בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מחלוקת כספית בין האוצר למערכת הביטחון מעכבת את העברת מחנות צה"ל לנגב

לפני שש שנים החליטה הממשלה על העברת מחנות המודיעין והתקשוב לנגב ? המבקר: מנכ"לי משרד הביטחון, הממונים על התקציבים באוצר ומנכ"לי משרד ראש הממשלה מאז 2008 - לא פעלו מספיק כדי לפתור את בעיית המימון

תגובות

>> מאז החלטת הממשלה ב-2005 על העתקת אגפי המודיעין והתקשוב של צה"ל לנגב, דבר לא נעשה - כך קובע מבקר המדינה בדו"ח על גופים וארגונים במערכת הביטחון. הדו"ח קובע, כי למרות קיומם של דיונים, ועדות ומנהלות בגופים וברמות שונות - לא התקבלו הכרעות בסוגיות המרכזיות הקשורות לתקצוב ולמימון פרויקט המעבר לנגב.

מבקר המדינה מציין בדו"ח כי ב-2002 התקבלה החלטה בממשלה להעתיק את מחנות צה"ל ומפעלי התעשיות הביטחוניות לנגב ולגליל. שלוש שנים לאחר מכן, בתקופה שבה כיהן שמעון פרס כשר לפיתוח הנגב והגליל, נטשה הממשלה את רעיון פיתוח הגליל וקיבלה החלטה אסטרטגית לאומית, להשקעה כוללת של 17 מיליארד שקל בפיתוח הנגב. על פי התוכנית, היחידות הטכנולוגיות של אגף המודיעין (אמ"ן) ושל אגף התקשוב יועברו לאזור באר שבע רבתי, כמהלך מניע ומחולל שינוי במדינת ישראל.

ב-2008 החליטה הממשלה כי יש להקים ועדת היגוי עליונה בראשות מנכ"ל משרד הביטחון והממונה על התקציבים באוצר, שתפעל להעתקת יחידות אמ"ן (כולל 8200) והתקשוב לנגב. בהחלטתה נאמר כי בין תפקידי הוועדה. הוחלט גם כי קריית המודיעין תוקם במתחם ליקית-עומר, שבסמוך לבאר שבע, עד 2016 וכי יחידות אגף התקשוב יוקמו בקריית המדע בבאר שבע (בצמוד לאוניברסיטת בן גוריון) עד 2017.

מדובר בפרויקט מהגדולים והמורכבים ביותר של המדינה בכלל ושל מערכת הביטחון בפרט. ואולם, אף שעברו תשע שנים מקבלת ההחלטה הראשונה, לא נעשה אף מהלך לקידומו. הסיבה: משרדי האוצר והביטחון אינם מסכימים בשאלה מי יישא בעלויות המהלך. בשני המשרדים נטען כי אינם יכולים לשאת בעלות כל התוכנית. במשרד הביטחון אף טוענים כי אינם יכולים לשאת בעלויות של חלק מהתוכנית.

המבקר קובע, בהסתכמו על נתוני מערכת הביטחון מ-2009, כי עלות העתקת יחידות אמ"ן מוערכת ב-14.7 מיליארד שקל ועלות העתקת יחידות התקשוב בכ-7.8 מיליארד שקל. באוצר מוכנים כי העלויות ימומנו על ידי תקציב המדינה וגם על ידי מערכת הביטחון. ואולם במערכת הביטחון טוענים כי מי שצריך לשאת בעלויות האלה היא המדינה בלבד, וכי במערכת הביטחון אין תקציב לפרויקט.

בדיון שהתקיים בוועדת ההיגוי בנובמבר 2008 אמר הממונה על התקציבים באוצר דאז, רם בלינקוב, כי "נטל התקציב יחול על משרד הביטחון כמו גם על משרד האוצר". לעומת זאת, מנכ"ל משרד הביטחון באותה תקופה, פנחס בוכריס, ציין כי "משרד הביטחון אינו יכול לקחת על עצמו נטל תקציבי".

על פי נתוני צה"ל, כפי שמביא אותם מבקר המדינה, יותר מ-10,000 חיילים, קצינים ואזרחים עובדי צה"ל עתידים לשרת בנגב בעקבות העתקת היחידות. כ-32% מהם אנשי קבע - מתוכם 64% עוסקים במקצועות טכנולוגיים, בהנדסה ובמדעים מדויקים.

ברק לא עשה דבר

במארס 2010 שינה משרד הביטחון את עמדתו. מנכ"ל משרד הביטחון, אודי שני, דיבר על "חלקה של מערכת הביטחון בנטל התקציבי". בספטמבר נאמר כי מערכת הביטחון מוכנה לשאת ב-10% מעלות הפרויקט, אך באוקטובר מסרו נציגי אגף התקציבים באוצר למבקר המדינה, כי 10% אינם מספקים אותם.

מאז נכנס אהוד ברק ביוני 2007 לתפקיד שר הביטחון, לא מצא המבקר סימוכין לדיון ייעודי כלשהו בהשתתפותו ובהשתתפות וראשי מערכת הביטחון בנושא העתקת היחידות. המבקר קובע כי בכירים במערכת הביטחון, באוצר ובמשרד ראש הממשלה, שאמורים היו להוביל את הפרויקט - ובראשם מנכ"לי משרד הביטחון, הממונים על התקציבים באוצר ומנכ"לי משרד ראש הממשלה מאז 2008 - לא פעלו די הצורך לפתרון בעיית המימון. לפי הדו"ח, ועדת ההיגוי התכנסה רק פעם אחת; ומשרד ראש הממשלה לא יזם פעילות לפתרון המחלוקת.

מבקר המדינה קובע כי נוכח חשיבות הפרויקט נדרשת מעורבותם האישית של שר הביטחון ושל שר האוצר בקידום, גיבוש ופתרון דחוף למחלוקת בנושא מימון הפרויקט. אם לא תושג הסכמה ביניהם, קובע המבקר, עליהם להביא את המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה בהקדם האפשרי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו