בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

תמצית סיפורו של ההיי-טק הישראלי

אומת הסטארט-אפים

תגובות

>> האקזיט של קאדנט שנמכרה לאליין הוא הרביעי בהיי-טק הישראלי בתוך פרק זמן של שבועיים. קדמו לו עסקת פייסבוק-סנאפטו, ברודקום-פרוביג'נט ומק'אפי-סנטריגו. מדוע בפרק זמן קצר נרשמו ארבעה אקזיטים בהיקף כולל של 650 מיליון דולר?

אין קשר ישיר בין העסקות, אך סיפורן של החברות הנמכרות הוא סיפורו של ההיי-טק הישראלי. פייסבוק רכשה את הכישרונות של סנאפטו ואת קהל המשתמשים שלה. ברודקום רכשה את פרוביג'נט בגלל הטכנולוגיה. סנטריגו נמכרה בגלל הקרב שמק'אפי מנהלת מול שחקניות גדולות, יבמ ואורקל, שכבר רכשו חברות עם פתרונות דומים.

בשורה התחתונה. ההיי-טק הישראלי ממשיך לייצר אקזיטים, ולאורך 2011 נמשיך לראות עסקות מכל הסוגים. שלוש שאלות עולות וצפות. הראשונה: האם משקיעי הון סיכון ידעו להעריך כבר בתחילת הדרך שהחברה שבה הם משקיעים מסוגלת באמת להיות גדולה. כזו שמסוגלות לסרב להצעות ולהגיע לשווי גדול יותר.

השאלה השנייה: האם ההיי-טק הישראלי נידון להיות מעבדת המו"פ של העולם. ליהפך למרכזי פיתוח על בסיס רכישות סטארט-אפים, או שמא אפשר ליצור כאן עוד חברות כמו מלאנוקס, נייס וצ'ק פוינט. חברות שמצליחות לספק בישראל עבודה לא רק לאנשי מו"פ מתוחכמים.

והשאלה האחרונה היא האם נראה יותר אקזיטים הדומים לפרוביג'נט. שלפחות שמרכז הפיתוח שלה יישאר בישראל ויספק פרנסה לנשארים בישראל - אומת הסטארט-אפים.

בשלב מסוים יוכלו אותם יזמים ועובדים שנשארים במרכז הפיתוח בישראל לפרוש, להקים סטארט-אפ חדש ולייצר מקום עבודה וקניין רוחני שיספקו תעסוקה למעגלים נוספים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו