בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חוק ששינסקי אושר בכנסת; "הדמוקרטיה ניצחה את הלחצים"

רוב של 78 ח"כים מול שניים שהתנגדו העניק לשטייניץ ניצחון במאבק נגד חברות הגז ? אישור החוק יגדיל את הכנסות המדינה בעשורים הבאים ב-120 מיליארד שקל לפחות ? ח"כ שאמה-הכהן: "התנהלה מלחמה לא קונבנציונלית שבה הצליחו הטייקונים לפעול בעורף הדמוקרטיה"

תגובות

>> שנה לאחר שיצאה לדרכה הבחינה המחודשת של המשטר הפיסקלי בתחום אוצרות הטבע של ישראל - אישרה אתמול הכנסת חלוקה חדשה של רווחי הגז הטבעי והנפט בין הציבור לבין היזמות הפרטית. ברוב של 78 חברי כנסת מול שני מתנגדים בלבד, אושר אתמול "חוק מיסוי רווחי נפט", המגדיל את הכנסות המדינה ממכירת המשאבים מ-30% כיום לשיעור של 52%-62% בעתיד. שני הח"כים שהתנגדו הם אורי אריאל ומיכאל בן ארי (האיחוד הלאומי).

"זוהי תעודת כבוד לכנסת ישראל, לקואליציה ולאופוזיציה, שעמדה בלחצים וקיבלה החלטה מוסרית וצודקת", אמר שר האוצר, יובל שטייניץ, עם תום ההצבעה. "ידעתי שזה יהיה ממושך וקשה - אך לא ידעתי עד כמה", הוסיף.

בזו אחר זו דחו חברי מליאת הכנסת את ההסתייגויות השונות שהוגשו נגד סעיפי החוק. זאת, לאחר שבשעות הבוקר הסירה סיעת ישראל ביתנו וחבר הסיעה, שר התשתיות עוזי לנדאו, את התנגדותם לחוק. התנגדות לשכת לנדאו לחוק ששינסקי נומקה בכך, שנוסח הצעת החוק שאושרה בוועדה מפקיע את סמכויות משרד התשתיות לטובת משרד האוצר. זאת, באמצעות הכפפה לכאורה של הממונה על חיפושי הנפט שבמשרד התשתיות למנהל רשות המסים. ואולם סיעתו ניסתה עוד בשעות הבוקר להעביר הסתייגות שלפיה המדינה תכיר בהוצאות המימון של חברות הגז גם בתקופת ההפקה של הפרויקט. משמעות הקלה זו מסתכמת במאות מיליוני דולרים - ולכן גררה התנגדות נחרצת מצד האוצר. לאחר שהבינו בסיעה כי לא יגייסו רוב להסתייגות - משכו את התנגדותם לחוק.

החוק שאושר מתבסס על עבודתה של הוועדה המקצועית בראשות פרופ' איתן ששינסקי, ששקדה על המלצותיה לשינוי המשטר הפיסקלי הנוכחי מאז כוננה בידי שטייניץ ב-13 באפריל אשתקד. עבודת הוועדה היתה רצופה מכבש לחצים שהופעל בידי לובי חברות גז ונפט, שהגיעו עד כדי מסע הסתה לכאורה לקראת פרסום מסקנותיה. עם זאת, נוסח החוק הסופי כולל כמה הקלות מן המסקנות הסופיות שפירסמה הוועדה - ושינוי מהותי יותר מדו"ח הביניים שפירסמה.

כבר לא בתחתית הדירוג

בשורה התחתונה, החוק קובע כי נתח המדינה (Government take) מתגליות הגז והנפט ישתנה בהתאם לרווחיות המאגרים, כך שמשדה רווחי יותר יגבה נתח מדינה גבוה יותר, דוגמת מאגר לווייתן. החוק כולל שורת הוראות המחריגות את תגליות הגז שהוכחו טרם כינונה של הוועדה. כך, נתח המדינה מהפקת הגז מאגר תמר צפוי להיות 57%-58% בלבד. עם זאת, נתח המדינה ללא החוק החדש אמור היה להצטמק עד כדי 24% בזכות ההפחתה הצפויה בשיעור מס חברות ב-2016 - מאחר שלא עודכן מאז חוקק לראשונה חוק הנפט ב-1952. הפחתה זו אמורה היתה למקם את ישראל בתחתית דירוג מדינות העולם לפי שיעור השתתפותן בהכנסות ממכירת משאבי הטבע שלהן.

את השינוי המוצע בחרה ועדת ששינסקי שלא לבצע באמצעות העלאת שיעור התמלוגים ההיסטורי (12.5%) הנגבה מהכנסות החברות הפרטיות, אלא באמצעות קביעת היטל מגזרי חדש ופרוגרסיווי על רווחיהן. היטל זה ינוע בין 20% ל-50% מן הרווח הנצבר בניכוי הוצאות החיפוש, הפיתוח ועלויות מימון שבתקופת ההקמה. הוא יתחיל רק לאחר שהיזמים הכניסו לכיסם הכנסות הגבוהות פי 1.5 מהוצאותיהם, ויגיע בהדרגה עד לשיעורו המקסימלי רק לאחר שההכנסות יהיו גבוהות פי 2.3 מן ההוצאות הנצברות בפרויקט.

באשר למאגר תמר, שם יחל ההיטל רק לאחר כיסוי 200% מן ההוצאות, ויגיע לשיאו רק בכיסוי 280% מהן. כלומר, רק לאחר שיחלפו כעשר שנים מתחילת ההפקה. באשר למאגר מאריB שמול חופי אשקלון, זה יזכה להנחה של 80% בהיטל בשנה הבאה, ולהנחה של 50% בהיטל עד מיצויו הצפוי ב-2015. כמו כן, קובע חוק ששינסקי החדש - לצד תיקון פקודת מס הכנסה שבצדו - כי תבוטל הטבת ניכוי האזילה שממנה נהנו חברות הגז (הנחה של 50% בשיעור מס חברות). מאידך, יזכו החברות לפחת מואץ של 10% (בתמר - 15%), לצד שורת הקלות מיסויות שאושרו בעקבות מסע הלחצים שהופעל נגד הוועדה והדרג הפוליטי הבכיר.

נתח המדינה שנקבע בחוק עתיד להביא את הכנסות המדינה, ממאגר תמר למשל, ל-70 מיליארד שקל - מתוך רווח תפעולי משוער של 120 מיליארד שקל שירשום הפרויקט. מדובר בתוספת הכנסות למדינה של 40 מיליארד שקל ממאגר זה בלבד. באשר למאגר לווייתן, למשל, הרי שנתח המדינה הנצבר מן הפרויקט (ללא היוון) עשוי להסתכם במשך שנות הפקתו ב-134 מיליארד שקל, מתוך רווח תפעולי של 216 מיליארד שקל שיניב ליזמים.

"שטייניץ עמד בנחישות"

תוצאות ההצבעה מהוות הפסד לחברות הגז. בכנסת אומרים כי מאבקן העיקש נגד המלצות ששינסקי המחיש באופן בוטה את הסכנה הברורה והמיידית לדמוקרטיה מפני הריכוזיות והעוצמה של הטייקונים השולטים בשורה של חברות אסטרטגיות במשק, שלהן השפעה גם באמצעי התקשורת.

ח"כ חיים כץ (ליכוד), שמחזיק במניות ישראמקו, אחת משותפות תמר, והמיודד עם בעלי החברה קובי מימון - נעדר מההצבעה. ח"כ מירי רגב (ליכוד), שבאחרונה נמנתה עם המתנגדים לחוק והציעה להפחית את ההיטל על חברות הגז - הצביעה בסופו של דבר בעדו.

הדיון בהצעת החוק אופיין ברובו בנוכחות דלה של ח"כים. ביציע נכחו ששינסקי; חברי הוועדה יהודה נסרדישי, מנהל רשות המסים, פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לחברה וכלכלה והח"כ לשעבר מיכאל מלכיאור, העומד בראש פורום פעולה אזרחית, שתמך בהמלצות ששינסקי. מלכיאור אמר: "היום נקבע סופית כי אוצרות הטבע של ישראל שייכים לציבור ולכן גם רוב הרווחים שייכים לו. היעד הבא של הפורום יהיה ים המלח, המחצבים בנגב ומי המעיינות השייכים לכל אזרחי ישראל".

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הגיע לאולם רק עם תחילת ההצבעות. נתניהו בירך על אישור החוק ואמר כי יאפשר לפתח במהירות מקורות גז טבעי לישראל. נתניהו בירך את חברי הכנסת, שלמרות הלחצים פעלו למען האינטרס הציבורי ואמר כי "זהו יום שמקרב את ישראל לעצמאות באספקת אנרגיה".

לאחר אישור החוק אמר שטייניץ: "אני נרגש. זהו רגע מכונן וחשוב שבו הכנסת התעלתה מעל לכל המחלוקות הקואליציה והאופוזיציה, ימין ושמאל, דתיים וחילוניים - כמעט פה אחד מכל קצוות הבית, הכנסת התאחדה ברגע החגיגי הזה".

שטייניץ הודה בעיקר לראש הממשלה על כך שלא נכנע ללחצים ודחף לאישור החוק. "הקשר בין הון לשלטון לא הצליח למנוע את החוק", אמר. שטייניץ פנה אל ששינסקי ואמר כי "ההכפשות כלפיך וכלפי משפחתך היו רגעים לא קלים לך ולי. החשיבות המוסרית והכלכלית של החוק הזה גברה".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), אמר: "מדובר באחד החוקים החשובים שחוקקה ישראל". גפני אמר כי בתחילת הדרך העריך כי שטייניץ יכנע, אבל בסופו של דבר "עמדת בנחישות".

שאמה-הכהן אמר כי "חקיקת ששינסקי היתה מלחמה לא קונבנציונלית, שבה הצליחו הטייקונים לפעול בעורף הדמוקרטיה ולהחדיר סוס טרויאני למשכן. לחוק ערך מוסף חשוב ביותר - ניצחון הדמוקרטיה לעשות צדק עם האזרחים ולחלק את המשאבים באופן ענייני. הלחצים שראינו במסדרונות הכנסת ובקווי הטלפון שלנו הם חסרי תקדים".

יחימוביץ' אמרה כי "נפלה בחלקנו הזכות להיות חלק בחקיקה היסטורית שתשנה את פניה הכלכליים והחברתיים של ישראל אם רק נשכיל להשתמש בכסף בתבונה. החוק דרמטי כי הוא משנה את מנהג הכוח של חלוקת ההון והמשאבים בין קומץ בעלי הון לבין הציבור כולו. הכנסת אמנם היתה תחת מתקפה חסרת תקדים של כוחו של הכסף, אבל עמדנו מולה וחוקקנו חוק טוב גם אם אינו מושלם".

ח"כ דב חנין (חד"ש) קבל כי "למה להתיר לייצא גז לחו"ל? למה לא להחליט שהגז שנמצא בחופינו ישמש את ילדינו ונכדינו במקום שישמש את ילדי ונכדי הטייקונים. בכל מקרה הם יהיו מיליונרים. ראוי שיהיו מיליונרים מתוך שימוש בגז במשק הישראלי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו