בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צעד ראשון לתעשיית הסטארט-אפ הפלסטינית

במסיבת עיתונאים בנוכחות ראש הממשלה הפלסטיני, סלאם פיאד, יוכרז היום עך הקמתה של קרן הון סיכון פלסטינית, שבה משקיעות בין השאר גוגל וסיסקו. מנהל הקרן, ידין קאופמן: "ברמאללה יש יזמים מצויינים. יש שם תעשיית סטארט-אפים דומה לזו של ישראל בשנות ה-80"

תגובות

>> במובן מסוים, היום הוא יום לידתה של תעשיית ההיי-טק הפלסטינית. במסיבת עיתונאים רשמית שתיערך היום במלון מובנפיק ברמאללה יכריזו מנהלי קרן ההון סיכון הפלסטינית הראשונה, סדארה ונצ'רס (Sadara Ventures), על הקמתה באופן רשמי. לאירוע המכובד יגיעו מנהלי הקרן סאעד נאשף וידין קאופמן, המשקיעים בקרן, ייערך פאנל מקצועי וגולת הכותרת תהיה נאומו של סלאם פיאד, ראש הממשלה הפלסטיני.

הקרן גייסה עד כה 28.7 מיליון דולר והיא מקווה לגייס 50 מיליון דולר. היא צפויה לבצע 12-15 השקעות בגדה המערבית, בעיקר בחברות אינטרנט, מובייל ותוכנה. מאחוריה עומדת רשימת משקיעים מפוארת: סיסקו, גוגל, בנק ההשקעות האירופי, קרן ההשקעות סורוס, עמותת סקול, סטיב וג'ין קייס ועוד.

בהקבלה ללידת תעשיית ההון סיכון הישראלית ב-93', מסיבת העיתונאים היום ברמאללה היא המקבילה להשקת "תוכנית יוזמה" הישראלית - התוכנית של ממשלת ישראל מ-93', שעודדה משקיעים זרים להשקיע בעשר קרנות הון סיכון ישראליות, ובכך יצרה למעשה את תעשיית הסטארט-אפים וההון סיכון המקומית. כעת זה קורה בגדה המערבית.

דור חדש של יזמים ברמאללה

סאעד נאשף הוא פלסטיני שגדל במזרח ירושלים ועבר לארה"ב בגיל 18, שם עבד במיקרוסופט במשך שש שנים ונשאב לעולם הסטארט-אפים וההיי-טק. הוא הקים את חברת התוכנה Equiom, שמעסיקה 70 עובדים ומספקת שירותי מיקור חוץ לחברות שונות. לחברה משרדים בוושינגטון וקולורדו, וחברת האחות שלה הפעילה בשטחים היא Equiom MENA, המספקת שירותי מיקור חוץ מהגדה המערבית לחברות בארה"ב ואירופה.

לפני ארבע שנים החליט נאשף לחזור עם משפחתו למזרח ירושלים. הוא רצה שמשפחתו שהתגוררה בארה"ב תכיר את הוריו ומדינת המוצא שלו, ובתחילה כלל לא עלה על דעתו להקים קרן הון סיכון פלסטינית.

קאופמן התנהל בציר אחר לגמרי. הוא בעל תואר ראשון במשפטים, ואת התואר השני שלו עשה בלימודי מזרח תיכון ואפילו למד ערבית ספרותית. את ילדותו העביר בניו יורק, וב-85' עלה מארה"ב לישראל. הוא היה שותף עם דן טולקובסקי בקרן ההון סיכון הראשונה שהוקמה בישראל, אתנה, וב-1990 הקים את קרן וריטאס.

"במשך שנים הייתי עסוק בהון סיכון עם וריטאס. לאחר מכן הקמתי את קרן תמורה, שמאפשרת לסטארט-אפים לתרום חלק מהאחזקות שלהם לגופים שונים אם הם מגיעים לאקזיט", מספר קאופמן.

"לפני כשנתיים נסעתי בפעם הראשונה לרמאללה. עד אז לא היה לי כל כך קשר לעולם הערבי - ביקרתי בעמאן ופגשתי בישראל אנשי היי-טק פלסטינים בכנס של איגוד קרנות ההון סיכון, אבל זה הכל. ברמאללה נתקלתי ביזמים מצוינים ויכולתי להבחין בכך שיש שם התחלה של תעשייה. היו שם כמה חברות טכנולוגיה פלסטיניות שעבדו עם סיסקו, וזה הזכיר לי במקצת את תעשיית הסטארט-אפים הישראלית בסוף שנות ה-80 - כשלא היו כאן מאות ואלפי חברות ולא היו עשרות אלפי עובדי היי-טק, אלא רק קומץ חברות, וזה התפתח.

"היה לי ברור שצומח דור יזמים חדש ברמאללה, אבל נראה היה שחסר להם גישה להון סיכון ולשווקים בינלאומיים. זאת היתה תעשייה של תוכנה ושירותים שהתמקדה בעצמה ופיתחה לשוק המקומי, למשל לרשות הפלסטינית. לא היו חברות שהמציאו פטנטים ושמרו על קנייין רוחני, אלא חברות שעשו מיקור חוץ. אבל בחדרים האחוריים של אותן חברות אפשר היה למצוא מהנדסים שמתחילים לפתח מוצרים שעשויים להיות רלוונטיים לעולם הערבי".

על הפגישה עם נאשף, שותפו לקרן, הוא מספר: "פגשתי אותו ברמאללה והתחברנו. לא הכרתי אותו קודם לכן, זה היה חצי שנה לאחר שהגיע מארה"ב. סיפרתי לו על הרעיון להקים קרן הון סיכון פלסטינית והוא התלהב. הוא חשב להקים חברת מיקור חוץ, אבל הבין שקרן הון סיכון עשויה באמת להוביל לשינוי ולהקים תעשייה".

לא פועל מטעמים אידיאולוגיים

קאופמן אומר כי למרות החששות, הוא מאמין שהקרן הנוכחית תצליח לחולל שינוי במציאות הקיימת.

מצד שני, הוא לא הקים את הקרן בגלל אידיאולוגיה, להפך. "יש פחד. אני לא עושה את זה רק מטעמים אלטרואיסטיים. יש כאן באמת הזדמנות עסקית, לא הייתי עושה זאת אילולא סברתי שזה המצב. הסביבה נראית יציבה ומבטיחה, כזאת שיכולה להחזיר תשואות".

מה לגבי סיכונים? בכל זאת, עדיין אין שלום בין הרשות הפלסטינית וישראל.

"סיכונים קיימים בכל מקום. אני זוכר שכשהקמנו את קרן ההון סיכון הראשונה בישראל, גם אז היו כאלה שביקרו אותנו וטענו שאין מה להקים גוף כזה בישראל, שזה מסוכן. היה קשה לגייס כסף לקרן כי אף אחד לא רצה להשקיע בתחילת הדרך בהון סיכון. היינו צריכים לחנך את השוק, אבל לבסוף הוכחנו שאפשר לעשות מזה כסף".

הפלסטינים עדיין לא רגילים להשקיע

הקרן טרם גייסה ממיליונרים ערבים, אבל קאופמן אומר שייתכן שזה יקרה. אחת הסיבות לכך שהמשקיעים הערבים לא משקיעים בקרן הון סיכון פלסטינית היא שהם לא רגילים להשקיע בתחום הזה. "זה היה המצב גם עם המוסדיים הישראלים", אומר קאופמן. "אחד התנאים בתוכנית יוזמה הישראלית היה שכל קרן תשיג משקיע זר, ואותם משקיעים זרים לימדו את ההיי-טק הישראלי הרבה מאוד דברים - כך יקרה גם בתעשיית הפלסטינית. אני לא רוצה לטעון שרמאללה היא הרצליה פיתוח. זה לא שיש כאן את אותה כמות יזמים כמו בישראל וכולם רוצים להקים סטארט-אפ, אבל גם בישראל לפני 30 שנה המצב היה אחר. ייקח זמן עד שסיפורי ההצלחה יגיעו, וכעת אנחנו מנסים להשלים את החסר באמצעות מימון המיזמים. היזמים הערבים מחוברים למה שקורה כעת בעולם - הם לומדים וחווים את ההצלחות של ההיי-טק הישראלי, ונראה שהם כן רוצים להצליח באופן דומה. אני מאמין שהעובדה שההשקעות יתבצעו בחברות תוכנה ואינטרנט יאפשרו לנו לפעול גם במקרה של סגר".

איך הצלחתם לגייס משקיעים לקרן פלסטינית?

"לקראת סוף 2008 התחלנו לדבר עם משקיעים. זה לא היה פשוט לשכנע אותם להשקיע בקרן כזאת. הגענו לזרוע ההשקעות של הבנק האירופי והם גילו עניין רב. בדצמבר 2009 הם קיבלו החלטה להשקיע בקרן, ואחרים הצטרפו בהמשך".

מדוע להשקיע בפלסטינים? למה לא לתרום לעניי עירך, למשל בהשקעה בחברות היי-טק בפריפריה?

"אני ממשיך להשקיע בבניית התעשייה הישראלית באמצעות הפעילות שלי בהון סיכון גם דרך קרן תמורה - זה גם מאוד חשוב ובגלל זה עליתי לישראל. אבל אני גם מאמין שחשוב מאוד לנו כישראלים שתהיה שם תעשיית היי-טק מוצלחת. כולנו חיים באותו אזור".

מה בעצם יהיה תפקידך?

"אני אהיה ברעננה ונאשף ברמאללה. הוא יבצע השקעות ויתייעץ איתי ואני אסייע בידע שלי ובקשרים העסקיים שלי. אשמח לסייע לכל חברה פלסטינית שתהיה מעוניינת בקשר עם אנשי הון סיכון או חברות היי-טק ישראליות. חשוב לי להבהיר שזאת קרן הון סיכון פלסטינית. לא קרן ישראלית-פלסטינית".

מהם היעדים של הקרן?

"אנחנו מעריכים שיש באזור הגדה המערבית כ-100 חברות IT, ואולי אף יותר. לא כולן בעלות פוטנציאל להשקעה, אבל חלקן בהחלט כן. היעדים שלנו צנועים למדי - נשקיע בשתיים-שלוש חברות בשנה, בעיקר בחברות תוכנה צעירות. נשקיע גם בחברות שמפתחות מוצרים וגם בחברות שירותים".

איך אתה רואה את סיכויי ההצלחה של הקרן?

"אני אופטימי. כשהתחלנו לחשוב על הקמת הקרן, המצב הביטחוני היה פחות טוב מהיום, בעיקר מבחינת הגישה לרמאללה, והקרן גם יכולה לעבוד בתנאים לא אופטימליים. החברות יוכלו לעבוד גם במקרה של סגר. נאשף נמצא שם - הוא חלק מהתעשייה והוא יכול לעבוד עצמאית. אנחנו מתמקדים בחברות אינטרנט ותוכנה שאפשר לספק את הפתרונות שלהם גם בלי לעבור במחסומים או לטוס לחו"ל".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו