בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סכנת הפירוק בבלגיה נראית קרובה מתמיד

אחרי כשנה ללא ממשלה, בלגיה מתפקדת לא רע, אך סכנת הפירוק נראית קרובה מתמיד

תגובות

הרבה אנשים בבריסל עוסקים בענייני ממשל ושלטון. בירת בלגיה, ששוכנים בה המוסדות הראשיים של האיחוד האירופי ונאט"ו, שוקקת פעילות של רבבות פקידים בחליפות, העסוקים בדיונים, הצבעות ואכילת צ'יפס וצדפות.

אבל בלגיה סובלת מהיעדר מרכיב מרכזי אחד, החיוני בכל מדינה: ממשלה לאומית נבחרת. בחודש שעבר, כשבלגיה ציינה 289 ימים ללא ממשלה, היא זכתה לתואר "המדינה שבה עבר הזמן הרב ביותר ללא ממשלה חדשה אחרי בחירות". מחזיקת השיא הקודם היא לא אחרת מעיראק.

בלגיה כבר שברה בעבר שיאי עולם. באפריל שעבר עוצב בעיירת החוף הבלגית אוסטנד פסל הגבינה הכבד ביותר בעולם, שהוכן מ-1,059 קילוגרמים גבינת גאודה. ביולי הצליח ברמן מוכשר בעיירה הצפונית האמה להגיש בירה במשך 102 שעות רצופות.

אבל ההישג החדש של בלגיה בתחום השלטון הוא בהחלט כבוד מפוקפק.

המשבר החל בבחירות הארציות ב-13 ביוני 2010, שניצח בהן בארט דה-וובר, פוליטיקאי כריזמטי מהמפלגה הימנית "הברית הפלמית החדשה". מפלגתו זכתה ב-27 מושבים בפרלמנט. המפלגה הסוציאליסטית של דוברי הצרפתית, בראשות אליו די רופו, זכתה ב-26 מושבים. יתר 97 המושבים נחלקו בין עשר מפלגות אחרות.

תוצאות סבוכות כאלה הן צפויות במדינה מקוטבת זו, הנחלקת בין 6.5 מיליון פלמים דוברי הולנדית, בפלנדריה בצפון, ל-4.5 מיליון ואלונים דוברי צרפתית בוואלוניה בדרום. אפילו המפלגות הפוליטיות כאן אינן מפלגות לאומיות, אלא פלמיות או ואלוניות. הצפון והדרום מצביעים בנפרד - שתי מערכות בחירות לממשלה אחת. בעבר, מלך בלגיה היה ממנה מתווך שיסייע לצדדים להרכיב קואליציה. הפעם לא צלחו המאמצים.

דה-וובר, הנוהג לתאר את בלגיה כמדינה כושלת, סבור שהשותפות בין הפלמים לוואלונים הגיעה לקצה ומסרב להתמנות לראש ממשלה. הוא פועל להפיכת בלגיה לקונפדרציה - צעד שיצמצם את העברות הכספים מהצפון העשיר לדרום - בטרם תקום ממשלה. הוואלונים, הסבורים שמהלך כזה יביא לחלוקת המדינה, מתנגדים לו.

הניסיונות הכושלים להקמת ממשלה הביאו את המערכת הפוליטית לשיתוק, וכל המתווכים שנקראו למשימה הרימו ידיים בזה אחר זה. לפי דיווחים, אפילו המלך אלברט השני חש תסכול עמוק והיה מעדיף לוותר על ניסיונות תיווך נוספים. "בהתחלה עורר המצב ויכוחים נלהבים, בהמשך הוא הפך לבדיחה", אומר ויקטור פרנקו, איש עסקים. "התחושה שלנו עכשיו היא - אין ממשלה? אז מה!"

היו כמה רעיונות מקוריים לפתרון המצב. כך, למשל, אחת מחברות הפרלמנט הבלגי הציעה שבנות ובני זוג של פוליטיקאים ימנעו מהם סקס כדי להכריח אותם להגיע להסכם. שחקן מפורסם קרא לגברים שלא להתגלח עד שתקום ממשלה. לאחר שבלגיה שברה את השיא העולמי באי קיום ממשלה, יצאו לרחובות עשרות סטודנטים לחולל את "מהפכת הצ'יפס", על שם המאכל הלאומי הבלגי.

"בתוניסיה השתמשו ביסמין כדי להדיח את הממשלה. כאן משתמשים בצ'יפס כדי לבקש מהממשלה לחזור לשלטון", הסבירו מארגני המחאה, שחילקו צ'יפס ומיונז חינם.

אבל החיים בבלגיה נמשכים כסדרם: החשמליות מגיעות בזמן, האשפה נאספת, המשכורות משולמות, ובשעות מסוימות אפשר עדיין לקבל בפאבים שתי בירות במחיר של אחת.

אחת הסיבות לכך היא שהממשלה הקודמת, בהנהגת ראש הממשלה איב לטרם, שהתפטרה באפריל 2010, ממשיכה לתפקד כממשלת מעבר. לממשלות מעבר סמכות להמשיך לנהל את ענייני השגרה במדינה, אך הן לא אמורות ליזום פרויקטים חדשים או לחולל רפורמות ארוכות טווח. הקיפאון הארוך שינה את חוקי המשחק במדינה וממשלת המעבר הציגה את התקציב לשנת 2011, מינתה נגיד חדש לבנק המרכזי ואפילו שלחה מטוסי קרב וכוחות צבא ללוב.

רבים במדינה סבורים כי מאז התפטרה הממשלה חל שיפור ניכר בביצועיה. למשל, כהונתה של בלגיה כנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, שהסתיימה לאחרונה, זכתה לשבחים רבים ותוארה כאחת המוצלחות ביותר אי פעם.

אבל למבוי הפוליטי הסתום יהיו להשלכות רציניות. "מה יקרה עכשיו?" שואל הפילוסוף וחוקר מדעי החברה פיליפ ואן-פארייס, מרצה באוניברסיטה הקתולית בעיר הפלמית לוון. "אנחנו לא יכולים להמשיך כך לתקופה בלתי מוגבלת. אנחנו זקוקים לממשלה שיכולה לקבל החלטות אמיצות".

ואן-פארייס סבור שפתרון המעשי הוא רפורמה בבחירות, שתכלול יצירת מחוזות בחירה. "אם לא נעשה דבר ורק נקיים כעת בחירות חדשות, נמצא את עצמנו בדיוק באותו המצב, באותו מבוי סתום", הוא מזהיר. "זה יהיה אפילו גרוע יותר".

אריק קוריין, פרופסור למדע המדינה וגיאוגרפיה תרבותית באוניברסיטה הפתוחה בבריסל, סבור כי היציאה מהמבוי הסתום תלויה בנכונות הצדדים להתפשר, דבר שלא יקרה לדעתו לפני הבחירות לרשויות המקומיות ב-2012. עד אז, הוא מסביר, הפלמים והוואלונים יהיו עסוקים בגיוס קולות. "המומנטום לפשרה חלף", הוא אומר. "אנחנו תקועים בסטטוס-קוו".

האם המשבר יביא בסופו של דבר לחלוקת המדינה? זהו תסריט אפשרי המעורר חששות כבדים בקרב מנהיגי אירופה, המנסים כבר עכשיו לשמור על אחדות אירופה, על רקע גירעונות תקציביים גדולים, ואינם רוצים לתת השראה לבדלנים בספרד, באיטליה או בכל מקום אחר. קשה גם שלא לראות את האירוניה בכך שבריסל היא בירת האיחוד האירופי ונושאת הדגל של רב התרבותיות ביבשת.

יתר על כן, ברור שפרידה בין הפלמים לוואלונים תהיה עניין מכוער, לנוכח השאלה הקשה מי מהצדדים יקבל את בריסל. העיר, מהבירות העשירות באירופה, שוכנת בשטח פלנדריה, אך 85% מתושביה דוברי צרפתית. בלגים רבים מגדירים אותה "ירושלים שלנו".

קשה לראות פתרון קל למבוי הסתום. בלגיה - מדינה שהמוטו שלה הוא "עוצמה דרך אחדות", שנחשבה תקופה ארוכה מודל להרמוניה פדרלית - כבר לא נראית כמי שמציעה מודל מעשי כל כך. *



מארגני אחת ההפגנות קראו לממשלה לשוב ולתפקד וחילקו צ'יפס ומיונז



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו