בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שכונת התקווה

"לגדל את הופ" צוחקת על שכבה סוציו-אקונומית אמריקאית חבוטה

תגובות

"למה היא לא מחייכת?" מבקש לברר אבי תינוקת בת חצי שנה, שנחתה לגידול בידיו. "אולי היא פשוט כלבה", קובעת האם. אולי. הסבר אחר יכול להיות שהתינוקת נאלצה להיפרד מאמה, מישהי שבילתה לילה אחד עם גיבור הסדרה "לגדל את הופ", התבררה כרוצחת סדרתית והוצאה להורג.

"לגדל את הופ" (שם בעל משמעות כפולה ואופטימית באנגלית), שתעלה בשבת בערוץ יס קומדי, היא סדרה נוספת בז'אנר ה"זבל הלבן" מאת יוצר שהתמחה בתחום זה, גרג גארסייה ("קוראים לי ארל"). זוהי סדרה הצוחקת על ועם השכבה הסוציו-אקונומית הזאת. היא מצליחה לצקת בנוסחה של גבר ילדותי המתמודד עם גידול תינוקת גם אירוניה ואפילו סאטירה לפרקים.

את ג'ימי, אבי הילדה בן ה-23 שאמה קראה לה במקור פרינסס ביונסה, מגלם לוקאס נף, אבל רוב ההומור שלה נובע דווקא מהיחס של הוריו, הסבים של התינוקת (השחקנים מרתה פלימפון וגארט דילוהנט). השניים היו רק בני עשרה כשילדו את ג'ימי והם בקושי הצליחו להשאיר אותו בחיים. את זה אפשר ללמוד משלל פלאשבקים של ג'ימי מילדותו. עתה, כשיש להם זמן לעסוק במה שהם רוצים - כמו לאגור באופן כפייתי זבל - לא מתחשק להם לטפל בתינוקת מחוסרת אם. אבל הם מתרצים לבסוף.

ג'ימי, מאייר בפוטנציה שמנקה בריכות שחייה בעסק של אביו הליצן, הולך יום אחד למרכול כדי לקנות דברים לתינוקת. הוא פוגש בקופאית ששמה סברינה (שאנון וודוורד), שהמרד הקטן שלה מתבטא בהחלפת מוצרים על המדפים במקום וציורי פנים על מלונים במחלקת ירקות. הוא מתאהב בה מיד, כמתבקש, והצופים מוזמנים להתאהב בסדרה בהתאמה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו