למדינות נוספות וגדולות - כמו, למשל, טקסס, אינדיאנפוליס ופיניקס, אנו מוצאים גם בתים פרטיים בשכונות טובות במחירים מעוררי גיחוך של 50-150 אלף דולר.

פער המחירים בין ישראל לניו יורק ממחיש יותר מכל את הבועה שבה כולנו חיים. בעוד כולנו נוכל למצוא צידוקים למחירים המאמירים במרכז ובצפון תל אביב, קשה למצוא הצדקה לעלייה כה מסיבית במחירי הדירות בערים המנומנמות המקיפות אותה. האם באמת, בערכים ריאליים, יש הצדקה לכך שמחיר דירה בפתח תקוה, בראשון לציון או ברמת גן יהיה גבוה יותר מדירה בניו יורק? אני בספק.

לפערי המחירים האלה יש כמה סיבות - מריביות נמוכות לצד צמיחה כלכלית שנמשכת לאורך כמה שנים, ועד להיעדר היכולת לראות מעבר למוכר לנו, מעבר למה שקורה בחצר הקדמית של ביתנו. תופעה זו גורמת לנו להיות משוחדים בצורה לא רציונלית לטובת מה שקשור לבית שלנו, למדינה שלנו, למוכר לנו. אצלנו התופעה הזו ניבטת אלינו ביתר שאת נוכח פיזור ההשקעות הדל ביותר של גופים מוסדיים ישראליים בנכסים פיננסיים שאינם במדינת ישראל, ובכך שתושבים ישראלים משקיעים את כל הונם בנכסי נדל"ן בישראל - ואינם מחפשים אחר אפשרות לפיזור סיכון מעבר לים.

ייתכן שכולנו צריכים ללמוד קצת מהניסיון המר שנרכש במדינות אחרות, וגם מתקופות כלכליות פחות טובות שעברו על מדינת ישראל. אמריקאי שהשקיע את כל הונו בנדל"ן בארה"ב במהלך המחצית השנייה של העשור הקודם, הפסיד נתח ניכר מהשקעתו נוכח הקריסה הפיננסית בארה"ב.

אירועים דומים התרחשו גם במדינות אחרות - ספרד, יוון, אירלנד. במדינות אלה, שכלכלותיהן אינן שונות בתכלית מהכלכלה הישראלית, נותרו משקיעים מרוששים. האם דינם של משקיעים אלה היה נותר דומה אם היו מפזרים את השקעותיהם במדינות אחרות? כנראה שפיזור הסיכון, הנלמד בימים הראשונים בכל קורסי ההשקעות, תקף גם במקרים אלה.

באחרונה ראיתי באחד העיתונים את הכותרת "אני מעדיף דירה בארה"ב על דירת ארבעה כיווני טילים בתל אביב". אמרה פרובוקטיבית זו, שנאמרה על ידי מנהל השקעות ישראלי, ממחישה יותר מכל את הבועה שבה כולנו שרויים - כולנו היינו מעדיפים דירה בניו יורק, אך רוכשים בפועל דירה עם ארבעה כיווני טילים בישראל.

הכותב הוא מנכ"ל משותף באפריל השקעות פרטיות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו