בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ויקיליקס | המועמד של ליברמן לנשיאות הרשות: יועצו הכלכלי של ערפאת

יו"ר ישראל ביתנו מעדיף שבכיסא של אבו מאזן יישב מוחמד ראשיד, המקורב לחברו המיליונר מרטין שלאף

תגובות

שר החוץ אביגדור ליברמן מעורר את סקרנותם של האמריקאים. לא מהיום ולא מאתמול. הם נוהגים להיפגש עמו מעת לעת, בדרגים שונים, וכמצווה עליהם, משגרים את רשמיהם מערבה, לוושינגטון. במסמכי ויקיליקס, שחלקם מתפרסם כאן, הוא זוכה להתייחסויות רבות. דווקא מאז שהתמנה ל"דיפלומט מספר 1", כפי שהם מכנים אותו, חשיבותו בעיניהם ירדה.

ב-6 באפריל 2009, ימים ספורים לאחר שבנימין נתניהו הקים את ממשלתו, נשלח למשרד החוץ האמריקאי פרופיל של שר החוץ החדש ובו הקביעות הבאות: "האופי הבומבסטי שלו מסתיר לעתים עמדות פרגמטיות יותר... הוא מעוניין בהקמת מדינה יהודית בגבולות בטוחים. הדרך להשגת מטרה זו פחות מטרידה אותו... בניגוד לשותפים אחרים בקואליציה, הוא אינו מונע ממניעים אידיאולוגיים או דתיים לשלוט על כל הגדה המערבית. נאומו בכניסתו למשרד היה לוחמני, אבל מאחורי הסגנון הפרובוקטיבי מסתתרת הסכמה שלו למפת הדרכים, התומכת בהקמתה של מדינה פלסטינית".

ב-3 בפברואר 2010, כמעט שנה לאחר מכן, כותב השגריר ג'יימס קנינגהאם לוושינגטון: "למשרד החוץ אין משקל רב ביחס לצבא ולארגוני המודיעין. מאז שליברמן מונה לשר חוץ, משקלו אף פחת, בגלל ליברמן וכתוצאה מהתחזקות מעמדו של עוזי ארד, ראש המטה לביטחון לאומי... בפועל חוסם נתניהו את ליברמן מעיסוק בסוגיות המרכזיות: יחסי ישראל עם ארה"ב והמו"מ עם הפלסטינים. נתניהו מעדיף להתייעץ באופן הדוק עם הנשיא פרס ושר הביטחון ברק. למרות זאת", מוסיף קנינגהאם, "ליברמן גרם נזק ליחסי החוץ של ישראל ואילץ את נתניהו להתערב כמה פעמים, כמו לאחרונה כשנתניהו נאלץ להצהיר כי כוונותיה של ישראל כלפי סוריה הן כוונות של שלום, בעקבות הצהרות תוקפניות של ליברמן נגד משפחת אסד".

קנינגהאם מעריך כי היועץ המשפטי לממשלה החדש, עו"ד יהודה וינשטיין, יכריע אם להגיש כתב אישום נגד שר החוץ, "בעוד כשישה חודשים" (המברק חובר בפברואר 2010). "בינתיים, ליברמן ממשיך לתמוך בנתניהו בשביעייה", מסכם השגריר, "אבל הצהרותיו הפומביות מוסיפות לגרום לו (לנתניהו) צרבת פוליטית".

אחד המסמכים היותר מרתקים העוסקים בליברמן חובר על ידי קודמו של קנינגהאם בשגרירות ארה"ב, ריצ'רד ג'ונס, בעקבות פגישה שלו עם ליברמן בשלהי אוקטובר 2006. הפגישה בין השניים התקיימה בלשכת ליברמן בכנסת, יממה לפני הצטרפותו הדרמטית והמפתיעה לממשלת אולמרט שליקקה את פצעיה אחרי מלחמת לבנון השנייה.

"חדרו צר המידות של ליברמן היה אפוף עשן סיגרים", מתאר השגריר, "אך ליברמן היה מנומס דיו לכבות את הסיגר בסגנון טיפ אוניל שלו לפני שנכנסתי". הפגישה ביניהם נקבעה זמן רב מראש, מציין השגריר, וליברמן הקפיד לקיימה אף שהזירה הפוליטית-תקשורתית רעשה ורגשה סביבו.

בהמשך מצטט השגריר בהרחבה את מה ששמע מליברמן. הנה קטעים נבחרים: את הנשיא מחמוד עבאס (אבו מאזן) הוא כינה "חלש, מושחת ולא רלוונטי". הוא הציע לארה"ב ולישראל למצוא שותף מתאים יותר כמנהיגה של הרשות, והעלה מועמד משלו: מוחמד ראשיד "למרות שהוא אינו וודרו וילסון".

כאן דרוש הסבר, לאו דווקא על וילסון, הנשיא ה-28 של ארה"ב שזכה בפרס נובל לשלום: מוחמד ראשיד היה יועצו הכלכלי של יאסר ערפאת ומי שניהל את חשבונות הבנק שלו באירופה. לא בדיוק אדם שליברמן אמור לרחוש לו הערכה. ראשיד קיים, ואולי עדיין מקיים, קשרי עסקים עם המיליונר האוסטרי מרטין שלאף, המיודד מאוד עם ליברמן. פרסומים בעבר קשרו בין עסקיו של ליברמן לאלה של שלאף, וברקע הוזכר לעתים גם ראשיד.

שגריר ארה"ב לשעבר מרטין אינדיק טוען בספרו כי ליברמן אף נועד עם ידידו ראשיד לאחר תבוסתו של ברק לאריאל שרון בבחירות 2001, והציע לו ויתורים מדיניים מפליגים. בחזרה למברק: ליברמן מספר לשגריר כי החליט להיכנס לממשלת אולמרט כדי להעניק לה יציבות, ולאפשר לאולמרט לעסוק בעניינים הנוגעים לשיקום ביטחון ישראל מבלי שיצטרך לחשוש לקיום ממשלתו. הוא מתוודה באוזני השגריר כי המידע שעליו הוא מתבסס מגיע בעיקר מהתקשורת, ולכן הוא אינו מלא ושלם.

ולמרות זאת ליברמן משמיע שתי הערכות באוזני השגריר: הוא מותח ביקורת על נשיא מצרים חוסני מובארק, ש"עוסק יותר בהבטחת עתידו הפוליטי של בנו מאשר בנושאים של ביטחון לאומי" וצופה כי "בעוד 15-20 שנים מצרים עלולה להתמוטט ולהפוך למדינה רדיקלית".

לא רע, למי שלא היה בתמונת המצב המודיעינית, גם אם הוא פיספס בעשר שנים. אזהרה שנייה שלו לא התממשה: "יש לנו שנתיים לפתור את המצב בגדה המערבית", התריע ליברמן, "אחרת היא תהפוך לעזה". כידוע, הגדה לא ידעה שנים יפות יותר.

מלך העולם

אביב 2009 היה האביב של עופר עיני. יו"ר ההסתדרות נתפש כאיש החזק במדינה. בלעדיו, סביר להניח שאהוד ברק לא היה מצליח להכניס את מפלגת העבודה לממשלת נתניהו, שזה עתה קמה. התקשורת קשרה לעיני כתרים והוא חבש אותם בחפץ לב ומתוך שכנוע עצמי עמוק שהוא מלך העולם. בדיונים שהתנהלו לאחר כינון הממשלה, על מסגרת התקציב הדו-שנתי הראשון, הוא התנחל בלשכת ראש הממשלה. מעל ראשו של שר האוצר החדש יובל שטייניץ הוא ניהל עם נתניהו מו"מ קשוח, כשאופציית הפרישה מרחפת מעל.

בסוף התהליך נענה נתניהו למרבית דרישותיו. עיני-כוכב-עליון משך את תשומת לב השגריר האמריקאי, שנפגש עמו בעיצומם של דיוני התקציב. וכה דיווחה השגרירות למחלקת המדינה: "עיני, שמאמציו היו קריטיים לצירוף מפלגת העבודה, אמר לשגריר שאם הוא יעניק את חותמת ההכשר שלו לתקציב, הדבר יבטיח לנתניהו את תמיכת העבודה וציבור הגמלאים. הוא ציין שבכוונתו להיפגש עם ברק בהמשך היום ולהזהיר אותו שאם הממשלה לא תתייחס אליו (לעיני) ברצינות הוא ?ינתק את השאלטר'. העבודה תיאלץ לעזוב את הקואליציה וש"ס תעזוב בעקבותיה, כי ראשי ש"ס לא יוכלו לתמוך בתקציב שהוא (עיני) דחה".

פחות משנתיים חלפו מאז נכתב המברק הזה, וברק מאס בכוחנות של עיני ובאיומיו. הוא התפלג מסיעת העבודה, גרם לשריה לפרוש מממשלת נתניהו, ורוקן בבת אחת את עיני מכל עוצמתו הפוליטית. אין לעיני במה לאיים עוד, מלבד בהשבתת המשק. ברק הוריד לו את השאלטר.

גם לברק נוכחות במברקים האמריקאים, אך היא פחות משמעותית מכפי שניתן היה לצפות. בפרופיל ארוך של ברק שנשלח למחלקת המדינה בסוף 2009, כחצי שנה לאחר הקמתה של ממשלת נתניהו, מובעת לא מעט הערכה אליו.

"ברק מעניק לנתניהו יתרונות של ידע בביטחון והמשכיות, משום שכיהן בתפקיד גם בממשלת אולמרט... הוא מביא לממשלת נתניהו ניסיון ביטחוני ומנהיגות. ידו יציבה על הגה הביטחון... הוא היה מפקדו של נתניהו בסיירת מטכ"ל, ומאז התפתח ביניהם קשר מיוחד שנשמר עד היום. עמדותיו הנציות בענייני ביטחון ויחסיו הטובים עם נתניהו הפכו אותו לפרטנר אטרקטיבי בממשלה", כותב מחבר המברק.

אכן, דברי אלוהים חיים, "מבקריו של ברק טוענים שהאגו הבריא שלו הוא שדחף אותו להיכנס לממשלה, במקום להוביל את מפלגתו באופוזיציה", מציין הכותב. "יש לצפות שנתניהו וברק ייקלעו לעימותים מדי פעם על נושאים חברתיים-כלכליים והקצב שבו אמור להתנהל תהליך השלום. ברק גם עשוי להיקלע למריבות עם חבריו לקואליציה, בעניין יוזמת השלום האזורית שבה הוא ופרס תומכים, אך ליברמן מתנגד". עימותים עם נתניהו? מריבות עם שותפיו לקואליציה? לא הבחנו בכך. "שותף אטרקטיבי לנתניהו"? בהחלט.

לא אידיאולוג

נתניהו כמובן מעסיק את האמריקאים רבות. ב-5 באפריל 2009, פחות משבוע לאחר שנכנס ללשכת ראש הממשלה, כותבת השגרירות האמריקאית למשרד החוץ שלה: "(ניתן לתאר אותו) כימין-מרכז במונחים של המפה הפוליטית בישראל. הוא יותר פרגמטיסט מאשר אידיאולוג, ברוב העניינים. בתהליך השלום הוא שומר על כל האופציות פתוחות. הוא ייאות לקדם את התהליך, מבלי לדבר פומבית על מהותו. הוא יישען על כישוריו כפוליטיקאי, כדי לשמור על האגף הימני בממשלתו, תוך כדי שהוא מקדם בשקט (ומן הסתם לאט) את תהליך השלום, בהבינו כי הדבר הוא קריטי ליחסי ישראל-ארה"ב".

חצי שנה לאחר מכן, בנובמבר 2009, נפגש נתניהו עם קבוצת חברי קונגרס אמריקאים. הוא ניהל עמם שיחה גלוית לב שבה סיפר הלצה: "אתם יודעים מה ההבדל בישראל בין שיחה אוף רקורד ואון רקורד? שבועיים", אמר. "אבל יש יוצא מן הכלל אחד: הקבינט הפנימי שלי (השביעייה) אינו דולף".

בשיחתו עם הקונגרסמנים התלונן נתניהו על אבו מאזן. "מה שהוא עושה בזמן האחרון זה רק להזעיף פנים", אמר. "הזעפת פנים אינה מדיניות טובה". הוא טען כי הפלסטינים עושים שימוש בסטריאוטיפ שלו כ"הורס השלום", אפילו שהלך לקראתם לא מעט. "תראו מה עשינו בשבעת החודשים שבהם ממשלתי קיימת", אמר נתניהו: "1. נאמתי את נאום שתי המדינות בבר אילן. 2. הורדנו את המספר הרב ביותר של מחסומים בגדה מאז האינתיפאדה השנייה. 3. נקטנו צעדים חסרי תקדים לריסונה של הבנייה בהתנחלויות... קצב הבנייה ביו"ש הוא הנמוך ביותר מאז ומעולם. אנו מוכנים להמשיך ולרסן את הבנייה. אבל מה הפלסטינים עשו? הציבו תנאי מוקדם אחר תנאי מוקדם".

שמונה חודשים לפני כן, באותה לשכה, נועד קודמו של נתניהו, אהוד אולמרט, עם משלחת של חברי קונגרס אמריקאים. הפגישה התקיימה לאחר הבחירות בישראל, לפני שנתניהו קיבל את המנדט מנשיא המדינה להרכיב ממשלה. השגרירות רשמה ודיווחה: אולמרט סיפר למחוקקים האמריקאים שבמגעים העקיפים שניהל עם הנשיא אסד, באמצעות נשיא טורקיה ארדואן, גילתה ישראל שסוריה מפתחת "דברים מכוערים", ו"טיפלנו בכך". המברק מציין כי אולמרט העדיף לשמור על "עמימות".

אולמרט דיבר אתם גם על המו"מ שניהל עם הפלסטינים. "סאלם פיאד הוא מנהל טוב, אבל הוא לא פוליטיקאי. עבאס נבחר על ידי 62% מבני עמו, כך שיש לו סמכות אבל הוא אינו משתמש בה. הוא לא כמו ערפאת. ערפאת היה קילר. עבאס הוא איש נחמד. היו לנו שיחות נפלאות".

חברי הקונגרס שואלים אותו אילו עצות יש לו לתת לנתניהו. "איני רוצה להשיא לו עצות", משיב להם אולמרט, "כי איני רוצה להביך אותו. ביבי יגיש לעבאס את הצעותיו (לקידום התהליך), אבל עבאס עשוי להגיד לו ללכת לעזאזל".



אביגדור ליברמן


עופר עיני



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו