בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ישראל במקום 23 מתוך 34 ב-OECD בתוצר לנפש

ההוצאה לתלמיד ב-OECD גבוהה ב-30% מההוצאה בישראל

תגובות

>> המשק הישראלי צלח את המשבר העולמי האחרון בהצלחה יחסית, הפגיעה בפעילות היתה מתונה וההתאוששות - מהירה. ואולם למרות הצמיחה המהירה בשנתיים האחרונות, התוצר לנפש בישראל עדיין נמוך משמעותית בהשוואה למדינות המפותחות. ישראל מדורגת במקום 23 מתוך 34 בין מדינות OECD בתוצר לנפש, עם תוצר העומד על 84% מהתוצר הממוצע של מדינות OECD.

דו"ח בנק ישראל ל-2010 קובע כי כדי לשפר את מקומו היחסי של המשק הישראלי, קצב הצמיחה צריך להיות מהיר יותר במידה משמעותית מבמדינות OECD. לשם כך, יש להגדיל את שיעור המועסקים באוכלוסייה, במקביל להשקעה בהון פיסי ובהון אנושי.

לפי הדו"ח, מבין המדינות שבהן התוצר לנפש אינו נמוך במיוחד, אי השוויון בישראל הוא הגבוה ביותר אחרי ארה"ב. אי-השוויון הגבוה מתבטא גם בשיעור העוני בישראל, הגבוה יחסית ביחס למקובל במדינות OECD. תופעה זו משקפת, בין השאר, את שיעור התעסוקה הנמוך במיוחד של גברים חרדים ונשים ערביות. בישראל נרשמה בעשור האחרון עלייה מתמדת באי השוויון, בשל יציבות באי-השוויון בהכנסות הכלכליות וירידה של חלק הממשלה בצמצום אי-השוויון באמצעות מסים והעברות.

לדעת בנק ישראל, אי שוויון גבוה יכול לפגוע בפיתוח ההון האנושי, המשאב העיקרי שבו למשק הישראלי יש יתרון יחסי, והכנסות נמוכות פוגעות בהשקעה בהון האנושי ברמת הפרט. בנק ישראל מדגיש כי במדינה שבה אי-השוויון בהכנסות גבוה, יש צורך רב בשירותים ציבוריים ברמה גבוהה, שיפעלו לצמצום השלכות אי-השוויון על הרווחה ועל ההשקעה בהון אנושי. למרות זאת, גודל הממשלה בישראל אינו גבוה בהשוואה בינלאומית, ובניכוי הוצאות הביטחון הוא נמוך. תוכניות להפחתת שיעורי המס בעתיד יקטינו אותו עוד יותר.

לפי הדו"ח, בולטת הרמה הנמוכה של ההוצאות לתלמיד בישראל לעומת רמתה ב-OECD בהשוואה לעבר. בעוד שב-1995 ההוצאות הציבוריות לתלמיד בישראל וב-OECD היו דומות, ב-2007 ההוצאה לתלמיד ב-OECD עלתה בכ-30% על ההשקעה לתלמיד בישראל.

מציאות זו, שבה ההשקעה הציבורית היחסית בחינוך מידרדרת בעוד אי השוויון עולה, ולכן גם היכולת של כלל האוכלוסייה לפצות על כך באמצעות מימון פרטי מצומצמת, תפגע בכושר ההשתכרות העתידי של חלק מהאוכלוסייה, וביכולת ההון האנושי הישראלי להתחרות בשוק העולמי בעתיד. לדעת הבנק, תוכנית "אופק חדש" בחינוך היסודי, תוכנית המחשוב של בתי הספר ויישום עתידי של התוכנית "עוז לתמורה" בבתי הספר העל-יסודיים יביאו לחיזוק מערכת החינוך הציבורית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו