בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שאלות מעשיות | למה עדיין לא מצאנו תרופה לסרטן?

כי הגידול הסרטני מכיל תערובת רבגונית של תאים שונים זה מזה, שמשתנים מהר. וזה עוד לא הכל

תגובות

"אני לא מתפלא על השאלה", אומר פרופ' משה אורן, זוכה פרס ישראל בחקר הביוכימיה ומבכירי החוקרים בארץ של התא הסרטני. "השאלה 'למה לא נמצאה תרופה לסרטן' עולה שוב ושוב בתדירות גבוהה. הנושא נמצא על הפרק בצורות שונות הרבה שנים, אבל אני חולק על עצם השאלה. למרות שיש סוגי סרטן רבים שלהם אין לנו תשובה מספקת ברמה התרופתית, חלה התקדמות משמעותית במציאת תרופות נגד סוגי סרטן מסוימים. למשל, סוג של לוקמיה שנקרא CML, סרטן שעד לפני כעשר שנים הוגדר מחלה חשוכת מרפא. חלק מהתרופות מביאות לריפוי וחלקן מביאות להארכת חיים. לכן, כיוון שיש מספר גדל והולך של תרופות למחלה, כולל תרופות שמצילות חיים, במקום לשאול מדוע לא מוצאים תרופה לסרטן, נכון יותר בעיני לשאול: מדוע לא ריפאו עדיין את המחלה?"

אורן, חבר במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע, עוסק בין השאר במחקריו בגן p53, המשמש מעין מעצור נגד התפתחות גידולים סרטניים. לטענתו, אין טעם גם לצפות שתרופה יחידה תרפא בעתיד כל חולה סרטן. "לא תהיה תרופה אחת שניתן לחולה והוא ילך הביתה", חורץ אורן בטון חד. "הסיבה לכך היא שהסרטן הוא לא מחלה אחת. למעשה, סרטן הוא מגוון של כמה מאות מחלות, אם לא יותר. ככל שאנחנו חוקרים יותר, אנחנו מגלים את המורכבות והשונות בין גידולים סרטניים. השונות והמורכבות הללו מביאות אותנו לומר לפעמים שלכל חולה סרטן יש את הסרטן שלו. לכן, לא יכולה להיות תרופה אחת לכל מקרי הסרטן. התקווה היא שבסופו של דבר יהיו הרבה תרופות".

בצער מסוים, אורן ממקם את ההצלחות הגדולות בריפוי הסרטן דווקא בשנות ה-50, ה-60 וה-70, אז הצליחו חוקרים להתגבר על סרטני דם קטלניים, בעיקר סוגים של לוקמיה ולימפומה. "היום, בחלק מסרטני לוקמיה ולימפומה יש שיעורי ריפוי של 80 אחוז", הוא אומר. "אלה דוגמאות לסרטנים שבהם טיפולים כימותרפיים והקרנות הצליחו מאוד, בין השאר כיוון שהם סוגי סרטן פשוטים יחסית. אגרסיביים מאוד, אבל פשוטים. הבעיה שלנו היא שככל שהסרטן יותר מורכב, קטנה הסבירות שתרופה אחת תצליח להתגבר עליו".

מהו סרטן מורכב?

"ההבנה מהו סרטן מורכב עונה גם על השאלה מדוע אין לנו עדיין תרופה לרוב סוגי הסרטן. אחת הבעיות המרכזיות בטיפול במחלת הסרטן היא, שלמרות שמקרי סרטן רבים מגיבים לא רע, אפילו יפה, לטיפולים כימותרפיים והקרנות - אחוז קטן מהתאים הסרטניים מצליחים לשרוד בטיפול".

אותם תאים שעליהם מדבר אורן, שבים ב"מופע עמיד לטיפול" ולעתים מפתחים גם עמידות נגד טיפולים נוספים. הם גם שמכריעים את המערכה התרופתית ואת גורלו של החולה. "כיוון שהגידול הסרטני מכיל תערובת רבגונית של תאים סרטניים שונים זה מזה, שמשתנים מהר, לא רק שאנחנו צריכים לרפא את הסרטן באותו חולה, אנחנו צריכים לרפא את כל התאים באותו גידול סרטני", הוא מדגיש. "יוצא שגידול אחד בחולה מכיל ספקטרום של וריאציות של אותה מחלה. כך, גם אם אנחנו מתגברים על הקושי הראשון, המתבטא בשונות של תאים בתוך הגידול, עדיין נשארים בגידול תאים עמידים שעשויים להוות את הבסיס המחודש לגידול. קצב הצמיחה וההשתנות של אותם תאים סרטניים מעטים ששרדו, מאפשר להם להפוך יום אחד לגידול סרטני חדש".

קוקטייל אישי

על פי נתוני האגודה הישראלית למלחמה בסרטן, סרטן גורם לאחד מכל חמישה מקרי מוות בישראל. מדי שנה מתגלים בישראל כ-23,500 חולי סרטן חדשים, כשארבעת סוגי הסרטן השכיחים הם סרטן השד, המעי הגס, הערמונית והריאות. בסך הכל חיים היום בישראל כ-120 אלף חולי סרטן, מתוכם 450 ילדים.

מה התשובה שהמחקר מתכוון להציע לאותם חולים?

"תקיפה של הגידול בתערובת של תרופות, שכל אחת מהן פוגעת בנקודת תורפה אחרת של הגידול", משיב אורן. "בתוך אותה תערובת צריכה להיות תשובה לכל סוג של תא סרטני הקיים באותו חולה. הגישה הטיפולית הזאת אמורה לכסות באופן תרופתי מספר גדל והולך של גידולים סרטניים, אם כי הפתרון לא יהיה זבנג וגמרנו. מה שיקרה הוא שנתאים לכל חולה קוקטייל המורכב ממספר תרופות. אם נרכיב אותו נכון, עשוי קוקטייל כזה להביא למצב שבו נכריע את כל התאים הסרטניים ולא תהיה אפשרות שהם ישתנו ויצליחו לחמוק. ככל שהפגיעה הראשונה תהיה יותר יעילה, הסיכוי לחזרה שלהם קטן יותר".

אתה מתאר רפואת סרטן אישית?

"בדיוק, זאת התקווה של מחקר הסרטן בעשור האחרון והיא מתבססת בעיקר על ההתקדמות שנעשתה בפיענוח הגנום האנושי והבנת המשמעות של אותם ממצאים. ישנה פעילות רבה בקהילת החוקרים, המתאמצים ליצור פרופיל גנטי של כל גידול סרטני ולאפיין את השונות הקיימת בתוכו. בסיוע הכלים שיש לנו היום בחקר הגנום והטכנולוגיה שהתפתחה, אנחנו יכולים לזהות את השינויים שעברו על התא הסרטני ועל ידי כך לברר את המאפיינים של אותו גידול סרטני, המבדילים בינו לבין הרקמה הנורמלית. בעזרת המידע הזה אנחנו מנסים ליישם גישה שדומה לשימוש באנטיביוטיקה, המבוססת על תקיפת תהליכים כימיים המתחוללים בגוף החיידק ולא מתחוללים בגוף האדם. מתוך אותו פרופיל גנטי של הגידול נוכל להסיק מהן נקודות התורפה שבהן אנחנו מעוניינים לפגוע, ולתקוף אותן בעת ובעונה אחת במספר תרופות. חלק מהתרופות קיימות ואת אלה שלא קיימות נוכל להגדיר כמטרות עתידיות ברמה הכימית והמולקולרית".

המשימה של האנטיביוטיקה בהפסקת גדילתם או קטילתם של חיידקים בוודאי קלה יותר.

"כן, כי ההבדלים בין תא חיידק לתא אדם הם גדולים וברורים יותר. לעומת זאת, ההבדל בין תא סרטני לתא נורמלי קטן יותר. התרופות שאנחנו מנסים לפתח היום פוגעות באותם תהליכים שמתחוללים בתא הסרטני ולא מתחוללים בתא נורמלי. לכן, בשלב הראשון, המשימה שלנו היא לזהות כמה שיותר מטרות, דרך בניית פרופילים של תאים סרטניים. בשלב השני, המשימה העיקרית היא לייצר תרופות שפוגעות באותן מטרות. כל אחת מהמשימות הללו כבדה בפני עצמה. בחלק של זיהוי המטרות הטכנולוגיה כבר טובה יותר, ובחלק של התאמת תרופות למטרות אנחנו נמצאים עדיין בשלב של תהייה וטעייה. רוב הדרך, ללא ספק, עדיין לפנינו, אבל לפחות יש לנו תובנה של מה אנחנו רוצים להשיג. היום יש תמונה טובה יותר על המידע החסר והיכן לחפש אותו".

האם המחקר מספק היום גם תשובה טובה יותר על גורמי מחלת הסרטן, למשל זיהומים סביבתיים, לחצים שעוברים בני האדם בחברה המודרנית, תזונה?

"המחקר מסייע לנו להבין טוב יותר כיצד משפיעים סביבתו הקרובה של האדם ואורח החיים שלו על סיכוייו לחלות בסרטן. הדוגמה הידועה ביותר היא ללא ספק הקשר בין העישון לבין סרטן ריאות וסוגי סרטן נוספים. אבל קיימות גם דוגמאות נוספות רבות; למשל, ברור לנו היום הקשר בין מחלות מידבקות מסוימות לתחלואה מוגברת בסרטן. בהקשר זה, ניתן לציין את התובנה שהדבקה בנגיפים מטיפוס הפפילומה מסייעת במקרים לא מעטים להתפתחות סרטן צוואר הרחם, תובנה שהוליכה לפיתוח חיסון שעורר עניין רב וויכוחים לא מעטים גם בישראל. בדומה לכך, מתבהרות בהדרגה השלכותיהם של הרגלי התזונה של האדם המודרני על העלייה בתחלואה בסוגי סרטן מסוימים. אין כל ספק שהבנה נכונה ומקיפה של הקשר בין אורח חיינו לבין הסיכוי לחלות בסרטן תתרום רבות בעתיד להפחתת מספר מקרי המחלה. הסיכוי להצלחות משמעותיות במאבק בסרטן יהיה טמון אפוא בשילוב מנצח של מניעה, אבחנה מוקדמת, ופיתוח תרופות יעילות ו'חכמות' יותר, עם יותר התאמה אישית ופחות תופעות לוואי".

בעיה סביבתית

"אנחנו עדיין לומדים את כללי המשחק בהתמודדות בגידולים סרטניים", מאשר גם פרופ' רוני אפטה, יו"ר החטיבה למקצועות מדעי היסוד וחבר המחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה בפקולטה למדעי הבריאות של אוניברסיטת בן גוריון. בשעת צהריים בביתו בחולון, דקות לאחר ששב מכנס סיכום שנתי של האגודה למלחמה בסרטן, שהתקיים בגבעתיים, הוא מתאר בסיוע מונחים צבאיים את הקושי להכריע את מחלת הסרטן.

"התא הסרטני הוא תא מורכב כשלעצמו וכן מורכבות האינטראקציות שהוא מקיים עם סביבתו", מסביר אפטה. "אנחנו מדברים על תהליך מורכב שאנחנו נמצאים בשלבים של ההבנה שלו. אנחנו מגבשים תוך כדי קרב אסטרטגיות אנטי-סרטניות וטיפול בחולים באמצעים החדישים ביותר המאושרים לשימוש".

אפטה, זוכה פרס "סמואל ופאולה אלקלס ז"ל למדען מצטיין בתחום הרפואה לשנת 2010", מוביל קו מחקר העוסק בהשפעת תגובות דלקתיות על התהליך הסרטני, גישה צעירה יחסית בחקר הסרטן. "האבחנה שסביבת הגידול מכילה תאים דלקתיים 'נורמליים' זוהתה כבר בסוף המאה ה-19, אבל רק במשך 20 השנים האחרונות התבססו הכלים התאיים והמולקולריים המתאימים לחקור את מהות האינטראקציות בין התגובה הדלקתית לתהליך הסרטני", הוא אומר. "עד לאחרונה חשבו רוב החוקרים שהגידול הסרטני הוא צבר של תאים 'משוגעים' שברחו ממנגנוני הבקרה של הגוף והחלו להתנהל בצורה לא מבוקרת. היום הגישה הזאת נתפסת כפשטנית מדי".

אפטה מדגיש את חשיבות הכרתה של מערכת יחסי הגומלין בין הגידול הסרטני והרקמה הבריאה, "הנורמלית", כהגדרתו, שבה הגידול מתפתח. "בשפה המדענית", הוא מסביר, "סביבת הגידול מכונה 'מיקרו-סביבה', וברוב המקרים, הגידול רותם אותה לטובתו. הגידול הסרטני 'מחנך' את התאים הנורמליים בסביבתו להפריש חומרים שונים שיעזרו לו להתפתח, לפלוש לרקמות אחרות, וליצור גרורות. דוגמה לכך היא התגובה הדלקתית המתבטאת באתרי גידולים סרטניים. אל אזור הגידול נודדים תאי דם לבנים המגיעים ממוח העצם דרך זרם הדם ויוצרים תגובה דלקתית באזור הגידול, ובכך מסייעים לפולשנותו. בנוסף, התאים הדלקתיים מדכאים את פעילות המערכה החיסונית, שמטרתה למגר את התאים הסרטניים".

האתגר העיקרי במחקרו של אפטה הוא הבנת יחסי הגומלין בין התא הסרטני לסביבת הגידול שבה הוא נמצא, ופיתוח גישות טיפוליות בהתאם לממצאיו. "אני מנסה להבין איך אנחנו יכולים לבצע מניפולציות על התגובה הדלקתית על מנת להקטין או להאט את התפתחות הגידול", הוא אומר. "היום אנו מתרכזים בעיקר במולקולה השכיחה בתגובות דלקתיות 'נורמליות', המכונה אינטרלאוקין-1, מולקולה המתבטאת יותר באתרי הגידול. עבודות במעבדה שלנו הראו שנטרול אותה מולקולה מדכא את קצב ההתפתחות ופולשנות הגידול, בד בבד עם עידוד התפתחותה של תגובה חיסונית כנגד הגידול, התורמת גם היא להדברתו".

כלומר, הטיפול העתידי במחלת הסרטן ישלב גישות להרג התאים הסרטניים שהם בעלי קצב חלוקה גבוה, למשל על ידי כימותרפיה וקרינה, ונטרול המיקרו-סביבה, כך שתסייע פחות להתפתחות הגידול ותעודד תגובות חיסוניות נגד תאי הגידול?

"בדיוק. הבעיה כמובן היא ששני ה'שחקנים' הללו, התא הסרטני והמיקרו-סביבה, הם דינמיים ומשנים את תכונותיהם במהלך התפתחות הגידול ובעקבות טיפול".

עידן האופטימיות

פרופ' גידי רכבי, מנהל המרכז לחקר הסרטן במרכז הרפואי שיבא ובעבר מנהל המחלקה להמטולוגיה, אונקולוגיה והשתלות תאי אב בילדים בתל השומר, מרגיש כי ההיחשפות למחלת הסרטן והשכיחות שלה נובעות בין השאר מהישגי העולם המודרני והרפואה. "יש פה פרדוקס מסוים", הוא אומר. "כיוון שהשכיחות של הסרטן עולה עם הגיל וכיוון שאורך החיים הממוצע עולה כל הזמן, הסיכוי של אנשים ללקות במחלה מתגבר והיא תהפוך לחלק יותר שכיח בחיים שלנו".

מצד שני, הוא מדגיש, גם שיעורי ההחלמה מסוגים שונים של סרטן עלו בצורה משמעותית. "בנוסף, במקרים שבהם אין עדיין טיפול המביא להבראה מלאה, מצליחים הטיפולים המודרניים להפוך חלק ממחלות הסרטן למחלות כרוניות. כמו שאדם חי עם מחלת הסוכרת, ישנם סוגי סרטן שאפשר לחיות איתם במשך שנים. ההצלחות הטיפוליות מעודדות אנשים, מביאות לכך שאנחנו מדברים יותר בפתיחות על המחלה. אם פעם הסתירו, היום מדברים עליה יותר בגלוי".

הנתונים היום מצביעים על כך שאחד מכל שלושה אנשים יחלה בסרטן במשך חייו. יכול להיות שהארכת תוחלת החיים תהפוך את הסרטן למחלה עוד יותר שכיחה?

"כן, זה בדיוק מה שיהיה. בתקופה שבה תוחלת החיים היתה 40 שנה, סרטן היה מחלה נדירה. אז אנשים נפטרו ממחלות זיהומיות. אפשר לצפות בוודאות שאחוז החולים בסרטן באוכלוסייה יהיה אפילו יותר גבוה מהיום, אם כי הוא יתקוף בעיקר בגילים מבוגרים, שם תהיה מאסת החולים הגדולה".

יש משהו שממנו אפשר לשאוב אופטימיות?

"אנחנו נמצאים בעידן האופטימיות. מיפוי הגנום האנושי מביא למהפכה של ממש בחקר המחלה. בשנים הקרובות ייקבעו הגנומים המלאים של 25 אלף גידולים. אם לפני שנתיים, גנום שלם של סרטן אחד התפרסם בעיתונות המקצועית כסנסציה, הרי שהיום כבר מפרסמים סדרות של עשרות ומאות גידולים. אותן תוצאות שכבר התקבלו, מבהירות לנו את כמות ואפיון המוטציות שעבר התא הסרטני. הציפייה היא שיהיה לנו מעין אטלס, שבו לכל סוג ותת סוג של מחלה יימצאו ההפרעות הגנטיות השכיחות וכלפיהן נוכל לכוון את הטיפול".

באיזה תחום התרחשה ההתקדמות הגדולה ביותר?

"אונקולוגיית ילדים היא תחום שבו ללא ספק התרחשה ההתקדמות הגדולה ביותר. כנראה שהמחלות הממאירות אצל ילדים הן פשוטות יותר מבחינה גנטית. הן ניתנות יותר לטיפול, גם כאשר הן מתגלות במצב שבו המחלה מפושטת. כשהתחלתי לעבוד כאונקולוג ילדים לפני 26 שנה הבריאו בלוקמיה השכיחה כ-50 אחוז מהחולים. היום אנחנו מתקרבים ל-90 אחוזי הבראה. בכל סוגי הסרטן של ילדים אנחנו מתקרבים לשיעורי הבראה של כ-80 אחוז. כלומר, רוב הילדים החולים שמגיעים לטיפול עקב מחלה ממארת יבריאו".

בתוך המאבק הסיזיפי להתגבר על המורכבות והשונות בין גידולים סרטניים, מוקדש גם מאמץ מחקרי לברר כיצד משפיעים הטיפולים על איכות חייהם של הילדים שהבריאו?

"בהחלט. במשך השנים האחרונות הקדשנו תשומת לב רבה לא רק להבראת הילד, אלא גם למניעת תופעות לוואי מאוחרות. עקב כך אנחנו משתמשים היום פחות בקרינה, או משתמשים בקרינה מכוונת ומדויקת יותר. אנחנו משתמשים גם במינונים קטנים יותר בתרופות כימותרפיות שעשויות לפגוע בשריר הלב, למשל. הסיכון לגידול ממאיר משני, בעקבות טיפולים כימותרפיים וקרינה, הוקטן בצורה משמעותית. הדגש על איכות החיים של החולים שהבריאו נכון לכל חולי הסרטן, לא רק לילדים. מעבר לזה שהמחקר מביא לאחוזי הבראה גדלים והולכים, חשוב תמיד גם לדאוג לאיכות החיים של השורדים". *

16

למה דבר לא יכול להיות ההיפוך של עצמו?

17

למה לא חשבנו על זה קודם?



תאים של סרטן הלבלב. הגידול הסרטני 'מחנך' את התאים הנורמליים בסביבתו להפריש חומרים שיעזרו לו להתפתח, לפלוש לרקמות אחרות, וליצור גרורות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו