בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מסמכי ויקליקס | הפרוטוקולים של אסאנג'

הילדות הקשה שלו הפכה אותו לנווד אנטי-ממסדי, שמאמין בתיאוריות קשר ונחשד בהתבטאויות אנטישמיות. שכלו החריף ודבקותו במטרה הפכו אותו לאויב מספר אחת של ארה"ב וארגוני ביון בעולם. האם הוא מדאיג את ישראל? למוסד דווקא יש משימות חשובות יותר

תגובות

בבית האחוזה הכפרי בנורפולק שבמזרח אנגליה, שם הוא שוהה זה חודשים במעצר בית, מתמרק ג'וליאן אסאנג' לקראת שני אירועים משמעותיים בחייו. בסוף מאי ייצא לאור ספרו, שבעדו כבר שולשלה לכיסו מקדמה נאה בסך כמיליון דולר. סמוך למועד פרסום הספר ידון בית המשפט העליון באנגליה בערעור שהגיש אסאנג', מייסד אתר ההדלפות ויקיליקס, על ההחלטה להסגירו לשוודיה, שם הוא מבוקש באשמת אונס וקיום יחסי מין ללא קונדום.

עד שתימסר ההכרעה בערעור וייוודעו נתוני המכירה של הספר, אסאנג' עסוק למעלה ראש במסע יחסי ציבור לשינוי תדמיתו. בראיונות הרבים שלו בתקשורת הוא לובש תמיד חליפות ושיערו, ששיבה זרקה בו, מסורק בקפידה. בניגוד למנהגו בעבר, ניכר שבשבועות האחרונים הוא שומע בעצתם של מומחים ליחסי ציבור. הוא מבקש להצטייר כפעיל חברתי מיושב בדעתו, השוקד על קידום זכות הציבור לדעת, ולא עוד כנווד פרוע, אנרכיסט לבוש בלואים, העומד בראש ארגון שמזכיר כת. חלק מהמאמצים לשנות את תדמיתו ממוקדים בניסיון להדוף את הביקורת על התבטאויות אנטישמיות שלו.

אסאנג' נולד ב-1971 בעיירה קטנה בצפון אוסטרליה. הוא יודע מכלי ראשון מהי ילדות עשוקה. אביו הביולוגי נטש אותו בילדותו. אמו, פעילה חברתית ופוליטית, נדדה עמו ממקום למקום, בין השאר כדי להימלט מאימת אביו החורג, פסיכופת שהיה חבר בכת שדגלה בתורות רוחניות בסגנון העידן בחדש.

אורח החיים הזה, אפשר לשער, הפך את אסאנג' למה שהוא היום: נווד חסר בית, אנטי ממסדי, פרנואיד שמאמין בתיאוריות קשר. לכל אלה יש לצרף שכל חריף, נחישות ויכולת מרשימה להתמקד בהשגת היעדים שהציב לעצמו.

גבולות

כישוריו השכליים המרשימים עשו אותו לגאון מחשבים. משיכתו למחשבים וחייו בשולי החברה הם שגרמו לו, ככל הנראה, לחבור לכנופיית האקרים באוסטרליה בצעירותו. פעילות זו הביאה להעמדתו לדין ב-1996. הוא הורשע, אבל בית המשפט הטיל עליו גזר דין מקל.

הוא החל ללמוד פעמים רבות, בין השאר במחלקה למתמטיקה ומדעי המחשב באוניברסיטה, אבל מעולם לא השלים את לימודיו. למרות זאת, פתח אתרי אינטרנט רבים וגם סגר אותם ופיתח מנגנוני הצפנה להעברת תקשורת לארגונים לזכויות אדם. פעם נשאל אם הוא אטום למתרחש סביבו. "האם אין כל הגברים כאלה?" השיב אסאנג'. ההומור היבש שלו הפך אותו למושך בעיני נשים.

השקפת העולם הפוליטית שלו, כמו גישתו לחיים, פשטנית מאוד. מבחינתו, העולם מחולק לטובים ורעים. הרעים הם כל אלה שאינם שוחרי טובתו, גם אם הביקורת שלהם מוצדקת (פניית "הארץ" לקבלת תגובת אסאנג' לא נענתה).

למרות הפשטנות, אישיותו רוויית סתירות. כאביר חופש המידע וזכות הציבור לדעת, אסאנג' היה אמור לתמוך בשקיפות מוחלטת. אבל מתברר שגם בעיניו יש גבולות לזכויות החשובות האלה. הקו ברור מאוד: חופש המידע מקודש, כל עוד אין לו נגיעה לאסאנג' עצמו. עובדי ויקיליקס הוחתמו על חוזים לשמירת סודיות, שלא היו מביישים שום תאגיד מסחרי או ארגון ביון מאלה שאת סודותיהם הוא מפרסם חדשות לבקרים.

וסתירה נוספת: כמי שמרבה למתוח ביקורת על התנהגותן של ממשלות ולחשוף, בעזרת המסמכים שהוא מפרסם, את פרצופן הצבוע והחסוד, אפשר היה לצפות שאסאנג' יגלה מעט סובלנות כלפי ביקורת. אבל האוסטרלי גבה הקומה הקפיד עד כה להסתכסך כמעט עם כל מי שעבד אתו, אם הלה השמיע ולו רמז של הסתייגות ממנו ומדרכו. הוא מיהר לנתק מגע עם ה"ניו יורק טיימס" ועם ה"גרדיאן", לאחר ששיתף פעולה אתם באופן הדוק, מפני שסירבו לדרישתו שלא לפרסם כתבות דיוקן לא מחמיאות עליו.

את אתר ההדלפות ויקיליקס הקים ב-1999 וכך הפך מדמות שולית בזירת ההאקרים לאויב מספר אחת של ארצות הברית. בעיני כמה אנשים, כתב עורך ה"גרדיאן" אלן רסברידג'ר, "הוא משיח התקשורת החדשה. בעיני אחרים הוא טרוריסט קיברנטי".

אנטישמיות

כמה מפורשי ויקיליקס, שלאחר שנפרדו מאסאנג' היו למבקריו, טוענים שהוא הקים את האתר במתכונת של כת פולחנית חשאית ושהוא מנהל אותו ביד רמה, כשליט עריץ. דניאל דומשיט-ברג, מתכנת מגרמניה שהיה סגנו עד לאחרונה, טוען כי כמה מתכונות האופי של אסאנג' מטרידות ביותר. בספר שפירסם לאחרונה כתב דומשיט-ברג, כי אסאנג' דורש מחבריו לסגוד לו כאילו היה גורו. הוא גם מצביע על יחסיו הבעייתיים עם נשים.

בחודשים האחרונים התגלה עוד פן מטריד באישיותו של אסאנג' - אנטישמיות. תחילה גילה ה"גרדיאן" כי אסאנג' מינה את ישראל שמיר, ישראלי-רוסי, מכחיש שואה אכול שנאה לישראל ולציונות, לנציגו ברוסיה. בתמורה לשירותיו העביר אסאנג' כ-2,000 יורו לחשבון בנק בלטביה על שמו של שמיר. "הזהרנו את אסאנג' שלא יחבור לאנשים מפוקפקים", סיפר ל"הארץ" דייוויד לי, שהיה איש הקשר של ה"גרדיאן" עם אסאנג'. "אבל ג'וליאן לא שומע לאיש".

שמיר, עיתונאי-סופר-מתרגם, עלה לישראל ב-1968 ואף פירסם מאמרים ב"הארץ". בשלב מסוים חל מהפך בהשקפת עולמו והוא הפך לאנטי-ציוני, מכחיש שואה אחוז בולמוס של שנאה לישראל וליהדות. לפני כמה שנים המיר את דתו והתנצר בכנסייה היוונית-האורתודוקסית בירושלים. כתובתו רשומה ביפו, אבל שמיר מבלה את מרבית זמנו ברוסיה, בבלארוס, באוקראינה ובמדינות הבלטיות.

לאחר פרסום הידיעה על קשריו עם שמיר, מיהר אסאנג' להתכחש להם. הוא האשים את לי, שבו ראה אויב מאותו רגע, בניסיונות להכפישו. בין השאר רמז למוצאו היהודי של לי. אסאנג' אף שלח רמזים בעניין מוצאו של רסברידג'ר, שאינו יהודי אבל הוא גיסו של לי. לטענת אסאנג', הוא לא ידע מיהו שמיר ומהן דעותיו והתוודע אליו במקרה, כשהגיע לאחוזתו ללקט מידע ממסמכי ויקיליקס כמו עיתונאים רבים.

אבל מידע שיש בידי "הארץ" מגלה כי ההיכרות בין השניים נמשכת זה כארבע שנים. כבר באוגוסט 2007 הוזהר אסאנג' מפני קשריו עם שמיר. את האזהרה העביר לו אחד מחסידיו הנלהבים ביותר, שכתב כי אינו מוכן לעבוד לטובת ארגון שקשורים אליו שוחרי תיאוריות קונספירציה ואנטישמים כמו שמיר.

אסאנג' התעלם מהאזהרה ואף פנה לשמיר ועידכן אותו על האזהרה שקיבל. "איני מוצא שההאשמות כלפיך עומדות במבחן המציאות", כתב לו. ליתר ביטחון הציע אסאנג' לשמיר לכתוב בוויקליקס תחת שם בדוי.

בפברואר 2008 שודרה ב"פנורמה", תוכנית התחקירים היוקרתית של הבי-בי-סי, כתבה לא מחמיאה על אסאנג'. בראיון לאתר האינטרנט הצרפתי "אגורה ווקס" בעקבות התוכנית, הגן אסאנג' על שמיר והשווה אותו לסופר סלמן רושדי, שנרדף בידי איראן. ההשוואה ברורה. האיראנים הוציאו גזר דין מוות על רושדי בשל ספריו. אסאנג' טען כי שמיר נרדף לא בשל דעותיו והשקפת עולמו, אלא משום שהמיר את דתו.

בהמשך הוא תקף את הבי-בי-סי, הגדיר אותו "אחד מאויבינו הגדולים" וסיפר בגאווה כי אסף מידע על מנהלי שירות השידור הבריטי וגילה כי "אשתו של המפיק משתייכת לתנועה הציונית בלונדון". אסאנג' טעה. לא אשתו של המפיק יהודייה, אלא זוגתו של מנהל ערוץ הטלוויזיה בי-בי-סי 1, דני כהן. שמה נורינה הרץ.

כשהתבקש לתאר, באותו ראיון, את יחסו לישראל, היסס. האם זה נכון שאתה פוחד מישראל, שאלו המראיינים. "כמובן", השיב ולא פירט. אסאנג', כך נראה, לוקה בהערכת יתר עצמית. ישראל והמוסד אינם מחפשים אותו. איש מוסד לשעבר, שנשאל אם הארגון התחקה אי פעם אחר עקבותיו של האוסטרלי בגלל יכולתו לחשוף סודות מדינה, השיב: "יש לנו משימות חשובות יותר".



ג'וליאן אסאנג'. מינה כנציגו ברוסיה ישראלי-רוסי מכחיש שואה, אכול שנאה לישראל ולציונות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו