בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"העלאת דירוג האשראי של ישראל היא יעד מרכזי"

החוב הממשלתי תפח בשנה החולפת ב-2%, אך יחס החוב-תוצר ירד ב-3% והגיע ל-77.6%

תגובות

>> העלאת דירוג האשראי של ישראל היא יעד מרכזי של אגף החשב הכללי במשרד האוצר ל-2011 - כך עולה מהדו"ח השנתי של היחידה לניהול החוב הממשלתי באגף החשב הכללי, שפורסם אתמול.

לפי הדו"ח, לשם השגת יעד זה אפשר "להבליט את האופן שבו עבר המשק הישראלי את המשבר, ולהבליט את היתרונות המוחלטים והיחסיים של המשק מול שאר העולם".

דירוג האשראי של מדינת ישראל שמר על יציבות במהלך 2010: דירוג A יציב לפי חברת S&P ופיץ' ו-A1 יציב לפי דירוג מודי'ס. בישראל ציפו ב-2010, לאור ביצועי המשק המוחלטים, ובהשוואה לביצועים של משקים מקבילים, להעלאת הדירוג. שר האוצר, יובל שטייניץ, אמר דברים ברורים ברוח זו ל-TheMarker.

דירוג האשראי של מדינות קובע את היחס אליהן בעולם מבחינת המעמד וההייררכיה הכלכלית. הוא גם קובע את הריבית שהמדינות משלמות בשווקים הבינלאומיים. יש לו השפעה רבה ומתאם גבוה לריבית על האשראי שהחברות ישראליות נדרשות לשלם בחו"ל.

דו"ח החשכ"ל ל-2010, החתום על ידי ערן היימר, סגן בכיר לחשכ"ל, מנהל חטיבת המימון בחשכ"ל, מציין כי החוב הממשלתי בסוף 2010 הסתכם ב-608 מיליארד שקל, לעומת 596 מיליארד שקל בסוף 2009, עלייה של 2%. ייסוף השקל כנגד הדולר ב-2010 מיתן את העלייה בחוב הממשלתי בשנה זו בכ-5 מיליארד שקל.

על אף העלייה בחוב הממשלתי (נטל החובות של המדינה כולל חובות הרשויות מקומיות), היחס חוב-תוצר ב-2010 היה 76.6%, ירידה מרשימה של כ-3% לעומת סוף 2009 בשל העלייה בתוצר. קיטון זה בולט במיוחד על רקע העלייה בשיעור החוב ביחס לתוצר במרבית המדינות המפותחות בשנתיים האחרונות בעקבות המשבר הכלכלי העולמי (עלייה ממוצעת של כ-6% במדינות OECD).

שיעור תשלומי הריבית (כולל תשלומים לביטוח לאומי) ביחס לחוב וביחס לתוצר ירדו ב-2010 חרף העלייה בחוב הממשלתי. זאת בשל שינויים בגורמי שוק (רמת הריביות, שערי חליפין) ובשל הירידה במשקל החוב המקומי הלא סחיר (המאופיין בריביות גבוהות). שיעורי תשלומי הריבית ירדו ביחס לחוב מ-5.0% ב-2009 ל-4.7% ב-2010, וביחס לתוצר מ-4.4% ב-2009 ל-4.3% ב-2010.

גם ב-2011 לא ניצלה ישראל את כספי תוכנית הערבויות השנייה של ממשלת ארה"ב, שניתנה ב-2003. הפעם האחרונה בה ישראל הנפיקה אגרות חוב תחת המטרייה של ממשלת ארה"ב היתה ב-2004. מאז, אף שזהו כלי מימוני זמין, ישראל אינה מגייסת כספים באמצעות הערבויות. לאחר שישראל הנפיקה ב-2003 וב-2004 באמצעות הערבויות אג"ח בשווי כולל של 4.1 מיליארד דולר, היא יכולה לגייס באמצעות הערבויות עוד 3.8 מיליארד. היא לא עושה כן, מכיוון שהערבויות משמשת לישראל כרית ביטחון מימונית.

תמהיל החוב במטבע חוץ מאופיין בדומיננטיות יתרה של החוב הדולרי, 84% מכלל החוב (היורו 14% והיתר 2%). החשכ"ל, שוקי אורן, אמר: "ניהול נכון של חוב ממשלתי, בדגש על איזון בין הסיכונים השונים, יכול להקטין משמעותית את האתגרים הכלכליים עמם יצטרך המשק להתמודד, ובעיקר למנוע משברים עתידיים".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו