בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

איך מעודדים נשים ללמוד מקצועות טכנולוגיים

שוויון מגדרי

תגובות

>> יום האשה הבינלאומי שצוין באחרונה בפעם ה-100, מספק הזדמנות להסתכל אחורה ולראות את השינוי העצום שחולל המאבק לשוויון נשים בכל ענפי החברה והכלכלה. העובדה שנשים נמצאות כיום באינספור זירות שמהן נעדרו לפני 100 שנים, היא העובדה המשפיעה ביותר על דמות החברה שאנחנו חיים בה. בפוליטיקה, במקומות העבודה, בתרבות, באמנות, בספורט, בתקשורת, בחברה האזרחית, בתעשייה - כמעט בכל כיוון שתביטו העולם השתנה בזכות השתלבותן של נשים.

ואולם, ביום האשה הבינלאומי חשוב יותר להסתכל על המקומות שבהם עדיין לא התחולל השינוי, להבין למה ולחשוב כיצד ניתן לקחת את ההצלחות מתחומים אחרים כדי לקדם שינוי גם בתחומים אלה.

דוגמה טובה לזירה שצריך להפנות אליה את המבט כדי לראות שנשים אינן מצליחות לממש בה את הפוטנציאל שלהן, היא זירת המקצועות הטכנולוגיים. ודאי, אפשר למצוא נשים מהנדסות תוכנה או מהנדסות אלקטרוניקה, או עובדות בתחומי הנדסה והנדסאות שונים, אבל הן היוצא מן הכלל המעיד על הכלל. הכלל הוא שהמקצועות הטכנולוגיים נחשבים גבריים, יש להם תדמית שמרחיקה נשים מכניסה אליהם, יש בהם מסורת שמקשה על נשים להתקדם בהם, ויש אדישות של המערכות הרלוונטיות למצב הזה. התוצאה היא שכולנו מפסידים.

הבעיה אינה בעיה של נשים, היא בעיה של החברה הישראלית כולה. כוח אדם מעולה ומוחות מבריקים, שיכלו להצעיד את כולנו קדימה, אינם מפיקים את התועלת החברתית שיכלו להפיק, רק בגלל שהם אצורים אצל נשים שלא בחרו למצות את כישוריהן הטכנולוגיים. אני רואה את הנשים האלה מקרוב כסטודנטיות צעירות. אני רואה כמה הן מצליחות כשהן מחליטות להצליח, כשהן מתעלמות מהחסמים המוערמים על דרכן.

מה ניקח מהצלחתן של נשים להתקדם בתחומים אחרים? את ההבנה שאת הסיבות צריך לחפש בשורשים התרבותיים העמוקים ביותר ובמסורות המושרשות ביותר. לא קנוניה מונעת מנשים להתקדם במקצועות הטכנולוגיים, אלא תפישת עולם שגויה, שמכתיבה התנהלות שגויה של כל המערכות הרלוונטיות. כך למשל, כשתלמידת תיכון מתקשה בלימודי 5 יחידות מתמטיקה, מרבית היועצים החינוכיים - כמו גם היועצות החינוכיות, יציעו לה את האופציה של מעבר למסלול 3 יחידות מתמטיקה. לעומת זאת, תלמיד עם קשיים דומים יעורר תגובה של ניסיונות שכנוע עזים שלא לוותר, למצות את הפוטנציאל, לקבל עזרה, ובלבד שלא יצמצם את מספר הדלתות שיהיו פתוחות בפניו בעתיד. מבחנים בבתי ספר תיכונים, מבחני מיון ומבחנים השוואתיים של משרד החינוך, מבוססים רובם ככולם על דימויים ותפישת עולם גברית.

הדרך לשינוי עוברת ראשית בהכרה שנשים אינן פחות מוכשרות טכנולוגית מגברים, ושהצלחתן הנמוכה יחסית בתחום נובעת מחסמים לא עניינים המוערמים על דרכן. לאחר מכן, יש להכיר בכך שהשינוי הוא אינטרס חברתי כולל, ולדרוש מהממשלה והגורמים הרלוונטיים להקצות את התקציבים לכך. למשל, באמצעות מלגות שיעודדו נשים להיכנס למסלולי לימוד והכשרה טכנולוגיים, כדי להוציא את הפוטנציאל שלהן מן הכוח אל הפועל. אבל השינוי צריך לבוא בשלב מוקדם יותר. יש לבחון את שיטות ההוראה, תוכניות הלימודים, חומרי הלימוד והמבחנים בבית הספר היסודי, כשהתלמיד נחשף לתחומי הלימוד השונים. יש לחשוף אותם לתחומים מדעיים טכנולוגיים כבר מהגיל הצעיר, כדי שבעתיד תהיה מודעות לתחומים אלה.

חוק השלכות מגדריות הטיל על הרשות למעמד האשה במשרד ראש הממשלה להגיש לכנסת חוות דעת על ההשפעות המגדריות של הצעות חוק שונות. אין סיבה שלא לאמץ רעיון דומה לתוך מערכת החינוך וההשכלה, כך שיהיו מי שיתריעו בפני הטיות בתוכני הלימוד והחומרים הרלוונטיים וימנעו המשך ההדרה של נשים.

הכותבת היא מנהלת מכללת אורט סינגלובסקי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו