בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החוקרים הישראלים מעדיפים את מדעי הטבע וההנדסה

בלעדי 1,200 חוקרים ישראלים שנענו לקריאת המל"ג המליצו להקים מרכזי מצוינות בעיקר בתחומי המדעים המדויקים ומדעי הטבע

תגובות

>> יותר מ-1,200 חוקרים ישראלים ענו לבקשת המועצה להשכלה גבוהה והגישו הצעות לתחומים שלדעתם יש לחקור במסגרת אחד ממרכזי המצוינות שיוקמו באוניברסיטאות בהמשך השנה.

בינואר פירסמה הוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג), בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג, קול קורא לחוקרים שבו ביקשה לקבל הצעות לתחומי מחקר חדשנים ומשמעותיים שכדאי להקדיש להם מרכזי מצוינות. מניתוח 150 ההצעות, שבניסוחן השתתפו גם 50 חוקרים ישראלים המועסקים בחו"ל, עולה כי החוקרים הישראלים מתמקדים במדעי הטבע, במדעים מדויקים ובהנדסה.

התוכנית להקמת מרכזי המצוינות, המכונה גם Icore, אושרה בממשלה בשנה שעברה בעלות של 1.5 מיליארד שקל והיא חלק משמעותי מהרפורמה בהשכלה הגבוהה. יישום הרפורמה, שבמסגרתה יוקצו להשכלה הגבוהה 7.5 מיליארד שקל בשש השנים הקרובות, החל השנה. הממשלה תתקצב רק שליש מעלות מרכזי המצוינות, והיתר יגיע מתקציבי האוניברסיטאות. במסגרת התוכנית יוקמו עד 30 מרכזי מצוינות באוניברסיטאות, בעלות של 30-75 מיליון שקל למרכז. המרכזים יוקמו בתחומים שנבחרו על ידי ועדה שהוקמה בות"ת, והאוניברסיטאות מתחרות על האפשרות להקימם בתחומן באמצעות הגשת הצעות המתארות את יכולתן לפתח את תחומי המחקר במסגרת המרכז.

מטרת התוכנית היא להחזיר לישראל חוקרים מצטיינים שעובדים במוסדות להשכלה גבוהה ובמכוני מחקר בחו"ל, וכן לשפר את איכות המחקר בישראל בתחומים משמעותיים שיאפשרו למוסדות בישראל להתחרות עם מוסדות מחקר מובילים בעולם. החוקרים שיעבדו במרכזים יוכלו ליהנות ממענקי מחקר, תשתיות מתקדמות ויכולת להתרכז במחקר, ולא בהוראה. מענקי המחקר יגיעו עד 2 מיליון שקל בתקופה של חמש שנים (עד 400 אלף שקל בשנה) - סכום שנחשב גבוה במיוחד בישראל.

משתפים חוקרים מהשטח

לפי לוחות הזמנים של הות"ת, בחודש הקרוב ייבחרו הגופים שיקימו את ארבעת מרכזי המצוינות הראשונים, בתחומים שנקבעו מראש - גישות מערכתיות לחקר מחלות, תהליכים קוגניטיביים, מדעי המחשב ומקורות לאנרגיות מתחדשות. כדי לבחור את תחומי המחקר עבור המרכזים הבאים החליטה הות"ת, כאמור, לקבל הצעות מהחוקרים בשטח.

"אנו מייחסים חשיבות רבה לשיתוף רחב ככל שניתן עם הקהילה האקדמית בישראל, כך שהתחומים שייבחרו ישקפו נאמנה את סדרי העדיפויות והעניין המדעי של החוקרים", אמרה ד"ר ליאת מעוז, מנהלת תוכנית מרכזי המצוינות בות"ת.

התנאי לחוקרים היה להגיש הצעות לתחומים שבהם יש לישראל פוטנציאל להוביל את המחקר ברמה עולמית, ושכבר מתקיימת בהם פעילות מחקרית משמעותית בכמה מוסדות אקדמיים בישראל. בנוסף, החוקרים הוזמנו להגיש הצעות מחקר בתחומים שבהם לדעתם יכולת המחקר בישראל לוקה בחסר ויש צורך לשדרג אותה.

אף שלפי התנאים בקול הקורא כל קבוצה שהגישה הצעה היתה צריכה לכלול לפחות שלושה חוקרים ישראלים מישראל או מחו"ל, כשאחד מהם חייב להיות חבר סגל בכיר במוסד ישראלי להשכלה גבוהה, הקבוצות שהגישו לבסוף את ההצעות היו גדולות יותר. בממוצע השתתפו בכל קבוצה תשעה חברים, ובאחת ההצעות השתתפה קבוצה של 59 חוקרים ממוסדות שונים.

את ההצעות הגישו חוקרים מכל האוניברסיטאות בישראל ומ-15 מכללות. חוקרים נוספים מועסקים בשישה בתי חולים ובשישה מכוני מחקר בישראל. 50 החוקרים מחו"ל שהשתתפו בהצעות מועסקים במוסדות כמו הרווארד, פרינסטון, מכוני המחקר מקס פלנק ואוניברסיטת ניו יורק.

התחומים הבולטים בהצעות הם מדעי הטבע, מדעים מדויקים ומדעי החיים: 55 מההצעות (620 חוקרים) קשורות למדעי הטבע, מדעים מדויקים והנדסה, ו-45 הצעות נוספות (280 חוקרים) עוסקות במחקר במדעי החיים והרפואה. תחומי מדעי הרוח והחברה היו פופולריים פחות: 30 הצעות (285 חוקרים) היו קשורות למדעי החברה, חינוך, משפטים ומינהל עסקים, ו-20 הצעות (165 חוקרים) עסקו במדעי הרוח. עם זאת, כדי לעודד את תחום המחקר במדעי הרוח, שבשנים האחרונות נמצא בשפל, התחייב באחרונה טרכטנברג כי אחד ממרכזי המצוינות הבאים שיוקם יעסוק במדעי הרוח.

"ההיענות היתה רבה והתרשמנו מאוד מכמות החוקרים שהשתתפו בתהליך. אחת המטרות של התוכנית היא להשיב מוחות מחו"ל ולכן שמחנו לראות שהם מעורבים", אמרה מעוז. "שיתוף פעולה של חוקרים ממוסדות שונים גם הוא חיובי, כי מטרה נוספת של התוכנית היא לעודד שיתופי פעולה בין חוקרים ומוסדות בישראל", הוסיפה.

ועדת היגוי של התוכנית שהוקמה בות"ת תקים בקרוב ועדות שיבחנו את ההצעות שהוגשו, ויבצעו תיעדוף של בחירת הנושאים. במאי הקרוב צפויה הות"ת להכריז על התחומים שבהם יוקמו המרכזים הנוספים, שייבחרו בהתחשב בהצעות החוקרים.

טרכטנברג אמר כי "מגוון הנושאים שהוגשו על ידי מאות חוקרים מישראל ומהעולם מצביע על הנכונות והמעורבות של הקהילה האקדמית לקידום המחקר והמצוינות בתחומים השונים. אני משוכנע שמרכזי המצוינות יתרמו הן למצוינות המחקרים והן למחקר האקדמי, וכי בטווח הארוך מדינת ישראל והמשק ייהנו מהתוצרים שיופקו ממרכזי המצוינות".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו