בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פני הכסף

מזרחי על שטר? אבן גבירול היה מתהפך בקברו אילו ידע שדיוקנו ימושש בידי בני העם המזכיר בהתנהגותו אך בקושי את מה שהכיר בשעתו כ"עם ישראל"

תגובות

אין דבר רציני ולגיטימי יותר מן הדרישה, שבין הדיוקנאות על שטרי הכסף העתידיים של ישראל יהיה ייצוג כלשהו לאישים ספרדים או מזרחים. למה אם כן נהפך הדבר בכל זאת לבדיחת השבוע, למן הרגע שסילבן שלום, ממלא מקום ראש הממשלה, העלה זאת לדיון בישיבת הממשלה? התשובה פשוטה: הגזענות האנטי-מזרחית מושרשת עמוק כל כך בציבור, שגם מזרחים רבים אימצו אותה. וכך, אוטומטית, ייטו הבריות שלא להתייחס ברצינות אל מחאה מזרחית שמשמיע פוליטיקאי מזרחי, ויעדיפו אלף מונים שהמחאה תבוא מפי אישיות אשכנזית, מפני שיש תחושה שרק מפי אישיות כזאת יהיה לדברים תוקף אמיתי.

ואמנם, אין כמעט אישיות פוליטית יוצאת עדות המזרח, כריזמטית ככל שתהיה, שלא נהפכה במוקדם או במאוחר לליצן בעיני הציבור. מהרב עובדיה של ה"תצא בחוץ" עד עמיר פרץ של המשקפת האטומה, וממשה קצב רודף הנשים ועד סילבן שלום עצמו, שהדמיון הציבורי תפר לו זה כבר מלבוש פולקלורי של הבעל הנשלט על ידי אשתו.

יוצא אם כן, שבאופן פרדוסקלי, אין דבר המייצג נכוחה את התודעה של העם הישראלי - אולי אף את התת-תודעה שלו - יותר מההחלטה המודעת או התת-מודעת להדיר לחלוטין דמויות של מזרחים משטרי הכסף העתידיים. כי הרי הישראלי, אשכנזי כמזרחי, רוצה ששטר הכסף שהרוויח בעמל כפיו יקרין יוקרה, מכובדות וערך, ויעוטר בדמויות המייצגות את תרבותו הגבוהה של הלאום ואת הגניוס שלו ולא את חצר המשרתים או המטבח.

מי המזרחים שהיה ראוי להנציח על שטרי הכסף? ההצעות התעופפו השבוע בחלל האוויר, ברדיו ובאינטרנט, ובטוקבקים שהגיבו על מחאתו של סילבן שלום: אבן גבירול, שלום שבזי, שושנה דמארי, הרב אבוחצירא. חה חה חה. אבן גבירול שכח להצטלם. וכך גם שלום שבזי. איזה צחוק! היה אפשר לחזות את תהליך הדה-לגיטימציה מתרחש באפס זמן כמעט: מפני שהעלאת הרעיון להעמיד מזרחי במרכז הקאנון נחשבת כאמור על ידי רבים, כולל מי שהם מזרחים בעצמם, לבדיחה, או לדבר לא מכובד וסר טעם, לסוג של הידחפות למסיבה שלא הוזמנת אליה.

על כן, כמזרחי-למחצה בעצמי, אני סבור שהדרך היחידה לשמור על כבודם של כל אותם אישים מזרחים שהייתי חפץ ביקרם היא להמשיך להחזיקם בצל ולא להאירם באורה העז מדי של הקאנוניזציה הלאומית הוולגרית כל כך ממילא. הרי אבן גבירול, וכך גם שבזי, היו מתהפכים בקברם אילו נודע להם שדיוקנם (הלא-קיים, כאמור) לא רק שימושש בידיהם הלא טהורות של בני-העם המזכיר בהתנהגותו אך בקושי את מה שהכירו בשעתם כ"עם ישראל", אלא ששמם ייהפך לנושא לבדיחות.

עד כמה וולגרי ובער נעשה העם הזה מלמדת, אכן, העובדה שכאשר כבר עולה השאלה מיהם היהודים המזרחים הדגולים שראוי לכולם להתגאות בהם ולציירם על שטרי הכסף, אין בנמצא איש המסוגל להציע שמות ראויים של ממש, אלא רק הצעות אבסורדיות כגון מי שאין להם דיוקן. איש לא העלה אפילו לדיון את השם ז'קלין כהנוב, למשל, שהיתה אשת ספרות יהודייה בעלת חשיבות אדירה, שעלתה ממצרים והשפיעה עמוקות על התרבות בישראל. קשה לסמוך שמישהו סביב שולחן הממשלה יודע מי היתה. ומוטב גם שלא לבחון את ידיעותיהם ולשאול אותם אם שמעו מעודם על הסופר יהודה בורלא, נצר למשפחה ספרדית עתיקה, שכתב כמה רומנים נפלאים כגון "עלילות עקביא" או "בלי כוכב".

אשר על כן, בארץ שם פורחת הבערות, הנה שוב אין זה נראה כבוד גדול כל כך לא לטשרניחובסקי, ולא לאלתרמן, ולא ללאה גולדברג ולרחל, שדיוקניהם יופיעו על שטרי הכסף שלה. מתגנב החשד, שאותה ועדה של בנק ישראל שהחליטה על עיצוב השטרות החדשים בילבלה בין הקאנוני לבין המובן-מאליו, ובחרה במי שבחרה פשוט בלי שום שאר רוח תרבותי, חטא שלפעמים עולה בחומרתו על גזענות.

אילו אני שאר בשרם של אחד מארבעת היוצרים האלה - רחל, אלתרמן, טשרניחובסקי וגולדברג - ולרובם יש שארי בשר המתהלכים על פני האדמה - הייתי מתקומם על הכבוד המפוקפק שנפל בחלקם. לפחות על אחד היוצרים אני בטוח כמעט לחלוטין שלתועבה היה בעיניו להופיע על שטר של מדינת ישראל כפי שהיא נראית היום. הכוונה היא למשוררת רחל, שאף-על-פי שמתה לפני קום המדינה הספיקה לנסח במפורש את שאט הנפש שלה מהרעיון שגאולת ישראל תושג בדרך אלימה, או לא אנושית. היא עשתה זאת בשירה הנפלא "יום בשורה", המשתמש בסיפור המקראי על ארבעת המצורעים המבשרים לבני שומרון הנצורים כי עירם נגאלה והמצור הארמי הוסר. וכותבת רחל כך:

כשמרון במצור כל הארץ כלה,

וכבד הרעב מנשוא.

א? אני לא אבה בשורת גאלה,

אם מפי מצרע היא תבוא. *




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו