בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מבחן בית

הג'ודוקאים הבריטים מנסים לבנות את עצמם לקראת הדבר האמיתי, אך אף תחרות או אימון לא יצליחו להכין אותם באמת למפגש הגדול מול הקהל הביתי. "הבאזז וההתלהבות לקראת לונדון 2012 מתחילים להיבנות", מצהיר יואן ברטון, הג'ודוקא הבכיר במדינה, "אני רגוע, אבל יודע שיהיה לחץ אדיר"

תגובות

ג'ודו | אליפות אירופה | 23.4-21.4, שידורים ישירים בספורט 2

עוד במהלך האולימפיאדה האחרונה דאגו בבריטניה להבהיר שלונדון 2012 לא תידמה לבייג'ין. הטקסים יהיו נוצצים פחות, המתקנים לא ינקרו עיניים, וברור להם שאין סיכוי להסתער על פסגת טבלת המדליות כפי שעשו הסינים. זה לא אומר שאין מקומות בהם ניתן להשתפר.

אחד מהם, באופן מפתיע, הוא מזרן הג'ודו. זה אולי לא מקצוע בריטי קלאסי, אבל עם 16 מדליות כסף וארד בין משחקי 1972 ל-2000, בריטניה היא מהמדינות המובילות בין אלו שנאספות מדי ארבע שנים כדי לאסוף משהו מהשיירים שמותירים היפאנים, והיא עושה זאת גם באליפויות עולם. הדרך למקום השלישי בטבלת המדליות בלונדון עוברת בשלוש מדליות בג'ודו, אחת מהן מזהב. גם המטרה הצנועה הזו אינה מובנת מאליה. משתי האולימפיאדות האחרונות שבו הג'ודוקאים הבריטים בידיים ריקות.

ברטון (בלבן) באולימפיאדת בייג'ין (תצלום: גטי אימג'ס)

בייג'ין היוותה נקודת שבר עבור הג'ודו הבריטי, שנכשל דווקא במשחקים מוצלחים מאוד עבור המשלחת. כמודלים לשינוי נבחרו האופניים והאיגרוף, שחזרו עטורי תהילה ומדליות. זמן קצר אחרי המשחקים כבר הודיע איגוד הג'ודו הבריטי כי במקום להמשיך להתאמן במרכזים ברחבי הממלכה ולאלץ את המאמנים לנוע ביניהם, יאוחדו הג'ודוקאים בבסיס לאומי בעיירה דרטפורד.

"זה פשוט לא עובד ואין טעם להתלונן, עלינו להתאחד", ענה דנסין ווייט, המנהל המקצועי באיגוד, לתלונותיהם של הספורטאים, "אנשים יצטרכו להחליט - או שאתה רוצה לזכות במדליה אולימפית או שלא. אם התשובה חיובית, יהיה עליך להקריב משהו".

ההקרבה הזו היתה מנת חלקם של כולם. כחלק מתכנית ארוכת טווח של פטריק רו הצרפתי, מאמן הנבחרת החדש, הוחלט כי בשנתיים הראשונות יתרכזו הג'ודוקאים באימונים ופחות בתחרויות. "אחר כך אי אפשר לחזור לאחור ולשפר את הפן הטכני שלהם", נימקה קארן רוברטס, מבכירות האיגוד, את ההחלטה.

התוצאה היתה פגיעה בדרוגם העולמי והגרלות קשות בטורנירים אליהם כן הגיעו הג'ודוקאים. קרינה בראיינט, למשל, מבכירות הסגל, הוגרלה בסיבוב הראשון באליפות העולם האחרונה מול קרולה אוילנהוד החזקה, ובכך הסתיימה הופעתה. ומילא בראיינט המנוסה. "ג'ודוקא צעיר שבא לתחרות וזוכה להשתתף בקרב אחד בלבד נקלע למצב קשה", ציינה הג'ודוקאית שרה קלארק את הפגיעה באפשרות לצבור ניסיון.

לא פלא, אם כך, שהבריטי הבכיר הוא מהוותיקים - יואן ברטון בן ה-32, מדליסט ארד עולמי ואירופי, שמדורג רביעי במשקל עד 81 ק"ג. הוא הבריטי היחיד בין 20 הראשונים בכל המשקלים. זה מה שהופך את אליפות אירופה שנערכת השבוע לחשובה כל כך. הדרוג העולמי מחושב על פי הישגים של שנתיים, כך שהתוצאות באיסטנבול כבר ישפיעו על ההגרלות בלונדון 2012.

סופרים לאחור

כענפים קטנים רבים, גם הג'ודו הבריטי נלחם על תקציב והכרה. "זה מתסכל אותי כשאנשים משתמשים במונח 'ג'ודו צ'ופ' מהסרט אוסטין פאוארס, בגלל שאין דבר כזה", התלוננה לאחרונה הג'ודוקאית ג'מה האואל בראיון ל"דיילי מייל", "אני חושבת שלבריטים קשה לצפות בג'ודו כי הם לא מבינים את החוקים". למרות זאת, זוכה הענף לתקצוב גבוה יותר מאשר טאקוונדו, היאבקות או סיף - 7.5 מיליון ליש"ט לארבע שנים. "אני מקווה שנוכיח שאנחנו ראויים לו", אומר הג'ודוקא קולין אוטס. זהו, כמובן, הקושי האמיתי. חרף הישגים משופרים השנה, כמו מדליית הזהב של אשלי מקנזי בן ה-21 בתחרות גביע העולם בוורשה, דבר לא מכין את החבורה הזו - חלקם ותיקים, אחרים צעירים - למבחן הגדול מול הקהל הביתי. בהתחשב בכך שמחצית מהצופים הבריטים באולימפיאדה צפויים להיות כאלה שאינם מבינים בספורט אלא פשוט לא רוצים להחמיץ הזדמנות, ספק אם יפגינו הבנה לנוכח כישלונות.

"הבאזז וההתלהבות לקראת 2012 מתחילים להיבנות", אומר ברטון, "אני רגוע, אבל יודע שיהיה לחץ אדיר". האואל מודה: "ביום ה-1,000 התחלתי בספירה לאחור ביומן שלי, והזמן רץ. להיות באולימפיאדה זה משהו שרציתי מאז שאני זוכרת את עצמי, אבל כעת זה ממש בטווח נגיעה. זה גורם לי להתגעגע לימים שהתאמנתי בוולברהמפטון ועדיין היה לי את כל הזמן שבעולם".

לא עוד. לאחרונה נקבע כי בריטניה תזכה לשלוח נציג לכל אחת מ-14 קטגוריות המשקל לגברים ולנשים בלונדון. חלק גדול מהמאבק כעת הוא בין הבריטים לבין עצמם על כרטיס אחד בכל משקל. "אנחנו עוד רחוקים מהמקום בו עלינו להיות, אבל הכל מתחיל להתחבר וכעת אנו מתחילים לצמצם את השורות ולהתבסס על הג'ודוקאים הבולטים", אומר רו.

ביניהם נמצאת פיית' פיטמן, שתתחרה באיסטנבול במשקל עד 63 ק"ג ומקווה להיות חלק מהתיקון הבריטי בלונדון. "על מה שקרה בבייג'ין", היא מבהירה, "לא מדברים אצלנו".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו