בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שיעור היסטוריה | ללא הבדל

האם רופא הילדים הראשון בירושלים התאבד מפני שקידם סובלנות בעיר קנאית?

תגובות

מקס סנדרצקי היה רופא גרמני, נצר לאריסטוקרטים פולנים; בשנת 1868 השתקע בירושלים. ספר חדש שיצא בימים אלה מתאר את סנדרצקי כפורץ דרך שראוי להכירו, כי הקים בירושלים בית חולים לילדים. זה היה חידוש מהפכני; בעולם כולו עוד לא היו אז בתי חולים רבים לילדים.

לכאורה זה ספר שמקומו על המדף, בין מחקרים בהיסטוריה רפואית; מחברו, שמואל ניסן, ניהל במשך שנים את המחלקה הכירורגית ב"הדסה הר הצופים". הוא כתב אותו יחד עם איתי בחור מזכרון יעקב, שגם הוציא את הספר לאור. למעשה, הביוגרפיה של סנדרצקי חושפת את מסכת התככים והמאבקים הפוליטיים והדתיים, המזימות והקומבינות שהרבו להסעיר את החברה הקוסמופוליטית בירושלים, שהיתה אז עיירה קטנה, שלולית דלוחה שהעמידה פנים של אוקיינוס. סנדרצקי השניא עצמו על רבים, בזכות חידוש נוסף שהנהיג בעיר הקנאית הזאת: בית החולים שלו היה פתוח לילדי כל הדתות.

בהגיעו לירושלים התגוררו בעיר כ-21 אלף תושבים, כמעט מחציתם יהודים. סנדרצקי עבד תחילה בבית החולים של מסדר הדיאקוניסות הגרמניות, שפעל שנים אחדות בעיר. ניסן ובחור כותבים שהאחות הראשית עשתה הכל כדי להשמיץ את הרופא החדש ולהכשילו.

סנדרצקי השיב מלחמה. בנובמבר 1869 בא לירושלים קיסר אוסטריה, פרנץ יוזף; הוא היה בדרכו חזרה ממצרים, שם נכח בפתיחת תעלת סואץ. סנדרצקי הצליח להוציא ממנו תרומה לבית החולים וגם השתתף בסיורו של נסיך הכתר הגרמני ובנו, לימים הקייזר וילהלם השני. באותה תקופה הציתה ירושלים את דמיונם של רבים משליטי אירופה - הכל ביקשו לקבוע נוכחות בעיר. סנדרצקי הצליח להוציא מהם תרומות. אף פעם לא היה לו מספיק כסף, בעיקר לעצמו ולמשפחתו, אך למעט תקופת משבר קצרה הוא ידע תמיד להשיג מימון למפעלו.

יום אחד הופיע בירושלים אחד הדוכסים הגדולים בגרמניה, פרדיריך פרנץ השני. גם הוא לא נתן לסנדרצקי כל מה שביקש, אך תמך בו שנים רבות. בית החולים קיבל את השם "מאריינשטיפט" על שמה של אשת הדוכס, מארי. גם ביסמרק וממשלתו תמכו. בשלב מסוים היה בית החולים הגרמני לילדים המוסד הלא-יהודי היחיד בעיר שקיבל משהו מכספי ה"חלוקה", תרומות מקהילות היהודים בחו"ל שפרנסו את עניי היהודים בירושלים.

יהודים היססו תחילה לאשפז את ילדיהם אצל סנדרצקי, כי לא הציע לחולים שלו מזון כשר, אך הוא התיר להם להביא מזון מהבית ועם השנים גדל מספר היהודים. מצב התברואה היה נורא, בדרך כלל; מגפות חצבת ואבעבועות רוח, שהשתוללו בירושלים ב-1884, גרמו למותם של מחצית מילדי העיר. סנדרצקי התמחה גם בטיפול בחולי צרעת. ב-1872 הצליח לשכור בניין שקיים עדיין וכתובתו הנוכחית - רחוב הנביאים 29. היו בו תשע מיטות, שש לילדים ושלוש לאמהות. כשמלאו לבית החולים עשרים, שכב שם החולה ה-3,892; מספר החולים גדל, וב-1897 עשה סנדרצקי 17 ניתוחים.

באוקטובר 1898 בא הקיסר וילהלם השני לביקור בירושלים. סנדרצקי בנה על תמיכתו; הדוכס הגדול, שתמך בו עד אז, כבר לא היה בין החיים. אך הקיסר לא התעניין במאריינשטיפט, בין היתר, כנראה, מפני שסנדרצקי טיפל גם בילדים מוסלמים ויהודים. כך פסקו התרומות.

סנדרצקי הגיע לאפיסת כוחות. סמוך לאחר עלות השחר של יום חמישי, 22 ביוני 1899, הוא עזב את בית החולים שלו, ולפנות ערב נמצאה גופתו בנחל קדרון במזרח ירושלים. החקירה העלתה שמת מכדור שנורה ללבו; נראה שהתאבד באקדחו. בחודשים שקדמו למותו היה חולה ומצבו הנפשי מעורער. הוא הובא למנוחות בבית הקברות הפרוטסטנטי על הר ציון; המצבה על קברו נושאת את המלים "יבורכו בעלי הרחמים".

בית האבן הקטן ברחוב הנביאים 29 משמש, בשנים האחרונות, אגודה בשם "שבת אחים", המסייעת להורים מהשטחים וגם ממדינות ערב, בהן עיראק. הם מביאים את ילדיהם חולי הלב לטיפול בישראל. הבית נועד תחילה לשימור, אבל בימים אלה הוחלט להרסו. *



מקס סנדרצקי ואשתו. חידוש מהפכני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו