בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלוש טעויות בתכנון ארוך טווח

אסטרטגיה

תגובות

>> תהליך תכנון אסטרטגי הוא תהליך עמום, שמלווה ב"באזז-וורדס" ובאמירות ריקות שמשטחות את הדיון. כדי לדון בסיבות השורשיות שמונעות טיפול באתגרים, כדאי להכיר שלוש תפישות נפוצות לגבי אסטרטגיה שמרדדות את השיח הציבורי:

תפישה ראשונה: "צריך להחליט מה אנחנו רוצים לעשות". בדיוק כך, רק 180 מעלות הפוך. אסטרטגיה עוסקת במה שלא עושים - מה אנחנו בוחרים למקם נמוך בסדר העדיפויות כדי לפנות משאבים לדברים החשובים. מה חשוב יותר - צמצום תופעת העובדים העניים או שילוב חרדים וערבים בכוח העבודה? צמצום הפערים החברתיים או הגברת התחרותיות? הכי קל לומר גם וגם, אבל אז לא נוכל לטעון שיש לנו אסטרטגיה. אסטרטגיה עוסקת בהכרעות קשות, שמשמעותן ויתורים כואבים על דגלים מסוימים, כדי שנוכל להפנות משאבים לטיפול באתגרים המכוננים. כולנו רוצים שישראל תוביל את מהפכת האנרגיה הירוקה, אך האם אתם מוכנים להעלאה של 25% במס הבנזין כדי לממן סובסידיות לפיתוח תעשיית האנרגיות החליפיות? צריך לשאול איפה אנחנו רוצים לוותר ומאין יבוא הכסף, ולא רק לומר "אנחנו רוצים להיות בריאים, צעירים ועשירים".

תפישה שנייה: "קודם נדון במטרות אסטרטגיות, אחר כך ב'איך'". זו הדרך הטובה להתחמק מעיסוק נוקב בשאלות האמיתיות שבהן נדרשות התמודדות והכרעה. הדבר נכון במיוחד בסוגיות של המדינה, שבהן דווקא ה"מה" ברור ורצוף קלישאות. כך למשל, ברור לכולם שצריך להשקיע בחינוך - בדיוק בגלל זה הוקמה ועדת דברת ונוסחה רפורמת אופק חדש. אז השאלה היא למה זה לא קרה ואיך גורמים לזה לצאת לפועל, ואז אולי נגלה שהאתגר הוא לא "להשקיע בחינוך", אלא למשל, ליצור מערכת תקנות שתאפשר יותר כוח למנהלי בית הספר על חשבון ועדי המורים. במקום לומר "צריך לצמצם פערים", בואו נשאל מהו המנגנון שמאפשר פערי שכר עצומים במגזר הציבורי בין עובדת סוציאלית לסוור בנמל אשדוד, ולמה ההסתדרות אינה מגנה על עובדים סוציאליים כמו על סוורים. השאלות האמיתיות הן למה זה לא קרה ואיך משנים את זה.

תפישה שלישית: "צריך לנסח חזון שיתאר את הכיוון שאליו רוצים ללכת". חזון אינו אסטרטגיה. מתי ראיתם חזון של גוף שממנו ניתן להבין מה סדר העדיפויות שלו, אלו משימות גדולות הוא לוקח על עצמו ועל אלו הוא מוותר? כתיבת חזון היא מלכודת דבש שמובילה למסמך אוטופי, חסר כל משמעות אופרטיבית. רוצים תכנון ארוך טווח? אל תברחו לניסוחים ולמלים יפות. בואו נברר לעומק את האתגרים ונשאל שאלות קשות את מי שמונע מאתנו להתגבר עליהם.

הכותב הוא מנהל התכנון האסטרטגי בחברת HP-Indigo וחבר ועד מנהל בעמותת נובה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו