בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פינת הרצל?

יעל מדיני על רחובות תל אביב, המופיעים בספרה ?המרתף??

תגובות

בשנת 1934, באחד מימות ראשית החורף, יורד יהושע חפץ - הגיבור הגברי של ספרי ?המרתף? - בנמל חיפה מהאונייה שהפליג בה מטרייסט. בצאתו משער הנמל הוא עולה על אוטובוס שמוביל אותו לתל אביב. הוא יורד מהאוטובוס בתחנתו האחרונה, תחנת האוטובוסים המקורית של ?אגד? ?(שנמצאה בתחילת שדרות רוטשילד וקדמה ל?תחנה המרכזית? שליד רחוב נוה שאנן?). פה מקדם את פניו חום קשה מנשוא ?(שוררות בו טמפרטורות גבוהות, שאינן ?רגילות לעונה?, כדברי החזאים בימינו?). לפיכך, ברדתו מהאוטובוס, מסיר הוא את אפודתו ותוחב אותה במזוודתו הדחוסה ואת מעילו הכבד הוא מטיל על זרועו. אז הוא פוסע כמה פסיעות לאורך השדרה ונעצר בפינה הראשונה כדי לקרוא את שלטי הרחובות המצטלבים שם. משבאה סקרנותו על סיפוקה, הוא ניגש לקיוסק סמוך לרוות את צימאונו. באותה שעה הוא מהרהר בינו לבינו, שהנה, שותה הוא גזוז עברי בהרצל פינת רוטשילד, ושעל כל הגדולות והנצורות האלה יכתוב לחנצ?ה אחותו בעיירה בגליציה, שחזקה עליה שתצחק שכך התמזל לו מזלו להיתחב בדפי ההיסטוריה העברית. משם, מיומו הראשון בארץ, הולכת עלילת יהושע חפץ ומתנהלת, מתעבה ומסתעפת, כדרך העלילות מאז ומעולם.?

מה גרם לי - שילדותי ונעורי עברו בירושלים ועד היום נהירין לי רחובותיה וסמטאותיה, שגם אם נוספו בה שכונות חדשות ונסללו בה דרכים וכבישים חדשים לעולם לא אוכל ללכת בה לאיבוד - להכיר ליהושע חפץ ביומו הראשון בארץ דווקא את האזור הנ?ל בפרט ולאזרח אותו כמו מאליו בתל אביב בכלל? במלים אחרות: מה גרם לי לנטוע את ?המרתף? לא בעיר הקודש אלא בעיר העברית החדשה??

יודעת הנפש את דרך הרוח.?

משפחתנו הקטנה בירושלים - שני הורים ושלושה ילדים - היתה אחד מסניפי משפחתנו המורחבת שרובה התיישבה בתל אביב ובסביבותיה. סניף מרכזי של המשפחה היה בית שעמד בשדרות רוטשילד, בין רחוב נחלת בנימין לבין רחוב אלנבי ?(שנהפך לימים ל?מוזיאון ההגנה על שם אליהו גולומב??). בבית זה גרו פניה שרתוק סבתי, בתה, עדה שרתוק?גולומב, דודתי, ובעלה אליהו גולומב, דודי, וילדיהם. בגלל אישיותם של השלושה היה הבית ללבה הפועם של משפחה על שלושת דורותיה ועל ענפיה הרבים: אחים ואחיות, דודים ודודות, גיסים וגיסות, בנים ובנות, דודנים ודודניות.?

וכך, באופן טבעי, נעשה לי בית זה בתל אביב לבית שני והאזור הסמוך לו - תחנת האוטובוסים, השדרה, הקיוסק - לאדמת מולדת שנייה.?

בתוך מסכת קשרים וקשרי?קשרים זו נטווה קשר מיוחד ביני לבין אליהו גולומב דודי, קשר שבחליפות העתים נעשה עז ורב?פנים. כשניגשתי לכתוב את ?המרתף?, רציתי שמשהו מדמותו של דודי זה ומרוחו ימצאו דרכם אל דפיו. אני מקווה שהצלחתי לעשות זאת באמצעות עיצוב אופיו והליכותיו של שולם - אחת הדמויות המשניות ברומן.?

זו הסיבה, אם כן, שבגללה נטעתי את הרומן בתל אביב ופתחתי באזור זה של תחנת האוטובוסים הישנה?נושנה ?(שעכשיו מוקם עליה מגדל רב קומות?), השדרה ?(שמאז יפתה כל כך?) והקיוסק ?(שמאז שודרג ללא הכר?).?

במרוצת כתיבת הספר אמרתי לעצמי שאם יראה אור באחד הימים, אקדישנו במלים אלה: ?לאליהו גולומב / דוד אהוב / חבר בוגר / לזכרו?. כך היה.?

ספרה של יעל מדיני, ?המרתף?, ראה אור בהוצאת מטר?



יעל מדיני במפגש הרחובות הרצל ורוטשילד בתל אביב. אדמת מולדת שנייה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו