בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הידור של יקה

גדעון שטרן, איש דפוס ותיק, 1918-2011

תגובות

מאז נעוריו באאכן שבגרמניה, עת היה חניך בבית הדפוס של מר סרבוס, חי ונשם גדעון (קרל) שטרן את הדפוס. כשנמכר בית הדפוס ושטרן פוטר בגלל יהדותו, הוא עבר לבית הדפוס של זיגפריד שולם (אחיו של גרשום שולם) בברלין. אז גם התיידד עם ד"ר משה שפיצר, מנהל הוצאת "שוקן". אחר כך עבר לבית הדפוס להרברגר בפרנקפורט, שהתמחה בהדפסת ספרי תפילה. לשירלי אגוזי מ"הארץ" סיפר, כי ערב עלייתו לארץ ב-1938, הוא למד עברית, ערבית ואנגלית, שכן כאיש דפוס סבר שעליו לשלוט בשלוש השפות הנהוגות בארץ.

אחרי תקופת מה בגן יבנה הוא עלה לירושלים, ובמלחמת העולם השנייה שירת בדפוס הצבא הבריטי בקהיר, שם קיבל מכתבים מחברו שפיצר, עתה כבר בירושלים ומייסד הוצאת "תרשיש", המודה לו על מכתביו "ממחשכי אפריקי (כך)". מ-1947 הוא הדריך ב"דפוס לימודי הדסה", אך במלחמת העצמאות, משלושת תלמידיו אחד נהרג, שני ירד מהארץ והשלישי עזב והחל לעבוד כדפס. אחרי המלחמה חזר לעבוד במוסד, שחידש את פעילותו בניהולו של הטיפוגרף הנודע הנרי פרידלנדר, מעצב אותיות "הדסה", ממנו למד שטרן רבות וקיבל השראה. השניים העמידו דורות של סדרים ודפסים.

ב-1972 נסגר המוסד, מטעמי תקציב והתמורות הטכנולוגיות בתחום הדפוס. כרבע מאה הוא פיקח על הפקת ספרי האקדמיה הלאומית למדעים, בהידור ובהקפדה יקית שאין שנייה לה. כן תירגם מגרמנית את "ספר הדפוס". ב-2004 כיבדה אותו האקדמיה בתערוכה רטרוספקטיבית: "דפוס, ספרים וגדעון שטרן". הוא הניח אחריו את אשתו המשוררת רות שטרן, ואת עדנה, יובל ודורון, ילדיו מאשתו הראשונה תמר ז"ל.



גדעון שטרן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו