בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"הידיד" סרקוזי מתחמק מפגישה אישית עם נתניהו

נשיא צרפת חושב שראש הממשלה יסלף דברים שייאמרו בארבע עיניים ומוכן להכיר בישראל כמדינה יהודית רק "באופן פרטי"

תגובות

כשבנימין נתניהו יצא לפאריס בסוף יוני 2009, הוא היה משוכנע שבא לפגוש חבר. פחות משלושה חודשים לפני כן הושבעה ממשלת ישראל החדשה בראשותו; עשרה ימים קודם לכן הוא נשא את הנאום שנשיא ארצות הברית ברק אובמה ציפה לו, נאום בר-אילן. הנשיא הצרפתי, שנתניהו מחשיב ידיד אישי, אמור היה להיות אחד מבעלי הברית של ראש הממשלה הנכנס בזירה האירופית. נתניהו וניקולא סרקוזי הכירו הודות למאיר חביב, ממנהיגי הקהילה היהודית בצרפת. מאז 2003 הם נפגשו כמה פעמים, בישראל ובצרפת, ואף הסבו לארוחת ערב אינטימית עם בנות זוגם כשסרקוזי - עדיין שר - ביקר בישראל (עם רעייתו אז, ססיליה).

המברק המפורט שכתבה הצירה הפוליטית בשגרירות ארצות הברית בפאריס, קתלין אלגרון, ב-29 ביוני, הוא הוכחה נוספת, אם דרושה כזאת, לכך שידידות אישית לא תמיד מסייעת ביחסים בינלאומיים. המברק מציג את סרקוזי כמי שכבול לעתים בעמדה רשמית, שאף אם היה רוצה לשנותה באופן אישי, אינו יכול לעשות כך כנשיא. עוד עולה מהמברק, כי אפילו הידיד סרקוזי, זה שנתניהו יכול לסמוך עליו לכאורה יותר מכל מנהיג אירופאי אחר, מסתייג מנתניהו וחושש להישאר אתו לבד.

את הדיווח על הפגישה ניתן להעריך כמהימן. הוא מבוסס על העדכון שסיפק לאמריקאים בוריס בויון, אז יועצו של סרקוזי לענייני המזרח התיכון ואחד המקורבים הוותיקים והמוכשרים של הנשיא. מאז עזב בויון את ארמון האליזה, לטובת כהונת שגריר ארצו בעיראק, בשנים 2009-2011. באחרונה מינה אותו סרקוזי בבהילות לשגריר בתוניסיה, כדי להציל משהו מכבוד הדיפלומטיה הצרפתית, שכשלה בחיזוי המהפכה שם.

לפי הדיווח האמריקאי, האיתותים הראשונים שכניסה לארמון האליזה שינתה מעט את הידיד סרקוזי הגיעו לצוות הישראלי בעת ההכנות למפגש עם ראש הממשלה: "סרקוזי סירב להיענות לבקשת נתניהו, לפני הפגישה, כי ייוועדו בארבע עיניים".

דרש בתוקף

הפגישה התקיימה, אם כן, בנוכחות היועצים משני הצדדים. אבל נתניהו לא ויתר. יועצו של הנשיא הצרפתי עידכן את האמריקאים כי במהלך הפגישה "סרקוזי התעלם במכוון משתי בקשות מפורשות של נתניהו לפרוש לשיחה מצומצמת". מדוע? "סרקוזי ידע כי אחרי פגישה בארבע עיניים, כל צד אומר מה שהוא רוצה לגבי הדברים שנאמרו בפגישה ובדיוק את הדבר הזה רצה סרקוזי למנוע", הבהיר בויון.

גם היועץ הצרפתי תיאר את הקשר בין שני המנהיגים כ"ידידות אישית". אבל באותה נשימה שב ועולה מדבריו חששם של הצרפתים מנתניהו ומדברים שהוא עשוי לומר לסרקוזי בפגישה, או לתקשורת אחריה.

לדברי איש משרד החוץ הצרפתי, שתידרך אף הוא את האמריקאים, "סרקוזי הוביל את הפגישה מתחילתה ועד סופה. הוא זה שדיבר במרבית הזמן, הוא לא הניח לנתניהו ?לטמון מלכודות' לנשיא הצרפתי".

סרקוזי, מצדו, כך מדווחים הצרפתים, היה תקיף בנושא ההתנחלויות, דרש מנתניהו לפעול בעניין המחסומים בגדה המערבית - ובכלל, דיבר נגד מפעל ההתנחלות ואמר כי "אין לכם מה להרוויח ממנו (...) הוא אינו מספק ביטחון". ברגעים אלו של הפגישה נתניהו נראה "פגוע", טוענים הצרפתים, אך נמנע מלהשיב. הציר בשגרירות ישראל, דניאל הלוי, שעידכן גם הוא את האמריקאים, הסתפק בקביעה שבנושא ההתנחלויות "לא התקיים דו-שיח אמיתי" בין שני המנהיגים.

לא התפעל

דו-שיח כן התקיים בנוגע לנאום בר-אילן שנתניהו החשיב היסטורי ופורץ דרך. לפחות לפי הדיווח שמסרו הצרפתים לאמריקאים, סרקוזי סירב להתפעל מהעובדה שנתניהו השמיע את המלים המפורשות "מדינה פלסטינית". סרקוזי הוא שהעלה ראשון את הנושא ואמר לנתניהו שלפלסטינים "חייבת להיות מדינה משלהם".

כששלף נתניהו את נאום בר-אילן, אמר סרקוזי שהנאום היה "טוב אבל לא מספיק". הנשיא הצרפתי סבור שאין לישראל זמן לבזבז - "הזמן הוא נגדנו". ובכלל, לשיטתו, "ככל שתחכה, כך תפסיד יותר ויותר תמיכה בקהילה הבינלאומית". דברים שנקראים היום כמעט כנבואה.

הנושא המסקרן ביותר שעלה בשיחה בין השניים היה דרישת נתניהו מהפלסטינים להכיר בישראל כמדינת העם היהודי. האם צרפת מוכנה לגבות את ראש הממשלה הישראלי בדרישתו זו?

התשובה, כפי שעולה מהמסמך האמריקאי, מורכבת. יועץ הנשיא הצרפתי מודה כי "במהלך הפגישה סרקוזי הסכים, בעיקרון ובאופן פרטי, לתמוך בעיקרון של ישראל כמדינה יהודית".

אבל, וזהו אבל גדול, "בפומבי סרקוזי לא ירחיק מעבר לאזכור ?שתי מדינות לשני עמים'". הסיבה לכך? "הוא (סרקוזי) חושש שכל אזכור של האופי היהודי של מדינת ישראל ?יעליב' את הפלסטינים, שיוכלו לפרש הצהרה כזו ?כסימן שהוא (סרקוזי) אינו תומך בזכות השיבה".

היועץ הצרפתי סיכם כי סרקוזי "מאמין במדינת לאום יהודית לעם היהודי, הוא מאמין שלשם כך הוקמה ישראל". אבל אמונה היא עניין שבלב, ובתור נשיא סרקוזי אינו מוכן לומר את הדברים האלו, גם לא למען הידיד נתניהו.



נשיא צרפת ניקולא סרקוזי וראש הממשלה בנימין נתניהו בארמון האליזה, במאי 2010. סרקוזי אמר לנתניהו שלפלסטינים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו