בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גדר ההפרדה בגן הילדים בקרית יובל הוסרה, הצלקות נשארו

בצד אחד, גן חרדי לילדים בני שלוש-ארבע; בצד השני, מעון חילוני לתינוקות ופעוטות עד גיל שנתיים. בלחץ החרדים שנכנסים לשכונת קרית יובל בירושלים, הוקמה לפני שבועיים גדר גבוהה שחצתה את חצר המשחקים. בלחץ החילונים היא הוסרה. השלום שב, בינתיים

תגובות

מראה קודר נשקף מגן המריבה בשכונת קרית יובל בירושלים, גן ילדים שלפני כשבועיים הקימו בו גדר הפרדה בחצר, שחצצה בין הילדים החרדים והחילונים. הנוף המרשים בכיעורו כמעט כופה על הצופה להרים את המבט גבוה, לעבר חומת הבניינים הצרה על הגן מלמעלה. זוהי החצר האחורית של אחד מאזורי המצוקה המובהקים בעיר: גושי בטון אפור מאיימים, ששורות שורות של חלונות צרים ומסורגים קרועים בהם. קופסאות המזגנים וחוטי הכביסה הנמתחים בין הסורגים, שעליהם תלויים בגדים ושמיכות, משלימים את התמונה למראה צורם ומושך בעת ובעונה אחת.

העזובה חוגגת למרגלות הבניינים. האזור הרחב המשתרע בינם לבין הגן צימח פרא והוא זרוע אשפה. אפשר להבחין בחלקי מכוניות חלודים קבורים למחצה באדמה. כמו על אי שליו ומטופח בלב הג'ונגל האורבני הזה, עומד הגן. הגן שלנו מה נחמד הוא: החצר הקטנה נקייה ומסודרת, קירות המבנה צבועים מבחוץ בכתום ורדרד ווילונות לבנבנים מתבדרים ברוח.

עד לפני כשבועיים, גן חרדי בשם "עץ הדעת" וגן חילוני בשם "פשוש" דרו בשלווה במבנה הקטן ונהנו משכנות טובה. הגננות התיידדו והילדים חלקו את חצר המשחקים. יום אחד החליט מישהו מקרב ההורים החרדים שיש להפריד בין הילדים. הוא פנה לעסקנים בקהילה ואלה דרשו מהעירייה גדר.

ההורים החילונים התקוממו, החרדים התגוננו ושני הצדדים הלכו לרב, בניסיון לפתור את המחלוקת. הרב עזריאל אוירבך, רבה של בית וגן הסמוכה, המקובל על החרדים וגם על מיכאל בן אבי, מנהל המינהל הקהילתי (מעין מועצה של כמה שכונות המנוהלת על ידי נציגי התושבים), פסק שלא תקום גדר. העסקנים לא ויתרו ולדברי בן אבי, שיכנעו את הרב.

בן לילה קמה בחצר גדר רשת אימתנית בגובהה. יחד אתה קמה מהומת אלוהים. היו צעקות, הוצעו פשרות, ולבסוף הורה בן אבי להסיר את הגדר. מאז "הכל חזר לקדמותו, אבל בלב נשארה גדר", סיכמה הגננת החילונית, מיקה לביא.

לא לראות

באחד מימי השבוע, בצהריים, בקעו מהגן קולות צפצפניים וגננת נשמעה שרה-מנצחת עליהם בקולה: "מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות". הרבה מאוד השתנה מאז אירוע הגדר. המתיחות הסמויה בין שתי הקהילות שחולקות את המבנה עלתה לפני השטח. ואולי, עולה הרהור, מלכתחילה לא היה סיכוי ליחסי השכנות.

אסתר קירמאיר, ממקימות הגן החילוני, אומרת שבשיחות אקראיות עם הורים החרדים מעבר לגדר, רק שניים הודו שרצו בהפרדה. "הם אמרו שהם חוששים שהילדים שלהם יושפעו מהילדים החילונים", אומרת קירמאיר, "שהם ילמדו קללות מהילדים שלנו, שיראו ילדים בלי כיפה".

מדובר בילדים שהגדול שבהם בן שנתיים ורובם עדיין לא מדברים, מגחכת קירמאיר. לדבריה, החרדים גם הביעו חשש שהאמהות או הגננות יילכו חשופות בקיץ. לשמחתה, היא אומרת, הרעיון של הגדר לא התקבל על דעת כל ההורים, ו"גם אלה שרצו אותה, אמרו ?לא התכוונו לגדר כל כך גבוהה'".

אושרת פרזם, מורה בכיתה א', היתה המומה כשראתה את הגדר. פרזם, המגדירה עצמה מסורתית ובתה לומדת בגן החילוני, אומרת: "מצער אותי שהחרדים טוענים שהילדים שלנו יכולים להשפיע לרעה על ילדיהם. אני מבינה את ההבדלים בחינוך, בתפישת עולם דתית בגילאי בית ספר, אבל בגיל הזה אין מקום להפרדה. מה פתאום להעמיד גדר באמצע?"

עמנואל קלנר, פסיכולוג דתי שעובד בשכונה, אמר שהחליט לשלוח את בתו לגן החילוני הזה בגלל רמתו והנוף האנושי שמורכב מילדי עולים, ישראלים ותיקים, דתיים וחילונים. על הגדר הוא אומר: "הופתעתי מעוצמות ההיבדלות. אני בוגר ישיבת הסדר ואני יכול להבין שאם הגננת תופיע בגופייה יום אחד זו תהיה בעיה, אבל היה אפשר לדבר על הכל ולבקש בצורה מכובדת".

באחת בצהריים נצפית התקהלות קטנה בפתח הגן - ההורים החרדים באים לאסוף את ילדיהם. בצד החילוני דומייה. הילדים ישנים. הוריהם עובדים ויאספו אותם רק בארבע. הרבה אבות נראו שם בין ההורים החרדים, כמקובל במגזר החרדי: הגברים חוזרים הביתה מוקדם מהכולל ואוספים את הילדים, והנשים עובדות עד מאוחר.

הגברים הגיבו בחשדנות לניסיון לדבר אתם, ומיהרו לדרכם. אם חרדית שהסכימה להזדהות רק בשמה הפרטי, תרצה, אמרה לפני שפנתה ללכת: "היו צריכים לעשות את הגדר בתחילת השנה, עכשיו זה לא לעניין". היא דיברה עוד על הצורך להפריד בין הילדים הגדולים (החרדים) לתינוקות (החילונים) ולבסוף אמרה: "חבל שלא השאירו את הגדר, כדי שלא נראה את ההורים האלה".

אם חרדית אחרת, שלא הסכימה להזדהות, אמרה "את יכולה לכתוב שאני שמחה שאין גדר. מה שצריך פה זה קירוב לבבות. אני חסידה של שלום". ואחרת אמרה שהיא בכלל חשבה שהגדר היתה יוזמה של ההורים החילונים, "שלא רצו לראות אותנו". היא סיפרה שבמכתב שהתפרסם בגן, מטעם רשת הגנים החרדית עץ הדעת, "הודיעו לנו שאין להם שום קשר לאירוע". גם מנכ"ל רשת הגנים, אברהם מקלב, אמר ש"לא אנחנו דרשנו אותה מהעירייה. למדנו על כך מהתקשורת". עם זאת, סירב לומר מה עמדתו בנושא.

משלוח מנות

כמו בפרשות מעוררות אמוציות אחרות, גם סיפור הגדר אינו עומד לעצמו. יש לספרו על רקע שורה ארוכה של חיכוכים שהתגלעו בשנים האחרונות בשכונה המתחרדת. קרית יובל היא שכונה חילונית מזדקנת במערב העיר. תושבים נטשו אותה, בתי ספר וגנים החלו להתרוקן. לפני שש שנים החלו חרדים לגלות את הדירות הזולות בשלושה אזורי מצוקה, וזרמו אט אט לשכונה.

על פי נתוני המינהל הקהילתי, בשכונה גרות כיום כ-350 משפחות חרדיות. החרדים מעריכים שהמספר גדול יותר. כך או כך, משנה לשנה נרשמת הסלמה בחיכוכים ביניהם לתושבים הוותיקים בשכונה.

"כל שבוע יש ניסיון של החרדים לעשות משהו לא חוקי - לפלוש לדירה או לחנות, ולפתוח שם בית כנסת או פעוטון", אומר בן אבי. "זה לא מתוך צורך אמיתי - אין להם אוכלוסייה חרדית למלא את המוסדות הללו. הם מביאים ילדים מבחוץ, להוכיח שיש להם מאחז בשכונה. אנחנו נאבקים בכך בעתירות וצווים משפטיים, אבל הם מתעלמים".

לפני כשנה, כשגילו התושבים החילונים שהחרדים העמידו עמודי עירוב באופן פירטי, שמהם מתחו חוטים כדי להגדיר את התחום שבו מותר להם לטלטל חפצים בשבת, קמה מלחמת עולם. בשגרת היומיום החרדים והוותיקים החיים בשכנות שקופים אלה לאלה. אין שיח בין הקהילות.

החרדים לוטשים עיניים לכל מבנה בית ספר שמתרוקן, והחילונים נלחמים אף הם. כך למשל, כשעלה החשש שמבנה בבית הספר היסודי ארגנטינה, הסמוך לגן המריבה, יימסר לחרדים, התארגנו תושבים חילונים להקים במבנה המתרוקן סניף של בית ספר הניסויי, שלומדים בו גם ילדים משכונת עין כרם הסמוכה.

גם בגן המריבה, חזית המאבק היא בין צעירים שנלחמים על עתידם בשכונה ובעיר האוכלת יושביה - אברכים וחוזרים בתשובה מול צעירים משכילים ובעלי מקצועות חופשיים. מקימי הגן החילוני פעילים בעמותת "רוח חדשה", שהקימו סטודנטים ירושלמים כדי להחזיר את הצעירים לעיר ולהיאבק בהתחרדות.

אלה בדקו ומצאו שהגן החרדי שפעל במקום פלש לשטח בלי אישורים כחוק, ושכיתה אחת משמשת מחסן. הם ביקשו מהעירייה לפתוח מעון בכיתה והעירייה הסכימה. לדברי קירמאיר, הם חשבו על מסלול שיוביל את הילדים מהפעוטון לבית הספר, המרוחק כמה צעדים מהגן. "פתיחת הגן נועדה להצעיר את השכונה", היא אומרת. "חלק מהאג'נדה שלנו היתה להקים מסגרת איכותית דווקא באזור החלש של השכונה, כדי שיבואו גם משפחות מהאזור. ומבחינתי, זה יתרון שהילדה שלי רואה דתיים וחיה לצדם".

קירמאיר, שמתכוונת לרוץ ברשימת ניר ברקת בבחירות הבאות (כפי שעשתה גם בעבר), מוסיפה שרוב החרדים בשכונה אינם לוחמניים. "אני מאמינה שירושלים צריכה לייצר דגם של חיים משותפים. לא צריך להירתע או לברוח מהשכנות עם חרדים", היא אומרת.

בן אבי נשמע פחות מתפשר ופחות אופטימי: "זה לא יילך. הם רוצים עירוב, הפרדה באוטובוסים, הולכים בכוונה על הכביש מבית כנסת, רוצים לסגור בריכות ודורשים שלא נקרין סרטים בליל שישי. הם רוצים לכפות את אורח החיים שלהם על הקהילה שלנו, 60 אלף תושבים, קהילה פלורליסטית חילונית ציונית. הם מצרים את צעדינו ומבריחים תושבים כי התחושה היא שהם משתלטים על מערב ירושלים. אם נאבד את האוכלוסייה, אפשר לסגור את השאלטר".

קרית יובל היא רק אחד מאזורי החיכוך בין חרדים וחילונים בירושלים, וקשה לטעון שההתפרצות היתה לא צפויה. טירוף ההפרדה, שהולך וכובש את המרחב הציבורי, לא מבחין בין שכונות. למעשה, שיטת הגדר לא הומצאה בקרית יובל אלא בעמנואל, בבית הספר החסידי שבודדו בו את התלמידות ממוצא מזרחי. זוהי השיטה בקווי המהדרין, שבהם הנשים יושבות עדיין מאחור, ובדרישה להפריד בין נשים לגברים ברחובות מסוימים בשכונת מאה שערים. השאלה המהותית היא האם החרדים יסכימו לחזור לצביון החיים בעבר, כשחיו בשכונות משותפות, לפני שהחלו להציב גדרות ומחיצות? והאם החילונים יפסיקו לחשוש מההתחרדות?

בפורים החליפו שתי הקהילות משלוחי מנות, אבל החששות והחשדנות לא נעלמו. כתושבת השכונה שגדלה בה מילדות, קשה לפרזם להירגע. היא עצמה למדה בבית ספר דתי מחוץ לשכונה, אבל הוריה, היא אומרת, היו פלורליסטים וזה היה אופיה של השכונה מאז ומעולם.

"זיעזע אותי הרעיון שאני צריכה להילחם בשביל החופש שלי", היא אומרת. "כל הסיפור של הגדר דיכא אותי. זה הזכיר לי שלפני כמה זמן ילדה קטנה אמרה לי ברחוב, ?פויה, שיקסע'. מה אני יכולה להגיד להורים בגן: אני יותר יהודייה מכם, ההורים שלי יותר שורשיים? למה אני צריכה להתגונן?" לדבריה, מעתה היא תהיה אקטיבית יותר במאבק על צביון השכונה. "אני לא נגדם. כולנו יהודים. אבל דווקא הם, שיודעים תורה והלכה, היו צריכים להבין ששנאת חינם זה הדבר הכי גרוע". *



הגדר, שהוסרה בינתיים, בין הגן החרדי והחילוני


ילדים בגן החרדי בקרית יובל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו