בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פואמה של אבק?

חיים באר על בני ברק, שממנה יוצא ואליה חוזר גיבור ספרו ?אל מקום שהרוח הולך??

תגובות

בני ברק נמצאת רק כעשר דקות נסיעה מביתי ברמת גן, אבל בכל פעם שאני נוסע לשם אני מקפיד לוודא שלא שכחתי לקחת אתי את הדרכון, שמא אדרש להציג אותו בצ?ק פוינט המדומיין שבפינת הרחובות חזון איש ועזרא.?

אני נמשך לתיאוקרטיה היהודית - זו שהוקמה כתמונת ראי לעומתית ל?אלטנוילנד? ההרצליאני שאני אחד מנתיניו - וסולד מפניה במידה שווה.?

בני ברק היא ללא ספק אוניקו?ם שעם?עולם לא ידע כמותו מעולם, חזונו של ?החזון איש?, ר? אברהם ישעיהו קרליץ, הסטארטאפיסט החרדי הגאוני שהעמיד מודל אורבני ייחודי ואף מימש אותו לפרטי?פרטיו. עיר שכולה יראי?שמים שכל חייהם מתנהלים על פי דיני השולחן ערוך. עיר שכולה יהודים, אם להתעלם מכיתת?תורן של כמה שאבעס גויים היושבת אי שם בסתר?המדרגה וממתינה לקריאת מצוקה; או מקומץ מטפלים פיליפינים מושפלי?מבט החובשים ירמולקות, ליתר ביטחון. מציאות שכמוה לא הכרנו עד היום. על השטעטל המזרח?אירופי הטילו המוז?יקים והכמרים הפרובוסלבים את צלם הקודר, ערלים נוטלים חלק בחיי היומיום של העיירות החסידיות שצמחו בניו יורק רבתי אחרי השואה ואפילו את חללן של משכנות החרדים שבעיה?ק ירושלם תובב?א ממלאים פעמוני הכנסיות וקריאות המואזינים. רק בני ברק לבדה היא קריה יהודית טהורה, ו?הרקחות? ו?הטבחות? שלה - כלומר, כל נותני השירותים שלה, הדואגים לכל מחסורם בקצבאות, בהקצאות ובשאר ?כספים יחודיים? - הם ?אנשים שיצאו מזרע ישראל?, כלומר, אנחנו, כפי שאנו מכונים בז?רגון הפנימי, הרחק מאוזנם הכרויה של הזרים.?

לפעמים, כשחולפים בי הרהורי תשובה, ואני נוטה לחשוב שמא החברה הישראלית שאני חי בתוכה הרחיקה לכת בהתרחקותה מן העולם היהודי?דתי שמתוכה צמחה, אני ממהר לנסוע לשם - וזאת למטרות גמילה, כפי שנוהגים ללגלג עלי חברי.?

בני ברק היא עיר קדחתנית. ?פו?ל גז בניוטרל?. כולם רצים מהכא להתם ומהתם להכא ללא סיבה נראית לעין, משוטטים ומתרוצצים בפסיעה בהולה?מדודה של הולכים על גשר רעוע, כפי שתיאר זאת ברנר לפני כמאה שנה. בשעה שאנשים מסוגי יוצאים בתל אביב להפסקת צהריים, יוצאים מבתיהם ה?יונגע לייט?, רוצה לומר, באי הכוח הצעירים של היהדות הישנה, לתפילת שחרית ומגבת וטלית ותפילין תחת בית שחיים. אחרי חצות הלילה, כשאני משווע להניח את ראשי סוף סוף על המיטה, אמהות מטיילות ברחובות השוקקים עם אשכולות עולליהן. ?אוי, מחאפט ומנעמט, מחפאט ומנעמט...? ?(אוי, חוטפים ולוקחים?), כמאמר ?רביעיית מועדון התיאטרון?.?

בני ברק היא עיר של חומרות, ?חומרעס?, המתחדשות לבקרים. טלפונים סלולריים בהכשר הרבנים הגאונים, מקררים עם מתקני השהיה מיוחדים לשבת, תות שדה וחסה אסורים באכילה מחשש תולעים, חליפות שנבדקו במעבדות שעטנז, תפילין פרודות, כרוב וכרובית המורחקים זה מזה מחשש ייחוד, טיסות מיוחדות לכהנים שאינן עוברות מעל בתי עלמין, ?ג?ינג?ר אל? מכונה שם ?ג?ינג?ר קל? כדי שלא להוציא את שם ה? לשווא. אלוקי בני ברק, הקל גדול והנורא שלה, הוא ?ההלוכעה?, כלומר ההלכה שהיתה לחזות הכל מסקנית ופסקנית, לא אנושית ולא הגיונית.?

בני ברק היא עיר חסרת הומור. בניגוד לירושלים שעל אף קנאותה פניה שוחקות, ירושלים של בני ?היישוב הישן? שמיטיבים ללגלג על עצמם, שכמנהג ישראל מדור לדור ששים לספר ?ויצים? ומתענגים על מעשה בדיחי, הרי שבני ברק, אשר הוקמה על ידי בני ?היישוב החדש?, היא עיר מזעיפת פנים. מרצינה. מבועתת. שאפילו בפורים היא נזהרת שלא להוציא חלילה חיוך לבטלה.?

בני ברק היא עיר קודרת. הציצו לחנויות בגדי הנשים. לא תמצאו שם שמלות או סריגים אדומים, וורודים והס מלהזכיר ססגוניים, שלל צבעים רקמה היאים לסיסרא שר צבא, יבין הרשע. רק בגדים רפויים, שאינם מבליטים חלילה את חמוקי הגוף הנשי, שגוניהם מתאמצים בלית ברירה לעשות כמיטב יכולתם בשחורים, באפורים ובכחולים כהים. והגברים, הגברים של בני ברק, כגיבורי ?שכול וכישלון?, מוחותיהם מלאים אבק סידורים וגמרות, ודמם מהול במי אבק, ממש פואמה של אבק.?

אמנם בני ברק היא עיר של חסד. תחת כל תחנת אוטובוס ועל כל מעקה דרכים מולחמות קופות צדקה, ואין בית שאין בו גמ?ח כלשהו - גמ?ח מוצצים לתינוקות שאיבדו מוצצם בשבת, גמ?ח ארבעס למי שנולד לו בן זכר ביום שישי קודם כניסת השבת ואין לו במה לכבד את אורחיו ב?שלום זכר? וגמ?ח מיץ שום למי שנזקק לנקביו ואיננו יכול להטילם רחמנא ליצלן ועוד מיני גמ?חים שלא תילאה אוזן משמוע. אבל כפי שאמר לי לפני יותר משנות דור אחד ממצביאי מלחמת יום הכיפורים, ?צל?שים נותנים רק במקום שכל המערכות כשלו בגלל הזנחה פושעת והיחידים שחירפו נפשם ניסו בכוחותיהם הדלים להציל את המצב?. כך כאן הגמ?חים והצדקה מעידים שמשהו בסיסי ברקמה החברתית והאנושית של ?עיר התורה? כשל כישלון נחרץ.?

בני ברק הליטאית, על ישיבותיה וכולליה, היא עדות לקיפאון העמוק שבו שרויה ההלכה ולסטגנציה של לימוד התורה. בני ברק החסידית על חצרותיה ופלגיה היא, לעומת זאת, עדות לירידת הדורות העגומה שידעה תנועתו של הבעש?ט בדורות האחרונים, שככל שהמעמד הארגוני שלה התחזק כך עוצמתה הרוחנית הלכה וירדה. בתוך העיר הזאת בחרתי לשתול את חצר אוסטילה ואת אדמו?רה, גיבור ספרי האחרון, ר? יעקב יצחק הלוי הורוביץ, נין ונכד לחוזה מלובלין וליהודי הקדוש, שנודע בזכות מופתיו כ?צנתרא דדהבא?. זו העיר אשר ממנה הוא יוצא אל מסעו רב העלילה אל הררי האלף ואליה הוא שב כמסופר ב?אל מקום שהרוח הולך?.

ספרו של חיים באר, ?אל מקום שהרוח הולך?, ראה אור בהוצאת עם עובד?



חיים באר בבני ברק. כולם רצים ללא סיבה נראית לעין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו