בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנגיד רומז: הריבית תעלה בשנה הקרובה ב-1% נוסף

בנק ישראל הקפיץ את תחזית הצמיחה ל-2011 - וצופה כי המשק יתרחב ב-4.5%, לעומת התחזית הקודמת,3.8% ? על פערי השכר אמר סטנלי פישר: "ייתכן שפערים גדולים דווקא תורמים לצמיחה"

תגובות

>> "המדיניות המוניטרית של בנק ישראל, אחרי העלאת הריבית ב-0.5% השבוע, ממשיכה להיות מרחיבה. הריבית תמשיך לעלות בשנה-שנתיים הקרובות. לפי המודל של חטיבת המחקר, בשנה הקרובה תעלה הריבית ב-1%, מה שישליך גם על ריבית המשכנתאות" - כך אמר אתמול נגיד בנק ישראל סטנלי פישר במסיבת עיתונאים בירושלים, לרגל פרסום דו"ח הבנק ל-2010.

הנגיד ציין כי 2010 היתה שנה מצוינת למשק. לדבריו, יחס החוב-תוצר של ישראל בסוף 2010 היה 76%, מתחת לממוצע ב-OECD.

הבנק עידכן אתמול את תחזית הצמיחה שלו למשק ל-2011 באופן משמעותי, מצמיחה של 3.8% לצמיחה של 4.5%. הבנק צופה כי המשק הישראלי יצמח ב-2012 ב-4.0%. ב-2010 צמחה כלכלת ישראל ב-4.6%.

מנהלת חטיבת המחקר בבנק, ד"ר קרנית פלוג, אמרה במסיבת העיתונאים אתמול כי העלאת תחזית הצמיחה בבנק נובעת מהאצת הצמיחה בישראל בסוף 2010 (צמיחה של 7.7% ברבעון האחרון) ומהגידול ביצוא בחודשים האחרונים. האוצר וקרן המטבע הבינלאומית (IMF) צופים כי המשק יצמח השנה בשיעור של 3.8%. OECD וברקליס קפיטל צופים גידול של 4.0%. תחזית הצמיחה המעודכנת של בנק ישראל ל-2011 היא איפוא הגבוהה ביותר.

מאידך, תחזית בנק ישראל לצמיחת המשק ב-2012 שמרנית למדי, כאשר קרן המטבע מדברת על צמיחה של 4.2% ו-OECD צופה צמיחה של 4.3%.

לפי התחזית המעודכנת של בנק ישראל, האבטלה במשק - שב-2010 היתה נמוכה יחסית, 6.7% מכוח העבודה האזרחי - תקטן השנה ל-6.1% (כפי שהיה שיעור האבטלה בינואר). ב-2012 שיעור האבטלה ימשיך לרדת לרמה של 5.9%, כמו באמצע 2008. בנוסף, התוצר העסקי של ישראל יגדל ב-2011 ב-5.2% וב-2012 ב-4.6%, לאחר גידול של 5.3% ב-2010; הצריכה הפרטית תעלה השנה לפי התחזית המעודכנת ב-3.9% ובשנה הבאה ב-3.7% (לאחר עלייה של 4.9% ב-2010). לעומת הבנק, האוצר צופה כי הצריכה הפרטית תעלה השנה ב-3.0% ובשנה הבאה ב-3.2%.

לפי בנק ישראל, היצוא ללא יהלומים יגדל השנה באופן מינורי, ב-4.3% (לעומת 10.9% ב-2010), ובאופן נמרץ מעט יותר ב-2012 - ב-5.1%. תחזית היצוא של האוצר ל-2011 ו-2012 היא גידול של 6.2% ו-7.5% בהתאמה (לאחר גידול של 10.9% ביצוא ללא יהלומים ב-2010). ההשקעה בנכסים קבועים תגדל השנה, לפי התחזית המעודכנת של בנק ישראל, ב-7.8%, וב-2012 ב-5.4% - לאחר גידול נאה של 12.4% ב-2010. הצריכה הציבורית תעלה השנה ב-2.7% וב-2012 ב-2.0% (לאחר עלייה של 3.1% ב-2010). היבוא ללא יהלומים יעלה ב-2011 ב-9.7% וב-2012 ב-4.0%, לאחר עלייה של 9.2% ב-2010. בחשבון השוטף של ישראל יהיה ב-2011 עודף של 3.4 מיליארד דולר, כמחצית העודף ב-2010 - שהיה 6.7 מיליארד דולר. ב-2012 יתכווץ העודף ל-3.1 מיליארד דולר.

בלי העלאת שכר כללית

לדברי פישר, לבנק ישראל שלושה יעדים ל-2011: לשמור על יעד האינפלציה של הממשלה (אינפלציה של 1.0%-3.0% בשנה); לתמוך ביעדי הממשלה האחרים - צמיחה, תעסוקה וצמצום פערים; ולשמור על היציבות הפיננסית במשק.

פישר אמר כי בראש ובראשונה, על משרד האוצר לדאוג לצמיחה בת קיימא במשק, וכי הדרך לצמיחה כזו עוברת דרך שמירה קפדנית על מסגרת התקציב. לדבריו, "אם נגיע למצב שבו יש לבחור בין שמירה על מסגרת התקציב לבין הרצון להמשיך ולהוריד מסים - אעדיף לשמור על מסגרת התקציב".

הנגיד ציין כי בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק המט"ח אם יגיע למסקנה שקיימת סטייה משיווי המשקל במסחר דולר-שקל. פישר הביע תקווה כי עליות הריבית בארה"ב ובאירופה הצפויות בתקופה הקרובה יקטינו את הצורך של בנק ישראל להתערב בשוק המט"ח.

עוד אמר פישר כי בנק ישראל יתערב גם אם שיווי המשקל במחירי הנכסים, כולל מחירי הדירות, יתערער. לדבריו, "אם נגיע למסקנה שהמחירים עולים מהר מדי - נתערב". הפתרון הטוב יותר למצוקת הדיור של הזוגות הצעירים, הוסיף, הוא הגדלת היצע הדירות - שכן סבסוד המשכנתאות מגדיל את הביקושים, מעלה את המחירים ופועל בדיוק בכיוון ההפוך לרצוי.

בנושא הדרישות במשק להעלאות שכר, אמר הנגיד כי לישראל יש היסטוריה של אינפלציה גבוהה בשנות ה-80, ואחת הסיבות המרכזיות לכך הן עליות השכר באותה תקופה. לדעת פישר, צריך לתקן עיוותי שכר, אבל אסור להפוך זאת להעלאות שכר כלליות.

בנושא שכר הבכירים במשק, אמר הנגיד: "אישית, אני לא מחבב פערי הכנסה גדולים. השאלה מה טוב למשק ומה טוב לצמיחה. ייתכן שפערים גדולים דווקא גורמים לצמיחה. אם יש מנהל מצוין בחברה המעסיקה אלפי עובדים, והוא משנה את עתידה, ייתכן שמגיע לו שכר גבוה במיוחד. צריך לבחון כל מקרה לגופו. אני לא חושב שהממשלה יכולה להחליט מה השכר הנכון למשק. לכן לחברות יש דירקטורים והנהלות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו