בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקאנטרי קלאב באזור, שעמד סגור במשך 18 שנה, יהפוך לפרויקט נדל"ן

על חורבות הקאנטרי קלאב באזור, פעם אטרקציה וכיום עזובה, יוקמו בתי מגורים

תגובות

זכוכיות שבורות הפזורות על הקרקע מקדמות את פני הבאים לקאנטרי קלאב של אזור. דלת הכניסה פרוצה, קלסרים ופנקסי חשבונות ישנים ממלאים את המעברים. חדר הכושר, חדרי ההלבשה והמשרדים הרוסים, כבלים משתלשלים מטה מהתקרה ואין בהם כמעט רהיטים או ציוד. בשלוש הבריכות של הקאנטרי יש רק מעט מים עכורים, שהצטברו בגשמים האחרונים. על מנת להגיע אל המגלשות צריך לחצות סבך שיחים בגובה המותניים. בדרך חולפים על פני שמשיות חלודות ושבורות. את המגלשות חוסמת צמחייה. לידן ניצב עדיין כיסא המציל, אך איש לא ישב עליו כבר הרבה זמן.

17 שנה עומד הקאנטרי קלאב באזור כמו פיל לבן באמצע היישוב, נטוש לחלוטין. מה שהיה פעם מוקד משיכה לרבים נותר שומם ומוזנח. לקוחותיו היחידים בשנים האחרונות היו גנבי מתכות, שנטלו כמה מכסי ביוב והותירו בורות פתוחים. עצוב לראות את המקום הזה ככה, מסכימים כולם.

הקאנטרי קלאב באזור נפתח בשנת 1985. חברת "מנופי אבי" והקבלן שעיה חכשורי זכו במכרז להקים את הקאנטרי על קרקעות מדינה ולהפעיל אותו במשך 25 שנה. המקום התפתח מהר מאוד והפך לסיפור הצלחה של היישוב הקטן בפאתי תל אביב. בסופי שבוע, נזכרים תושבי אזור, היה מלא עד אפס מקום. "זה היה גן עדן, לא קאנטרי", מתרפק רפי זברינסקי, ותיק ביישוב. "אצלנו", הוא מדגיש, "היה גם זול".

ואכן, היקף הפעילות גדל במהירות והקאנטרי הציע הרבה יותר מאימון בחדר כושר ובריכה. זה היה מקום שבו התקיימו הופעות, תצוגות אופנה, חוגים וקייטנות.

דווקא ההצלחה של הקאנטרי היתה בעוכריו. שכנים התלוננו על פגיעה באיכות חייהם. רעש, שעות פעילות מאוחרות, עומס תנועה ובעיות חניה היו רק חלק מהתלונות. המועצה המקומית ומפעילי הקאנטרי לא הצליחו למצוא פתרון מוסכם והתושבים פנו לבית המשפט.

אחרי פחות מעשור של פעילות, היתה זו תחילת הסוף. בית המשפט קיבל חלק ניכר מטענות התושבים, הטיל קנסות גבוהים על בעלי המקום וקבע מגבלות משמעותיות להמשך פעילותו של הקאנטרי קלאב. בין השאר אסר בית המשפט על פעילות בשעות הצהריים או אחרי עשר בערב, חייב להקים חומה אקוסטית ולעשות שינויים במערכות הכריזה, והגביל את מספר המשתתפים בקייטנות הקיץ.

מפעילי הקאנטרי החליטו לסגור אותו, בשל חוסר כדאיות כלכלית. הם תבעו מהמועצה 28 מיליון שקלים. אחרי שנים של משא ומתן ודיונים, זה נגמר בהסדר - המועצה קנתה את המבנה ואת הזכויות עליו תמורת כמיליון וחצי דולר, ב-48 תשלומים.

"אנחנו בנינו את מרכז הספורט עבור העירייה ובסוף האשימו אותנו שבנינו אותו ללא היתר ואז קיבלנו קנסות עצומים על לא עוול בכפנו", אומר הבעלים של "מנופי אבי", אבי יוחנן. "היה צריך לעשות שינויים ולא יכולנו לעשות את זה", הוא מוסיף, "אכלנו אותה. זה עלה לנו הרבה כסף". בדיעבד, מתחרט יוחנן על מעורבותו בפרויקט. "עשינו את זה מכל הלב. חשבנו שאנחנו נתפרנס מזה וגם התושבים ייהנו. בסוף מכרנו את זה בנזיד עדשים".

אמנון זך, שהיה ראש מועצת אזור במשך שני עשורים, מביט לאחור בתסכול. "ניסינו למצוא כל מיני הקלות, כדי שהם יפתחו לטובת התושבים. אבל אלה ואלה היו עקשנים ולא הצלחנו להגיע לשום דבר", הוא אומר. "הדיירים נהיו אובססיביים, היזמים לא רצו להפסיד. בסוף כולם הפסידו מזה". מעט אחרי הסגירה, מספר זך, היתה הפגנה גדולה של תושבים מול בניין המועצה. "הזמנתי את הדיירים אלי למשרד, למצוא איזון, אבל הם היו עקשנים. אמרתי להם: ?בבקשה, תסבירו אתם לילדים בחוץ למה הקאנטרי יישאר סגור'".

במהלך השנים, הוא אומר, פנה ליזמים רבים במאמץ להפעיל שוב את המקום, בהתאם להוראות בית המשפט. "האטרקציה של קאנטרי מקומי ירדה. זה כבר לא מה שהיה פעם. זה הרי היה להיט. זה כבר לא להיט ולכן גם אין יזמים שמוכנים להשקיע כדי להקים את זה מחדש. לא מצאנו אדם שמוכן לעשות את זה".

בעוד כשלושה חודשים תסיים המועצה לשלם על המבנה. ראש המועצה, אריה פכטר, גיבש בעת האחרונה טיוטת הסכם עם מינהל מקרקעי ישראל, לשווק את הקרקע למגורים. הוא מעריך כי ניתן יהיה להקים על שטח הקאנטרי קלאב 200-250 יחידות דיור. המועצה המקומית תשלשל לקופתה מיליונים רבים מהיטלי ההשבחה של הקרקע. "אני משתוקק שיהיה לנו קאנטרי", אומר פכטר, "אבל זה לא אפשרי. היום צריך לבנות שם הכל מחדש. מי ירצה להיכנס לזה אחרי החלטת בית המשפט? אני בטוח שיהיו שוב התנגדויות. המקום הנוכחי לא מתאים".

פכטר מצביע על תצלום אוויר גדול של היישוב התלוי על קיר משרדו. "אין לנו עוד קרקעות. הלוואי והיה מקום אחר להקים בו את הקאנטרי", הוא אומר. לדבריו, הוא ניסה למצוא פתרונות יצירתיים. כך למשל, הציע לכפר הנוער החקלאי מקוה ישראל, הגובל באזור, להקים קאנטרי קלאב חדש בשטחו ובתמורה הבטיח לאפשר לכל אנשי הכפר להשתמש בו חינם. ההצעה נדחתה ופכטר הרים ידיים. קאנטרי קלאב, הוא מבהיר, כבר לא יהיה באזור. *



17 שנה שהמקום עומד נטוש, כמו פיל לבן באמצע היישוב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו