בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצב משפחתי | משפחת קוגלר-פלורסהיים-כהן

יקום

תגובות

משפחת קוגלר-פלורסהיים-כהן בביתה בקיבוץ יקום. מימין: עידן, טל, ארז, אביב ורותי

* משתתפים: ארז (44), רותי (41), עידן (13 וחצי), טל (10 וחצי), אביב (7 וחצי).

* הבית: חד קומתי, צמוד קרקע, משופץ, מאזין להמיית כביש החוף, "משויך".

* משויך: על פי המאזן ("שווי הנכס מול שנות הוותק כחבר"), רותי ("אני חברה") היתה צריכה לשלם לקיבוץ 65 אלף שקל כדי לרכוש את הבית, אבל זכויות ההורים קיזזו את הסכום לאפס.

* השיפוץ: לפני שנתיים הרחיבו ל-110 מ"ר, עשו רצפת קרמיקה אפורה, פתחו מטבח (עם דלפק) והניחו פרקט-למינציה בחדרי הילדים. נוף השדות בחלונות נותר כשהיה ("היום אף אחד כאן לא עוזב").

* 4 אחרי הצהריים: בקצה הדשא ומדרכת הבטון מנמנמת מרפסת עם עציצים, פעמוני-רוח, דלת-רשת ונאלה.

* נאלה: כלבה ריצ'בקית שחוטמה מציץ מתוך מלונה. עד לפני שבוע היתה חוצה לילה-לילה את כביש החוף במנהרה כדי לבקר את סנצ'ו בקיבוץ געש השכן. לפני שבוע סנצ'ו מת והיא עדיין יוצאת לדרך, ממאנת להינחם.

* נכנסים: מעבר לדלת שולחן אוכל כבד ("מצאנו זרוק ליד הביצה"), אחריו מטבח מואר עם 2 כיסאות רגל אדומים, ואחריהם סלון עם ספה מודולרית חומה, פופים כתומים, אגרטל קוצים ושידת טלוויזיה שמעליה נוף כפרי כתמתם מחולק ל-3 תמונות. יוצאים לחדרים.

* החדרים: כדי להגיע חולפים על פני ספרייה ("מובי דיק", "יער נורווגי", כרכי "משמר לילדים") ופינת מחשב משותפת. מימין גרים טל ואביב שחולקים חדר פסטלי, רב-דובי, משמאל חדרו של עידן עם תעודת הצטיינות בלימודים. מציצים להורים (מיטה לבנה, וילונות תחרה). בצד שלו "מעשה בטבעת" (אילן שיינפלד), בצד שלה "פאנג שואי" ו"לאהוב כל מה שיש".

* פרנסות ועיסוקים: רותי מנהלת את המחלקה הלוגיסטית ב"פלסטיב", המפעל הקיבוצי ("2 וחצי דקות הליכה מהבית"), שמייצר בקבוקי שמפו, מכלי מי- עדן-בר ועוד. בתפקידה כאחראית משלוחים (מיטבתה עד קרית שמונה), עובדת 5 ימים בשבוע (5 וחצי בבוקר - 4 אחר הצהריים) ולא ממש חיה בשלום עם שגרת יומה המקצועית. חולמת להקים ("בטווח השנתיים הקרובות") קליניקה לטיפול בשיטת ה"טרילותרפיה".

* טרילותרפיה: שיטה שפיתח ה"מאסטר-זן" נסים אמון, שעיקרה "איזון בין 'ראש, רגש ואמצע'".

* אמצע: "האני".

* המשך: כתלמידתו של אמון, רותי אומרת שהשיטה מיועדת "לפתוח את החוזה הפנימי בין הראש לרגש כדי ליצור הסכם מתוקן". בנוסף היא לומדת רפלקסולוגיה ("חלום רזרבי", ארז) כדי לשלב בין התורות. בכל מקרה, כל יום ב-4 היא בבית עם הילדים, מרגישה טוב כאשה עובדת, מעולם לא חשה מאוימת ("למרות שגם בקיבוץ יש טיפוסים").

* ארז: עובד בת.ש.ר (תכנון שיפור ראייה) בגעש, חברה שמוכרת ציוד (בעיקר אופטי) ותוכנות לעיוורים וכבדי ראייה (בין היתר - קוראי מסך, צגי ברייל, מקלדות ברייל, תוכנות הגדלה וגם משקפי מנתחים). במסגרת עבודתו אחראי על הדרכות ותמיכה ("במובן מסוים אני מנהל מוצר"), את ימיו מבלה בדרכים, נוסע בין בתי עיוורים ברחבי הארץ ביונדאי I-30 2011, (140 אלף ק"מ בשנה), מרוצה.

* עיסוקי הילדים: עידן תלמיד כיתה ח' בחטיבת הביניים בשפיים, מגיע באוטובוס של המועצה, אחרי הלימודים עוסק בקמ"י - קרב מגע ישראלי, שיטה שפותחה לדבריו בצה"ל ("יותר התגוננות מאשר אמנות לחימה").

* טל ואביב: תלמידי בית הספר "אדם וסביבה" (הייחודי) בגעש בכיתות ד' ו-ב' בהתאמה (350 שקל בחודש, 12 אלף שקל בשנה לילדי חוץ). אחרי הלימודים, טל עוסק בקונג-פו, כדורגל וגלישת גלים, חולם לגלוש בהוואי ("כמו קלי סלייטר"), אביב חניכת חוג התעמלות-קרקע במכון וינגייט, יודעת כבר לעשות "גלגלון".

* קורות רותי: ילידת יקום, 69', פלורסהיים במקור, הקטנה מבין ארבעה (אחות ושני אחים). אמה, בת קיבוץ מעברות, היתה מורה ללשון ומחנכת בתיכון, אביה, יליד גרמניה, ניצול שואה (כתב את הספר "יומנו של בר מזל"), דובר שבע שפות, ממייסדי יקום, שימש בין היתר אקונום ומיחשב את הכל-בו. משפחה חילונית, אנשי השומר הצעיר. בנעוריה היתה רותי חניכת הלינה המשותפת ("לא יצאתי שרוטה"), היום אינה רואה את ילדיה עוברים חוויה דומה ("יש גבול"). יסודי למדה ביקום, תיכון במוסד החינוכי "רמות חפר" במעברות ("אנחנו ערמת החבר'ה על הדשא"). הכל העסיק אותה לדבריה, חוץ מלימודים ("ובעיקר החבר'ה"). שירתה שנה בצה"ל ("הספיק לי"), בת 19 התחתנה ("שטות של ילדות"), מקץ 3 שנים נפרדה ("בלי עקבות"), חזרה לקיבוץ, עשתה בי-איי בתקשורת (במכללה למנהל בהרצליה) והתחתנה בשנית (עם יאיר כהן, אבי עידן). אחרי 3 שנים נפרדו ("יש הסדרי ראייה") ופגשה את ארז (99'). נישואיה השניים היו לדבריה מעין "הכנה נאותה" לחייה המשותפים עם ארז. מעולם, אומרת, לא הפסיקה להאמין בזוגיות ("הסוד לבחור את הדבר הנכון").

* קורות ארז: יליד געש, 66', הצעיר מבין ארבעה (אח ושתי אחיות), בן ליוצאי ארגנטינה שעלו ב-48' והקימו את הקיבוץ ("אחרי שנלחמו בנגבה"). אביו, שהיה מזכיר הקיבוץ, נגר ונהג, נפטר ב-80' ("הייתי בן 16"), אמו (שנפטרה ב-98') עבדה כמטפלת וכאקונומית ("גם במלון הקיבוץ הארצי בנתניה וגם בבית הקיבוץ הארצי בתל אביב"). יסודי למד בגעש, תיכון במעברות, את הלינה המשותפת זוכר לטובה ("היו כאלה שהיה להם קשה"), מצטער על רוח הסוציאליזם שפסה ("שפכו את התינוק עם המים"), עדיין חש נקיפות מצפון על כך שחצה את הקו ועבר מגעש ליקום. כך או כך, אומר ש-75 אחוז מחייו זה מוזיקה.

* מוזיקה: ארז נגן גיטרה חשמלית, היה חבר להקות "חפיף", "אדליטה קוגן" וה"קוקיז" ("עם מראה חיצוני של קרוסבי סטילס"), עדיין מנגן עם חברים ("נותנים בראש").

* המשך: לא עשה בגרות ("מתוך בחירה"), שירת בקומנדו הימי ("תכל'ס, אפסנאי של סירות גומי"), עשה שנה בקיבוץ, שנתיים בחו"ל ("ארצות הברית, תאילנד וכאלה"), חזר לגד"ש, עבד במפעל התאורה של הקיבוץ (מחלקת מערכות מידע), עבר ל"תיירות" ("חתונות בבריכה"), למד חצי שנה ברימון (קומפוזיציה) ופגש את רותי ("תיאורטית ראיתי אותה כשהייתי בן 16, תכל'ס הבחנתי בקיומה כשהייתי בן 32").

* הפגישה: פאב יקום, 99', הופעה של "האדליטה". היא באה לבד והוא מהבמה הבחין בה. באותו ערב ביקש מחבר (רון) שיכיר ביניהם ומאז לא נפרדו. רותי: "הוא היה החתיך של המוסד, היה בו משהו מקסים, אולי המוזיקליות". אחר כך עברו לגור ביחד וההריון (עם טל) מיסד את הקשר.

* מיסוד הקשר: חתונה לא היתה שם ("היה טקס בפאב שבו נפגשנו, ודן תורן עשה כאילו הוא רב").

* סדר יום: רותי משכימה ב-5, מצחצחת שיניים, שוטפת פנים, לא שותה, לא אוכלת והולכת למפעל. ארז משכים ב-6 וחצי, מתרחץ, מתלבש, מפשיר לחם לסנדוויצ'ים, מעיר את הילדים (לשוקו וקורנפלקס) ומכין לעצמו קפה פילטר. ב-7 רותי מצטרפת אליו (1 סוכר). עידן יוצא ב-7 ועשרים, עד 25 דקות ל-8 הבית ריק.

* צהריים: רותי תאכל בחדר האוכל בקיבוץ ("יש לי מספר תקציב"), ארז יעצור ב"איזה 'ילו'" על אם הדרך ("זוועה") ואם יהיה לו מזל, אומר, ייכנס לקוסקוס אצל סימה בגני תקוה. עידן שחוזר מבית הספר יאכל גם הוא בחדר האוכל, הקטנים יסעדו בבית הספר ("יש קייטרינג"). ב-4 וחצי רותי והילדים בבית ואם צריך להסיע לחוגים היא "משיגה רכב". ארז חוזר בערך ב-6 לארוחת ערב ("חמה").

* טלוויזיה: רותי - חדשות ערוץ 2 ("אהבתי את 'מחוברים'"), ארז - לואי ת'רו ונשיונל ג'יאוגרפיק.

* נטל הבית: רותי שוטפת ("שטיפה ממש פעם בשבועיים"), אוכל עושים ביחד ("ואביב תמיד עוזרת"). ארז, מספרים, ספציאליסט בשרים, שעועית ופז'ואדה ברזילאית.

* אלוהים: עידן מאמין, טל - לא, אביב מאמינה. "יש משהו, איזה אקזיסטנס, שמכוון", אומרת רותי. ארז: "כשרע לי אני מאמין, כשטוב לי אני לא זוכר אותו".

* מדינת ישראל: "בשנים אחרונות אני רוצה להיכנס לבועה", רותי. ארז: "אני נוסע המון ואני רואה מציאות קשה - מדינה קפיטליסטית, דתית, לאומנית, אבל אני לא בנקל אשבר". להגר? רותי לא חושבת שיהיה משהו שיגרום לה ללכת.

* החמצה: "הייתי צריכה להיות עצמאית מזמן", אומרת. ארז - "שלא בחרתי במוזיקה".

* געגוע: "לאבא ואמא", ארז. "לדשא הגדול שליד חדר האוכל", רותי.

* האושר (בסולם מ-1 עד 10): רותי - 7, ארז ועידן - 8, טל - 9, אביב - 10.

משפחות המעוניינות להשתתף במדור מוזמנות להתקשר: 5624687-03, אי-מייל: avner@haaretz.co.il



הבית. משויך



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו