בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חגיגת השכר במשרד מבקר המדינה - נמשכת

ושלא יעבדו עליכם

תגובות

>> נושא שכר הבכירים (המאוד מופרז) בחברות הבורסאיות, תופס כותרות בימים אלה, אך בעיית הפערים בשכר נמצאת גם בין משרדי הממשלה וגם בין תפקידים דומים במשרדים השונים.

על רקע זה ראוי להזכיר שהמשרד היחיד שאינו כפוף לאילן לוין, הממונה על השכר, הוא משרד מבקר המדינה. ואמנם כאשר לוין פירסם את נתוני השכר במגזר הציבורי ל-2009, נתוני משרד המבקר היו חסרים. זאת, משום שמשרד מבקר המדינה הוא המשרד הממשלתי היחיד שקובע לעצמו את תקציבו, את מספר עובדיו ושכרם, כאשר הוא זקוק רק לאישור פורמלי של ועדת הכספים; וכאשר אין פיקוח חיצוני, החגיגה נמשכת.

כמו כן, לוין מפרסם את נתוניו באופן פומבי, בשקיפות מלאה, והם נהפכים לשיחת היום. אבל מבקר המדינה מצניע את הנתונים.

עד 2005 נהג המבקר לפרסם את טבלאות השכר שלו דרך ועדת הכספים, והן קיבלו פרסום בולט באמצעי התקשורת. מכיוון שהמבקר ספג ביקורת בגין השכר המופרז של עובדי משרדו, הוא הפסיק את הפרסום דרך ועדת הכספים למשך שנתיים (2006 ו-2007).

אבל אז התפתח לחץ ציבורי, גם מצד כותב שורות אלה, עד שהמבקר מצא פתרון אחר: הוא החל לפרסם את נתוני השכר באתר משרדו, בלי לדווח על כך לתקשורת. על כך מגיב המבקר ש"אין שחר לטענה כאילו המשרד מצניע את נתוני השכר. הם מתפרסמים באתר המשרד באינטרנט".

הפערים גדלו

לאחר שמצאתי את נתוני השכר באינטרנט, התברר לי שהפערים בין עובדי המשרד לשאר בני תמותה - גדלו. ב-2008 היה הפער בין שכר עובדי מבקר המדינה לשכר שאר עובדי המדינה 58%. ב-2009 התרחב הפער: השכר הממוצע במשרד המבקר עלה ל-20,435 בחודש לעומת 12,564 שקל בשירות המדינה. כלומר, פער של 63%.

הפערים גדלו בכל התחומים. עובדי הדרג המינהלי במשרד המבקר זכו לעלייה של 0.72% בשכרם הריאלי, לעומת ירידה ריאלית של 2.68% בשכר הדרג המינהלי בשירות המדינה. עובדי ביקורת המדינה, שהם אנשי המקצוע במשרד, ספגו ירידה של 0.78% בשכרם הריאלי, אבל אנשי המקצוע בשירות המדינה ספגו ירידות חדות יותר; עובדים בדרג המח"ר סבלו מירידה ריאלית של 2.15%, מהנדסים בשירות המדינה סבלו מירידה של 3.3%, וכך גם עובדי המחקר בשירות המדינה, שסבלו מירידה של 2.84% בשכרם הריאלי. כלומר, כדאי מאוד לעבוד במשרד המבקר.

על כך מגיב המבקר שהשכר במשרדו "עלה רק ב-0.13% מול השכר הממוצע בשירות המדינה".

אבל עם כל הכבוד, אין להתייחס לממוצעים, אלא למקצועות מקבילים שמולם יש להשוות. השכר של האחיות, למשל, עלה ב-3.4%, ולכן השפיע על השכר הממוצע בשירות המדינה, אך זה לא רלוונטי להשוואת השכר מול עובדי ביקורת המדינה.

הבכירים בשמים

ב-2008 היו 41 איש במשרד מבקר המדינה שהשתכרו יותר משכרו של מנכ"ל משרד ממשלתי או משכרו של חבר כנסת; הם השתכרו יותר מ-33 אלף שקל בחודש. ב-2009 היו במשרד המבקר 45 איש שהשתכרו יותר מ-35 אלף שקל בחודש, כלומר יותר עובדים שמרוויחים יותר ממנכ"ל או מחבר כנסת.

מתוך אותם 45 איש, שישה עובדים השתכרו יותר מ-45 אלף שקל בחודש, כלומר יותר משכרו של ראש הממשלה או שר. שיאן השכר במשרד המבקר מרוויח 48,959 שקל בחודש, מספר שתיים משתכר 48,898 שקל ומספר שלוש משתכר 47,056 שקל בחודש; ויש להם גם קביעות.

במשרדי הממשלה נהוג לתת את הדרגה המקסימלית 46+ רק למי שהוא בדרג של משנה למנכ"ל. אבל במשרד מבקר יש גם סגן מנהל אגף עם הדרגה המקסימלית הזו, כי כאשר אין פיקוח חיצוני הפערים ממשיכים לגדול, עד שהנושא כולו יתפוצץ.

על כך מגיב המבקר שבעלי השכר שמעל 45 אלף שקל בחודש הם "בעלי תארים וותק של עשרות שנים, והם משתכרים יותר ממבקר המדינה וממנכ"ל משרדו".

שיטת קידום מעניינת

במשרד המבקר יש שתי קבוצות עובדים עיקריות: עובדים בדרג מינהלי ועובדים בדרג הביקורת (כלכלנים, רואי חשבון ומשפטנים). שכרם הממוצע של עובדי הביקורת כפול משכר העובדים המינהליים, אבל העובדים המינהליים רוצים להתקדם.

לכן המציאו במשרד שיטה ייחודית: אפשרות לקפיצה בין הדרג המינהלי (פקידים, מזכירות, נהגים, עובדי לוגיסטיקה) לדרג הביקורת המקצועי. הדבר נעשה באמצעות השגת תואר ראשון בכל חוג שהוא, בכל מכללה ובכל רמה. ברגע שיש לך תואר - אתה עובר לדרג הביקורת ושכרך מתקדם בהתאם, אף שעבודתך לא השתנתה כלל.

הנה, ב-2009 מספר המשרות בדרג המינהלי ירד ב-12, אך מספר המשרות בדרג ביקורת המדינה עלה ב-28. המבקר אומר בתגובה כי "מדיניות המשרד היא לצמצם את כוח האדם המינהלי ולתגבר את עובדי הביקורת, נוכח הגידול בהיקף פעילות הביקורת".

דור ב' עדיין מחכה

כבר במאי 2006 התחייב מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, לפעול לקיצוץ השכר של בכירי משרדו. ההתחייבות באה על רקע עימות חריף שפרץ בינו לבין נציב שירות המדינה, שמואל הולנדר, בנושא הסדרי השכר יוצאי הדופן במשרד המבקר. אבל הקיצוץ לא הורגש. שכר הבכירים המשיך לעלות.

לפני כמה שנים אמר לינדנשטראוס שיקים ועדה ציבורית לבדיקת "החלת דור ב' לעובדים חדשים שייקלטו במשרד". אבל הקמת הוועדה התעכבה זמן רב. היא הוקמה לבסוף ביולי 2009 בראשות השופט בדימוס אורי גורן, ואף הגישה מסקנות באוגוסט 2010. אך עד כה אין שום תוצאות בשטח.

ראוי להזכיר כאן שבנק ישראל כן פעל בנושא. הוא הנהיג כבר בספטמבר 2009 כללי שכר חדשים לדור ב', במטרה להוריד את עלויות השכר בבנק. המבקר אומר בתגובה כי "מנכ"ל המשרד, מוטי בסר, עוסק בנושא באינטנסיביות כדי לבחון היתכנות להפעלת דור ב' במשרד".

אז תארו לעצמכם איזה דו"ח היה מוציא לינדנשטראוס תחת ידו אם משרד ממשלתי כלשהו היה מבטיח דור ב' לפני שנים, אך לא מבצע זאת עד היום.

והערה לסיום: לפני כמה חודשים כתבתי כאן כמה מלים חריפות בקשר לדברים שאמר המבקר, בעת שהתקיים דיון בנושא השכר במשרדו, בוועדת ביקורת המדינה בכנסת. לדעת לינדנשטראוס הדברים שכתבתי בקשר להתנהגותו בדיון היו מסולפים ולא נכונים.

האם ישי יקשיב?

ביום שישי ייכנס שעון הקיץ לתוקף. הוא נכנס לתוקף שבוע אחרי אירופה, ויסתיים ארבעה שבועות לפני אירופה.

השר סילבן שלום, שהוא תומך ידוע בהארכת שעון הקיץ, שלח השבוע מכתב לשר הפנים, אלי ישי, שבו הוא קובע כי "ישראל מפגרת אחר העולם המערבי" בתחום זה. שלום מדבר על היתרונות הכלכליים והחברתיים של הארכת שעון הקיץ בדומה למקובל במדינות העולם המערבי, כדי שלא נפסיד "שעות אור יקרות למשק ולכלל האזרחים".

אז אולי ישי לא רוצה להקשיב לח"כ ניצן הורוביץ ממרצ שהגיש הצעת חוק בנידון, אך גם לשלום הוא לא רוצה להקשיב?



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו