בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ביניש מסבירה: בג"ץ מחפש איזון בין הישראלים לפלסטינים

נשיאת בית המשפט העליון מעדכנת את השגריר האמריקאי ומסבירה לו את פסיקות בג"ץ. לדבריה, אישור בדיעבד של בנייה בהתנחלויות אינו עניין יוצא דופן

תגובות

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, סבורה כי בית המשפט אינו צריך להתחשב בשאלת החוקיות של ההתנחלויות בבואו לפסוק בסוגיות הקשורות בבנייה בשטחים ובתוואי גדר ההפרדה. ביניש נפגשה עם שגריר ארצות הברית בישראל לשעבר, ריצ'רד ג'ונס, ב-23 באוקטובר 2007. בפגישה היא מסרה לשגריר עדכון על פסיקת בג"ץ, שהתירה את הבנייה בשכונת מתתיהו-מזרח בהתנחלות מודיעין עילית. בפסיקה, שניתנה בספטמבר באותה שנה, נקבע כי הבנייה בהתנחלות אינה חוקית וכי הבתים נבנו ללא היתרים, ועם זאת בית המשפט הורה שאין להרוס את המבנים.

"חוקיות ההתנחלויות או ההתחייבויות של ממשלת ישראל כלפי ארה"ב לא הובאו בחשבון בתיק הזה", אמרה ביניש לשגריר האמריקאי. "ההחלטה להכשיר את עבודות הבנייה ניתנה בשל העובדה שהריסת 1,900 מבנים שלמים או בנויים חלקית תהיה לא הוגנת ביחס לקונים התמימים, שלא היו מודעים לפעולות החשאיות של הקבלנים".

"לפי ביניש, אישור בדיעבד של תוכנית בנייה בישראל ובגדה המערבית אינו דבר יוצא דופן או נדיר", כתב השגריר בסיכום השיחה.

השגריר שאל את ביניש ישירות, אם בית המשפט מביא בחשבון את העובדה שהבנייה שהוא מאשר תהפוך בסופו של דבר להתנחלויות חדשה. ביניש השיבה בשלילה. "היא הכירה בכך שמדובר בבנייה של התנחלות חדשה. היא אמרה כי ההתנחלות הזאת אינה אידיאולוגית", כתב השגריר בסיכום.

בהתייחסה לפסיקות אחרות של בג"ץ, שעסקו בתוואי גדר ההפרדה, הציגה ביניש קו דומה. לדבריה, בית המשפט אינו מתחשב ב"מדיניות ההתנחלויות" בבואו לקבל החלטות. "במקום זאת", לדבריה, "בבואו לפסוק בעניין גדר ההפרדה, בית המשפט מחפש את האיזון בין הזכות לחיים של הישראלים - ולא משנה אם הם גרים בהתנחלויות או בתחומי הקו הירוק - ובין זכויות האדם של הפלסטינים".

לדבריה, "אם חיי אדם בסכנה, אנחנו חייבים לאשר את הגדר כדי להציל את חייהם. אבל היא צריכה להיות קרובה לבתי ההתנחלויות". השגריר ביקש לברר אם ביניש מתכוונת רק להתנחלויות קיימות או גם לכאלה שנמצאות בתכנון. נשיאת בית המשפט העליון השיבה שכוונתה היתה רק לבתים קיימים.

השגריר שמע מפיה של ביניש סקירה היסטורית על יחסו של בית המשפט העליון לגדר ההפרדה. "אף על פי שבהתחלה ממשלת ישראל לא רצתה לבנות גדר, אחר כך ראש הממשלה אריאל שרון אישר בנייה מהירה שלה, כדי להגן על אזרחים ישראלים מהתקפות טרור שיצאו מהגדה", הסבירה.

ב-2002 דחה בית המשפט עתירה נגד תוואי הגדר ליד ההתנחלות צופים, בהתבססו על שיקולי ביטחון. ואולם, ב-2006 קבע בית המשפט שיש לשנות את תוואי הגדר באזור ולהחזיר לפלסטינים אדמות שהופקעו מהם לצורך הבנייה, לאחר שהתברר שהתוואי המקורי נועד לאפשר את הרחבת ההתנחלות.

ביניש הסבירה מה עמד ברקע שינוי עמדתו של בית המשפט. "בית המשפט אינו גוף חוקר וב-2002 לא היו בידיו כל הפרטים", אמרה לשגריר. היא הוסיפה: "אדמות פלסטיניות ניתנות להפקעה רק לצרכים צבאיים ולא למטרות פוליטיות".

בהקשר זה התגאתה ביניש בכך שלהבדיל מבתי משפט אחרים בעולם, בית המשפט העליון בישראל "מקדיש חלק ניכר מזמנו לבחינה של תצלומי אוויר ובוחן את ההשפעה של הגדר עד לרמה של כל עץ במטע של החקלאי".

השגריר האמריקאי ניסה להסביר לביניש את החשיבות שבפסיקות של בית המשפט בנושא הבנייה בהתנחלויות. "יהיה קל יותר לממשלת ישראל לבנות בהתאם לפסיקת בית המשפט העליון, מאשר בתגובה להתחייבויות לממשלת ארה"ב או כוויתור לפלסטינים", אמר.

השגריר שאל את ביניש מתי להערכתה תיישם ישראל החלטות של בית המשפט בנוגע לתוואי הגדר בכמה מוקדים בגדה, אשר התקבלו זה מכבר. ביניש השיבה שבדרך כלל, בית המשפט אינו עוקב אחר יישום החלטותיו. עם זאת, היא העריכה כי הממשלה תשלים את ביצוע השינויים "בתוך זמן סביר".

השגריר התעקש ושאל "מהו זמן סביר". ביניש השיבה: "תכנון, תקצוב, עבודות הנדסה ובנייה של נתיב חדש והריסת הגדר שכבר נבנתה דורשים זמן".



ביניש. 'לא גוף חוקר'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו